רשות המים: לא היינו במשבר כזה ב-80 השנים האחרונות
הגעת הכנרת לקו האדום התחתון הכניסה את ישראל למצב חמור ועלולה לגרום למאגר המים המרכזי של המדינה לנזק בלתי הפיך, אמר הבוקר מנכ"ל רשות המים והציג תוכנית מיוחדת להתמודדות עם המשבר. "ב-5 השנים הבאות אנו צפויים להישאר בקו השחור"
עד היום הכיר הציבור הישראלי את הקו האדום של מפלס הכנרת, והיום הכניס שני ללקיסקון מושג חדש: הקו השחור. "ב-5 השנים הבאות אנו צפויים להישאר בקו השחור, המצב צפוי להיות גרוע יותר ובלי פעולות חירום יווצר מחסר חמור של 250 קוב".
במסיבת העיתונאים התריע פרופ' שני כי שלושת מקורות המים האסטרטגיים של ישראל, כנרת, אקוויפר החוף ואקוויפר ההר, כרגע ריקים וצפויים להגיע לקווים השחורים לקראת סוף הקיץ. במסגרת תוכנית החרום הוחלט לקדוח קידוחי חירום במעלה הזרם במטרה להפיק מים בלטווח המיידי, על חשבון מים שמיועדים לשימוש לאחרי שנת 2010.
בנוסף יוקצו עשרות מיליוני שקלים לטיפול במקורות שזוהמו ובהקמת מתקני התפלה. עד שנת 2013 יותפלו כ-600 מליון מ"ק, ועד 2020 יותפלו 750 מיליון מ"ק מים. כמיליארד שקלים הוקצו לקידום הקמת מתקני השבת קולחין, המתוכננים להשיב כ-500 מליון מ"ק עד שנת 2013.
במקביל הוחלט על רפורמה מקיפה בתמחור המים וענישה על בזבוז מים. בנוסף, היום הושק קמפיין הסברה של רשות המים, שנועד לרתום את הציבור למניעת בזבוז מיותר.
מדידות שבוצעו אתמול הראו כי הכינרת הגיעה לנקודת שפל. על פי מדידת השירות ההידרולוגי של רשות המים הגיעה הימה למינוס 213 מטרים, שיעור המוגדר כקו האדום התחתון. המשמעות היא ירידה באיכות המים, עלייה בכמות האצות הרעילות בכינרת וגרימת נזק אקולוגי לימה.
כבר בתחילת החודש הסביר פרופ' שני כי כאשר מפלס המים יורד אל מתחת לקו השחור, רצוי מאוד שלא לשאוב מים, והחל מגובה של כ-60 סנטימטרים מתחת לקו השחור כלל לא ניתן, מבחינה טכנית, לשאוב.
"על פי ההערכות", אמר פרופ' שני, "מדובר בתקופה של כחצי שנה עד שנגיע לשפל הזה". לפי פנחס גרין ממנהלת הכנרת, צפויות למשק בישראל שלוש שנים קשות מאוד. "אמנם בישראל ישנם שני מרכזי התפלה שעובדים", הוא הסביר, "אך מצב
כתוצאה ממצב זה, הוחלט ברשות המים על רפורמה במשק המים. בוטלו ההנחות להשקיית גינות, וכל אדם המשקה את הגינה בביתו משלם תעריף זהה לתעריף מי הברז. כמו כן, מתוכנן איסור על השקיית גינות ציבוריות ופרטיות, וכל מי שיפר את הסנקציה הזו ייקנס.
השלב הראשון בדרך לחיסכון הוא מודעות. אדם ממוצע צורך ביום כ-160 ליטר של מים, בדרכים שונות, וניתן לחסוך כמות בלתי מבוטלת של מים בעזרת מודעות למידת הבזבוז. שטיפת המכונית בעזרת דלי ולא בעזרת צינור, לדוגמה, מצמצת את הכמות המעורבת בתהליך בכ-60 ליטר.
נוסף על כך, כל דקת מים במקלחת שווה כ-20 ליטר, ולכן צמצום פרק הזמן הבלתי הכרחי בזמן הרחצה יוביל גם הוא לחסכון.
ברז דולף בכיור מבזבז כ-60 ליטר של מים ביום, ולכן יש להקפיד על סגירה מוחלטת של הברזים, וכן, להשתמש בברזים חסכוניים ולהקפיד על שימוש שאינו מופרז במהלך שטיפת הכלים.
בעקבות הדברים קרא ח"כ אופיר פינס, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, לראש הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא כשל ההיערכות והטיפול במשבר המים. "משבר המים הנוכחי הוא כישלון קולוסאלי ומחדל רבתי של הממשלה", אמר פינס. "הכתובת הייתה על הקיר, אך שומרי הסף של משק המים הישראלי נרדמו בשמירה, והממשלה מעלה בתפקידה".
נא להמתין לטעינת התגובות
