ביקורת קטלנית - כן. ביטול הגיורים - לא
בית הדין הגדול אומנם קובע לאחר שורת האשמות חריפות נגדם כי "כל מעשה הגיורים שעשו הרבנים דרוקמן ואביאור פסולים ובטלים", אך מקדים לכך את ההבהרה המסייגת: "לכשיתברר הדבר בדרישת וחקירת בית דין".
אז מה באמת מופיע בפסק הדין מחולל הסערה של דייני בית הדין הגדול הרב אברהם שרמן, הרב חגי איזרר והרב אברהם שינפלד?
פסק הדין הנפרש על פני 50 עמודים מותח ביקורת קשה, קטלנית וחריפה על התנהלותם של ראש מערך הגיור הרב חיים דרוקמן ושל הרב יוסף אביאור.
בית הדין הגדול אומנם קובע לאחר שורת האשמות חריפות נגדם כי "כל מעשה הגיורים שעשו הרבנים דרוקמן ואביאור (מאז שנת 1999 , א"ב) פסולים ובטלים", אך מקדים לכך את ההבהרה המסייגת: "לכשיתברר הדבר בדרישת וחקירת בית דין". ברבנות הראשית ובהנהלת בתי הדין שבים ומדגישים כי אין בקביעה כדי לבטל מאות גיורים, אלא יש בהם משום הבעת עמדה ומתיחת ביקורת נוקבת בלבד מצד אחד מהרכבי בית הדין הגדול.
מנכ"ל בתי הדין הרבניים הרב אלי בן דהאן הוסיף וטען כי "לא רק שבית הדין הגדול לא ביטל מאות מגיוריו של הרב דרוקמן, אפילו הגיור הקונקרטי בתיק שעליו נסב הדיון לא בוטל, אלא רק נקבע על ידי בית הדין כי נתגלו ספקות באשר אליו ולכן במידה והאישה המגוירת תירצה להתחתן שוב יהיה צורך בבירור נוסף של הגיור שלה".
באשר לביקורת הקשה של הדיינים על גיוריו של ראש מערך הגיור הרב דרוקמן אמר מנכ"ל בתי הדין הרבניים כי "כיוון שלדעת בית הדין התגלו כשלים בעבודת הגיור שלו, אז בית הדין אמר שצריך בירור אודותיהם, אבל לא נפסל שום גיור".
נשואת הדיון היא אישה שהתגיירה בשנת 1992, התגרשה וקיבלה גט, וערערה על כך שהוכנסה עם ילדיה על ידי הדיין האזורי באשדוד הרב עטיה לרשימת מעוכבי החיתון, לאחר שזה קבע כי גיורה לא מקובל בשל העובדה שהתברר כי היא אינה שומרת מצוות, בניגוד לדרישות הגיור.
בית הדין מציג שורת טענות קשות על גיוריו של הרב דרוקמן שהועלו על ידי ראש מערך הגיור לשעבר הרב ישראל רוזן מאז שנת 1999 וקובע כי "אין בהם כדי לפסול את הרבנים דרוקמן ואביאור" בשנים שקדמו לכך, אך בהחלט כן "משנה זו ואילך".
או בהרחבה: "אם כן בנדונינו שהעדויות של הרב י. רוזן והיועצים המשפטיים של הנהלת בתי הדין לגבי הזיוף והמרמה מתייחסים על מעשה בית דין ותעודת גיור שנעשו ונתנו החל משנת תשנ"ט, אין בהם כדי לפסול את הרבנים דרוקמן ואביאור אלא משנה זו ואילך, ולא ביחס למעשה הגיור שנעשה בשנת תשנ"ב... וכפי שבארנו בהרחבה, שהתנהלות זו של רבנים אלו ובית דינם עומדת בסתירה מוחלטת למהות מטרות מעשה ומצות הגיור, שהוא קירוב בריותיו לקב"ה לקיום מצות תורת ה'".
עם זאת, הסעיף הפוסל את גיוריהם של הרב דרוקמן והרב אביאור נפתח כאמור בהערה מסייגת לגבי ההאשמות החריפות נגדם "לכשיתברר הדבר בדרישת וחקירת בית דין" וכך נכתב בו: "יש לציין, כפי שנתבאר לעיל, עצם מעשה הזיוף והמרמה של תעודות הגיור ומעשה בי"ד לכשיתברר הדבר בדרישת וחקירת בי"ד מהוים עילה לפסול את הרבנים דרוקמן ואביאור להיות דיינים בבי"ד וממלא מעשה הגיור בטל משום שחסר בי"ד כשר שלוה את הליך הגיור וקבלת המצות.
פסול זה הוא משעת מעשה העבירה והאסור והפסול
לגבי המערערת שהתגיירה כאמור כבר בשנת תשנ"ב פוסק בית הדין כי " יודגש בזאת, דאין בפסק הדין קביעה לביטול גיורה של המערערת וקביעת מעמדה כיהודיה, וכן אין בפסה"ד המבטל את מעמד שלושת ילדיה כיהודים... הרי שלא בבטול גיור עסקינן, אלא בהפניה לרשום במעוכבי נשואין עד שיתברר מעמדם ותוקף גיורם מחדש ע"י בי"ד מוסמך, וזאת לאור הפגמים החמורים שנתגלו בהליך הגיור שעברה המערערת ופורטו בהרחבה בפסק הדין ובשאר הנמוקים הנוספים ... שמערערים באופן חמור את תוקף הגיור שנעשה ע"י ביה"ד המיוחד לגיור בראשות הרב חיים דרוקמן".
ולסיכום: "לאור כל האמור וכפי שנתבררו הדברים בפנינו שיש להטיל ספק ביהדותם וכשירותם להינשא של המערערת ושלושת ילדיה, ולכן יש לרשום את המערערים 2-5 ברשימת מעוכבי נישואין, וזאת עד לבדיקת יהדותם וכשירותם לנשואין ע"י ביה"ד האזורי".
פסק הדין נפתח בתזכורת לגבי פסק הדין בבית הדין האזורי והערעור עליו, נמשך בדיון בעניין: ביטול גיור משום פסול שנמצא בבית הדין המגייר, בעניין: בטול גיור כשבית הדין המגייר עובר על אסור דאורייתא של לפני עוור, בעניין: מעשה בית הדין המגייר כמצוה מגדיר מהות הגיור, בעניין: בית דין מגייר שעובר בגיור על לפני עור אין לראותו כשוגג.
הוא מגיע לשיאים ב"תאור פרשות זיוף תעודות מעשה בית דין לגיור שנעשה על ידי אב בית הדין הרב דרוקמן וסגנו הרב אביאור" וכן "מעשה זיוף מעשה בי"ד לגיור כעילה לפסלותם של הרב דרוקמן והרב אביאור מלהיות דיינים בבית דין מגייר" במסגרתו נכתבו השורות הבאות:
"הרב דרוקמן שעל פי הודאתו לפחות בשני מקרים נתן חתימתו בשקר ועל תעודת הגיור ומעשה בית הדין למרות שלא היה שותף כלל למעשה הבי"ד ולא בדק ולא נתברר לו בכל הקשור לקבלת המצות, ולא היה שותף להפניה לטבילה או מילה, וכן בעשרות רבות של תעודות גיור ואשור מעשה בית דין עליהם היתה חתימתו, וכפי שנתברר אצל הרב י. רוזן ראש מינהל הגיור, שהוא כלל לא ישב בהם ולא היה שותף לתהליך כל חלקי הגיור, בחתימתו זו למעשה יש כאן מסירת עדות שקר, שאותו נכרי מתגייר עבר את כל מרכיבי הגיור שמוציאות אותו מכלל נכרי וקובעות אותו כישראל לכל דבר שבקדושה, כאשר הוא לא השתתף כלל בהליך הגיור.
די במעשה העבירה של עדות שקר כשלעצמו כדי לפסול אדם מעדות מלהיות דיין. ק"ו כשמדובר בדיין ואב בית דין לגיור שכל מהות תפקידו ואחריותו לקבוע ולידע שתהליך הגיור וקבלת המצות התנהל כפי שמחייבת ההלכה. מסירת עדות שקר בדברים אלו, מערערת לחלוטין את אמינותו ונאמנותו ופוסלת אותו מעיקרו מלהיות אב בית דין ודיין בבי"ד לגיור".
בהמשך נכתב על "מעשה זיוף תעודות הגיור כאסורי דאורייתא של גנבת דעת ליחיד ולצבור ולמדינה גניבת ממון לפני עור וחלול ה'" ו"פסילת הדיין כתוצאה ממעשה הזיוף והמרמה חלה משעת מעשה העבירה", פרק שמסתיים בקביעה: "התנהלות זו של רבנים אלו ובית דינם עומדת בסתירה מוחלטת למהות מטרות מעשה ומצות הגיור, שהוא קירוב בריותיו לקב"ה לקיום מצות תורת ה'".
בהמשך: "דחיית שיטת הרב דיכובסקי וקביעתו העקרונית שלא ניתן לפסול גירות בדיעבד לאחר שנעשה" וכן: "דחית עמדת הרב ש. דיכובסקי והרב ע. בר שלום שבית דין רבני אינו מוסמך לבטל גיור שנערך ע"י בי"ד מיוחד" ועוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
