גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


דרושה רפורמה כפולה

כדי לעצור את הסחרור, גדי טאוב מציע מהלך כפול: שינוי חוק מימון מפלגות ושינוי הליך חקירת פוליטיקאים

גדי טאוב | 1/6/2008 10:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אולמרט ייאלץ ללכת. אין ספק. גם אם יקעקע את עדותו של מוריס טלנסקי, כפי שהוא מבטיח, המרץ שיצטרך להקדיש לחקירה לא יאפשר לו לתפקד, ואולי גרוע מזה: כל מהלך שיבצע יהיה מושפע מן החקירה או ייראה ככזה, ולא יעורר אמון ציבורי.

אבל ייתכן שנפתחה כאן גם הזדמנות. שכן הציבור לא רק מאס במי שנראה לו מושחת, אלא גם באופן שבו המערכת כולה מתנהלת. הכנסת הנוכחית, לפני פיזורה, יכולה להתחיל לקדם רפורמה כפולה, שתסייע לעצור את הסחרור שאליו נקלעה המערכת הפוליטית. רפורמה כזאת מוכרחה לכלול שינוי של חוק מימון מפלגות מצד אחד, ושינוי של הליך החקירה נגד פוליטיקאים מצד שני.

חוק מימון מפלגות לא רק מזמין שחיתות וחיפוש פרצות, הוא גם נותן פרמיה על כל אלה. במצב הנוכחי, פוליטיקאי ששומר לא רק על לשון החוק, אלא גם על רוחו, מקטין את סיכוייו להיבחר. מטרת החוק היתה מלכתחילה למנוע קשרים שייצרו מחויבות בין השלטון להון. הוא נועד לא לאפשר לאילי הון לקנות לעצמם פוליטיקאי בתרומה המלווה בקריצה. אבל התוצאה היא שכדי להיבחר הברית שפוליטיקאים צריכים לכרות עם בעלי הון עמוקה הרבה יותר: היא מעודדת פוליטיקאים לקבל תרומות אפורות, אם לא שחורות ממש, שהופכות אותם לשבויים של בעלי ההון. בעלי ההון יכולים אז לאיים עליהם איום ממשי: עדות של תורמים כאלה יכולה להפיל ממשלות.
שקוע עד צוואר בהצלת עורו

הטלנסקים לא צריכים למנות ממשלות, ולא להפיל אותן. זה תפקידו של הבוחר. צריך, אם כן, להגדיל את המימון הציבורי למפלגות מצד אחד, ולמרבה הצער, צריך כנראה גם להרים את רף התרומות המותרות מצד שני.

אשר להליכי חקירה, השינוי לא צריך להגן על מושחתים. אבל הוא צריך למנוע את המצב האנומלי שבו כל ראשי הממשלה שלנו, אשמים ושאינם אשמים, מנהלים את המדינה דרך שגרה בזמן שחצי מזמנם וממחשבותיהם מושקע בחקירות. רוב החקירות כזכור, מסתיימות בלא כלום. אבל בינתיים הן מכניסות את המערכת לסחרור ומעודדות את התחושה, המופרזת מאוד, שכל המערכת רקובה ומושחתת.

ברוב הדמוקרטיות יש, לכן, מגבלות על פתיחת הליך כזה: למשל הליך האימפיצ'מנט המסורבל באמריקה. כדי להדיח נשיא מכהן בארצות הברית בית הנבחרים צריך לפתוח בהליך אימפיצ'מנט (המקביל להגשת כתב אישום) ואם ההליך נגמר

בסעיפי אישום, הנשיא נשפט לפני הסנאט. דמוקרטיות רבות נוהגות כך. בישראל ספק אם הפתרון הזה רלוונטי, מפני שכבר יש לנו הליך הדחה פרלמנטרי - הצבעת אי האמון. יותר ישים לגבינו, אולי, החוק הצרפתי, שדוחה חקירות פליליות עד לאחר תקופת הכהונה.

אבל ההיגיון שניצב מאחורי שני ההליכים הוא זהה: למנוע מצב שבו כל מי שרוצה להתנכל לראש ממשלה יכול לגרום לפתיחת חקירה ולשיתוק מערכות. לעתים, עד שיתברר שאין לראש הממשלה אחות, הוא כבר יהיה שקוע עד צוואר בהצלת עורו, במקום בניהול המדינה. זה מצב לא סביר.

כל רפורמה ברוח הזאת צריכה להידחות עד אחרי תום פרשת אולמרט, כדי שלא תהיה חשודה בניסיון להציל את עורו של אולמרט עצמו, או את כיסאותיהם של אלה התלויים בו. אבל מרגע שכל זה יהיה מאחורינו, תגיע העת לחשוב על רפורמה כפולה כזאת ברצינות. היא דרושה לנו מאוד.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גדי טאוב

צילום: נעם וינד

היסטוריון, סופר ועיתונאי. מלמד בחוג לתקשורת ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו "המרד השפוף" עוסק בתרבות ישראלית בת זמננו.

לכל הטורים של גדי טאוב
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים