מה יש לך, אדון לוין?
קובי אריאלי, משפחופיל מדופלם, יצא למסע עתיר תובנות ומבוכות, בעקבות שורשיו החרדיים של המר"ן חנוך לוין
" נו", הוא נאנח, "אז יש דברים שאתה לא יודע. כולם יודעים שהמשפחה של חנוך לוין הגיעה מלודז'. נכון ? נכון. מאיפה הגיע איצ'ה מאיר לוין? מלודז'. יפה . איך קראו לאבא שלו? חנוך. יפה מאוד. כולם יודעים שחנוך לוין הוא ממשפחה דתית וכולם יודעים שלאיצ'ה מאיר לוין היה בן שהתפקר. נו, תעשה אחד ועוד אחד ועוד אחד ותגיע למסקנה".
אני מוכרח לומר שזה נשמע די הגיוני באותה שעה, ויעיד על כך השוק שחטפתי. אם זה נכון, אני עולה לגג של תיאטרון הבימה המפורר, וקופץ לתוך בור החניון.
" נו", הוא נאנח, "אז יש דברים שאתה לא יודע. כולם יודעים שהמשפחה של חנוך לוין הגיעה מלודז'. נכון ? נכון. מאיפה הגיע איצ'ה מאיר לוין? מלודז'. יפה . איך קראו לאבא שלו? חנוך. יפה מאוד. כולם יודעים שחנוך לוין הוא ממשפחה דתית וכולם יודעים שלאיצ'ה מאיר לוין היה בן שהתפקר. נו, תעשה אחד ועוד אחד ועוד אחד ותגיע למסקנה".
אני מוכרח לומר שזה נשמע די הגיוני באותה שעה, ויעיד על כך השוק שחטפתי. אם זה נכון, אני עולה לגג של תיאטרון הבימה המפורר, וקופץ לתוך בור החניון.
כאן צריך לתת רקע כלשהו לדברים, כדי שלא יישמעו כגוזמה בעלמא. ראשית, צריך לשרטט קווים לדמותו של המשפחופיל. המשפחופיל הוא אדם תרבותי הסובל מהפרעה חברתית קיצונית, שעדיין לא אובחנה מדעית או אוששה אמפירית כהפרעה רשומה, הגורמת לו להתעניין התעניינות יתר בקשרי משפחה.
הפרעה זו, יש לציין, שכיחה במיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית, אפשר שהיא קשורה לנטייתה של זו לריבוי ילדים או לעיסוק מופרז בעסקי שידוכים. אין לדעת. המשפחופיל נוהג להתייחס לאנשים בהקשר משפחתי רחב, לזהות אותם באמצעות קרבתם המשפחתית לאחרים ולקבוע את עמדתו כלפיהם תוך הבאת קשרי המשפחה שלהם בחשבון.
באפשרותי לתאר את התופעה באופן מדויק, מאחר שאני סובל ממנה אנושות.
כבר איני מדבר על נטייתי החולנית לשאול אנשים לשם משפחתם, דבר שהוא חריג ביותר בחבורות התל אביביות בהן אני מנסה להתערות, שם "דנה" היא לעולם רק "דנה", גם אם שמה הוא "דנה ביאליק" או "דנה אייכמן"
אני
עודף ההתעניינות הזאת, שלי נראה טבעי והגיוני, לעולם לא מתקבל טוב אצל הזולת, זולת כאשר הוא עצמו משפחופיל. במקרה כזה, יכולה השיחה מהר מאוד להפוך לשיח חולני צפוף ועצבני שבו שמות משפחה, פרטים אישיים ונתונים רכילאיים מסתחררים כבכדור קסם, עד להרפיה.
אם הוא לא כזה, אזי הוא מסתכל עליי כסהרורי או כסתם טרחן.
ההפרעה המשפחופילית שלי משתדרגת ומתגברת בשני מקרים עיקריים: כאשר נשואיה הם אישים מפורסמים וכאשר היא נוגעת לקשר משפחתי בין שבטי.
לשם דוגמה, עמי בעבודתי עובד בחור ששם משפחתו הוא אלתרמן. השאלה הראשונה ששאלתי אותו, לאחר ברכת שלום נימוסית היא מה הקשר בינו לבין נתן אלתרמן (אין קשר). הדוגמה השנייה, היא הסיפור של חנוך לוין.
איצ'ה מאיר לוין, או, בשמו המלא, הרב יצחק מאיר לוין, היה ממייסדי אגודת ישראל. הוא היה מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת הראשונה ושר הסעד בממשלות בן גוריון ושרת.
הוא נכדו וחתנו של הרבי מגור ובגדול מדובר באייקון תורני-חברתי-תרבותי חרדי בסדר גודל ענק.
לוין זה עמד במוקד הקונפליקט החרדי -חילוני בימיה הראשונים של המדינה. הוא היה הקשר העיקרי של הקהילה החרדית לבן גוריון. הוא מת בשנות ה-60.
לאחר ההקדמה הזו וזו שלפניה, אפשר ותוכלו להבין מה התחולל בלבו של המשפחופיל החרדי למשמע האינפורמציה המופיעה בראש העמוד: אם יתברר שאיצ'ה מאיר לוין זה, ראש אגודת ישראל וגיבור ילדותי, הוא סבא של מלכה הבלתי מעורער של התרבות הישראלית המתחדשת, הכפרנית, המרדנית, האוונגרדית, אזי אני עומד להישאב לתוך התקף משפחופילי פסיכוטי שיסתיים באשפוז כפוי.
הלוא תבינו? כדי שלא לייגע וגם כדי שלא למתוח את עצביהם של משפחופילים אחרים, אקדים ואומר כבר עתה כי אין קשר ישיר בין חנוך לאיצ'ה מאיר לוין. הוא אכן דוד זקן של אביו, אבל לא סבא.
קשר נוסף שניתן למצוא, אולי, הוא שחנוך לוין כתב על גולדה מאיר את "מלכת האמבטיה" והרב יצחק מאיר לוין אמר עליה בכנסת את המשפט המדהים הבא: "רבים בעולם יביעו לבטח את תימהונם על כך שדווקא עכשיו מצאו לנכון להעמיד אישה בראש הממשלה. גם אינני משוכנע שזה ירתיע את הערבים".
אולם מה שמעניין הרבה יותר הוא המסלול שעברתי בדרך אל המסקנה הזאת.
ובכן, אחרי חצי שעה של שיטוט באינטרנט שלא העלה דבר, החילותי בהרמת טלפונים. מהר מאוד הבנתי שיש לי חומר נפץ ביד, בדמות מסקנה תרבותית עגומה שהחלה, אט אט להתבהר: יש מעט מאוד אנשים בארץ שמכירים את שני האישים הללו, חנוך לוין ואיצ'ה מאיר לוין.
עם מי לא שוחחתי. עם חרדים, שהכירו היטב את חייו ומורשתו של הרב לוין, אבל לא שמעו מימיהם על חנוך; עם עיתונאים, מחזאים, סופרים, פוליטיקאים, היסטוריונים שיודעים הכול על חנוך לוין, אבל לא שמעו מעודם על סבו הפוטנציאלי; המעט ששמעו על שני האישים לא הכירו, כמובן, היטב את מורשתם, כך שעם ערב כבר היה בידי סקר מקיף על אודות רוחב אופקיה של האינטליגנציה הישראלית באשר היא. להלן המסקנות:
אני, ככל הנראה, חולה נפש.
הרבה יותר חרדים שמעו על חנוך לוין מחילונים ששמעו על איצ'ה מאיר לוין.
חנוך לוין אינו נכדו של איצ'ה מאיר לוין או של רב גדול אחר, אלא בן משפחה בלבד.
לאיצ'ה מאיר לוין אכן היה בן חילוני בשם פישל.
לדאבוני ולבושתי, יש בערך חמישה אנשים בארץ המסוגלים להשיב על השאלה הזאת. לי סייעו, בסופו של דבר ידידיי ומוריי אמנון דנקנר ונפתלי גליקסברג.
אצל חיים באר יש כל הזמן שיחה ממתינה.
אדם ברוך איננו.
נא להמתין לטעינת התגובות
