מתגיירי הרב דרוקמן עתרו לבג"צ על ביטול הגיור
העימות בין הרב דרוקמן ותומכיו לבתי הדין הרבניים עולה מדרגה: הגיורת שהציתה את התבערה עתרה לבג"צ. אלפי מתגיירים שגייר הרב בשנים האחרונות ממתינים להחלטת בג"צ
כחודשיים לאחר פסק הדין מעורר המחלוקת של ביה"ד הרבני הגדול, שביטל את גיוריו של הרב דרוקמן, עתרה ש', הגיורת שבעניינה ניתן אותו פסק דין לבג"צ, נגד ההחלטה, באמצעות עו"ד ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט, ועו"ד סוזן וייס ממרכז צדק לנשים.
ש', שהגיעה לישראל מדנמרק, התגיירה לפני 15 שנים בבית דין מיוחד לגיורים, המוכר על ידי הרבנות הראשית ומנוהל על ידי הרב חיים דרוקמן, מרבני הציונות הדתית.
לאחר שהתגיירה כהלכה ומשפחתה אף ניתקה עימה כל קשר, התחתנה עם ישראלי והשניים התגוררו באשדוד, הקימו משפחה לתפארת עם שלושה ילדים, ושמרו על אורח חיים יהודי מסורתי. לאחרונה אף חגג הגדול שבהם בר מצווה.
לפני כשנה וחצי החליטו והסכימו בני הזוג להתגרש, אך משהוגשה הבקשה לביה"ד האזורי באשדוד סרב הדיין אברהם עטיא לאשר את הגירושין וקבע כי גיורה של ש' בטל. עטיא נימק את החלטתו בכך שבית הדין של הרב דרוקמן הוא "אפיקורוס" ו"פושע". כתוצאה, הוכנסה ש' וכל משפחתה לרשימת פסולי החיתון של הרבנות הראשית.
ש' עתרה לביה"ד הגדול בירושלים
הדיינים אף האשימו בפסיקתם את בית דינו של הרב דרוקמן בחשדות פליליים לזיוף גיורים וגיור שלא כהלכה והרעיפו על הרב השמצות, גינויים וכינויים.
ביום חמישי, עתרה ש' ומשפחתה, באמצעות עו"ד ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט, לבג"צ בבקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים שלא לבטל את גיורה ולהוציא אותה ואת משפחתה מרשימת פסולי החיתון, וכמובן לאפשר לה להתגרש כדין מבעלה.
לעתירה הצטרפו גם 11 גופים שונים הפועלים למען זכויות הנשים וארגונים העוסקים בגיור, בהם נעמת, ויצ"ו, מבוי סתום, אמונה, קולך, מרכז רקמן ועוד.
"מדובר במסע אידיאולוגי-פוליטי, במסווה הלכתי, על גבה של משפחה נורמטיבית, המבקשת רק להמשיך בחייה השגרתיים ככל משפחה בישראל" אומר עו"ד הכהן. "אנו משוכנעים שבג"צ ייראה את העוול שנגרם במקרה זה וישים לכך סוף. תהיה זאת רק תחילתו של תיקון התנהלות מערך הגיור בישראל" סיכם.
בתי הדין המיוחדים לגיור – תזכורת ורקע:
בשנות ה-70, הקימה הרבנות הראשית לישראל בתי דין לגיור שפעלו בנפרד מבתי הדין הרבניים, אשר דייניהם נמנים בעיקר עם הציבור החרדי. אחד מבתי הדין שהוקמו היה בית הדין לגיור של הרב חיים דרוקמן, מרבני הציונות הדתית, שפעל ופועל לפי כללי ההלכה והוכר במשך עשרות שנים על ידי הרבנות הראשית לישראל ומדינת ישראל כבית דין מוסמך.
בשנות ה-90, לאחר העלייה לארץ של כ-300,000 אנשים ממדינות חבר העמים ואתיופיה שאינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה, נוצר ביקוש רב וצורך לאומי בגיור.
בשנת 1995, הקים הרב הראשי דאז, הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, את "מנהל הגיור" על מנת להסדיר את עבודת הגיור בבתי הדין לגיור, כולל בתי הדין שהוקמו בשנות ה-70. כיום הזה נמצאים בתי הדין המיוחדים לגיור בסמכות משרד ראש הממשלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
