מחקו את הכפר, מחקו את רון ארד
מיידון 1988. צה"ל מסתער על חיזבאללה. האש כבדה ולא רחוק משם נמצא ארד. לפי הדוח האחרון שהועבר, הוא לא שרד את הקרב
מפה מתחילים סימני השאלה. תרחיש אחד בדוח של חיזבאללה אומר שכוח מובחר של צה"ל ניסה לחלץ את ארד ומבצע החילוץ השתבש; תרחיש אחר טוען כי ארד קיבל סיוע פנימי של אחד משוביו, ניסה לברוח ונכשל; האפשרות השלישית מדברת על כך שכמה משוביו של ארד עזבו אותו לבד באותו לילה גורלי, בעקבות הקרב במיידון, ושארד נהרג בניסיון לברוח.
שלושה תרחישים, סוף טרגי אחד. ארד נהרג, אומר חיזבאללה. אבל היכן נקבר? נסראללה ואנשיו לא משיבים. קשה לזכור עכשיו. בשורה התחתונה אין בדוח כל הוכחה שרון ארד באמת נהרג. בשורה התחתונה לא קיבלנו מידע משמעותי. חיזבאללה-בלוף.
"חיזבאללה קיבל השבוע את סמיר קונטאר ועוד ארבעה שבויים חיים", אומר בתסכול גורם ביטחוני בכיר. "אנחנו קיבלנו את גופותיהם של אודי גולדווסר ואלדד רגב, שזה חשוב, אבל בעניין רון ארד נשארנו עם התעלומה". גורמים ביטחוניים אחרים מגלים כי הדוח נלמד במהירות במוסד, בשב"כ ובאגף המודיעין של צה"ל. שלושת הארגונים הגיעו למסקנה אחת: הדוח שקרי.
"זה לא רק חיזבאללה-בלוף אלא גם ישראבלוף", אמר גורם ביטחוני. "חיזבאללה היה זקוק לדוח כדי שיוכל לטעון שעשה כל שביכולתו לגלות מה קרה לרון ארד, ולקבל בחזרה את סמיר קונטאר בלי לפתור את התעלומה באמת. מצד שני, אנחנו היינו זקוקים לדוח, גם אם הוא שקרי, כדי לשדר לדעת הקהל שוויתרנו על קונטאר כקלף מיקוח רק אחרי שעשינו הכל בעניין רון ארד".
אז מה באמת קרה? האם רון ארד באמת ניסה לברוח ונהרג? מה התרחישים שחיזבאללה מדבר עליהם ועד כמה הם ריאליים? לא בטוח שאפשר לענות על השאלות האלה. אפשר רק לנסות לחזור אחורה בזמן, לאותו ליל ירח מלא במיידון, 1988.
שש שנים עברו מאז פרצה מלחמת לבנון הראשונה. שש שנים אחרי, וצה"ל מארגן את הפעולה הגדולה ביותר שלו מאז מבצע שלום הגליל. כוחות: צנחנים, שריון, תותחנים, מסוקי קרב של חיל האוויר ויחידות נוספות. יעד: הכפר מיידון, שלושה קילומטרים צפונית למוצבים חונה וסוג'וד, בקצה המזרחי של רצועת הביטחון בדרום לבנון.
הפעולה נולדה ב-26 באפריל 1988. סגן אלוף שמוליק אדיב, מפקד גדוד בגבעתי, נהרג בפיגוע שביצע חיזבאללה במורדות הר דב. "חייבים לעשות משהו", אמר אלוף פיקוד צפון דאז יוסי פלד, למפקד הצנחנים דאז אלוף משנה שאול מופז. התוכנית של מופז היתה יומרנית: פשיטה חטיבתית על מיידון.
אבל מהר מאוד קיבלו מופז ופלד רוח גבית ממי שהיה אז מפקד אוגדת געש בצפון, תת אלוף מאיר דגן. אחד התנגד: הרמטכ"ל בזמנו רב אלוף דן שומרון ז"ל. אבל פלד עקף אותו ופנה ישירות לשר הביטחון יצחק רבין. הוא שכנע אותו שחייבים ללמד את חיזבאללה לקח ו"למחוק" את מיידון מעל פני אדמה. פשוט "לשטח" את הכפר.
חיזבאללה של 1988 לא היה ארגון טרור בממדים המפלצתיים של היום. הוא היה שקוע אז במאבק על ההגמוניה בעדה השיעית בלבנון מול תנועת אמל, ועדיין לא נהנה מסיוע מאסיבי מסוריה כמו בעשור האחרון.
הפשיטה על מיידון היתה חלק מצמד מבצעים שכונו "חוק" ו"סדר". מבצע "חוק" היה למעשה פעולת הסחה של הצנחנים, שהתמקדה באזורים המזרחיים ביותר של רצועת הביטחון. יממה אחר כך יצא מבצע "סדר" אל הפועל.
"הפעולה במיידון החלה במסע רגלי של שמונה קילומטרים מאזור חונה לכיוון מיידון", מספר אחד הלוחמים שהשתתף בפעולה. המתאבן, על פי התוכנית, היה הרעשה ארטילרית מאסיבית של התותחנים, לפני שהצנחנים יפשטו אל תוך הכפר. מפקד גדוד 202 של הצנחנים סגן אלוף גרשון (גרי) יצחק קיבל את המשימה העיקרית: לכבוש את בתי הכפר בסיוע פלוגות ההנדסה וה"עורב" (פלוגה מהתמחה בירי טילים נגד טנקים).
על פלוגת ההנדסה פיקד רוני אלשיך. סרן גל הירש, שבדיוק מונה להחליף אותו, לחם לצדו. מפקד עורב היה יאיר גולן. סיירת צנחנים, שעליה פיקד גדי שמני, התפרשה מצפון למיידון כדי למנוע מעשרות אנשי החיזבאללה שהיו בכפר לנסות לברוח. המנטרה: להרוג, עד האחרון.
יום רביעי, 4 במאי, ארבע וחצי בבוקר. הצנחנים כבר פרושים. מרחק נגיעה ממיידון. בראש הכוח: פלוגה מגדוד 202, בפיקוד ציון מזרחי. 40 מטר מאחור שכבו על האדמה הטרשית המח"ט מופז, קצין המבצעים מאיר כליפי, ומפקד גדוד 402 של התותחנים צביקה פוקס. מחכים לאור ראשון.
עוד לפני שהשמש הפציעה החלו העניינים להשתבש. תצפית של חיזבאללה זיהתה את הצנחנים ופתחה באש. המ"פ ציון מזרחי נפגע. בהמשך נפטר מפצעיו. גם הקשר האישי של מופז, מרקו ברנשטיין, חטף כדור של צלף. "הכדור פגע במרקו מתחת לקסדה, והוא נהרג כשהיה ממש במרחק של כמה סנטימטרים ממני", שחזר מופז השבוע. "מהדף הפגיעה נשמט לי מכשיר הקשר מן היד".
למרות מכת האש הקטלנית, המבצע נמשך. מופז הורה לחפ"ק שלו לדלג כמה עשרות מטרים לאחור. הוא השמיע בקשר את מילת ההפעלה "נתרן" מפקד הארטירליה פוקס נתן פקודת אש "שהרעידה את מיידון", כלשונו. "ירינו לא פחות מנ3,000 פגזים ", הוא משחזר. "המטרה של מכת האש הראשונית -היתה לרכך את ההתנגדות הצפויה של אנשי חיזבאללה שהיו בתוך הכפר כשייכנסו הצנחנים פנימה. במקביל החלה אש מרגמות כבדה של חיזבאללה לעברנו, וגם הסורים, שהיו פרושים בבקעת הלבנון, ירו לעברנו פגזים".
את התותחים הסורים השמידו מסוקי קרב של צה"ל מהאוויר. אחרי דקות ארוכות של הרעשה ארטילרית ישראלית כבדה, הציפייה היתה שהכניסה למיידון תהיה חלקה ושאנשי חיזבאללה שלא נפגעו מן הפגזים ינסו לברוח. זה לא קרה. "הם נלחמו ממש עד טיפת דמם האחרונה באומץ רב", משחזרים מפקדים שהשתתפו בקרב.
הלחימה בין הצנחנים ובין לוחמי החיזבאללה התנהלה בתוך תעלות, מאחורי סמטאות צרות ובתוך בתים, מטווח אפס ממש. "ירו עלינו מכל כיוון אש מקלעים כבדה וגם טילי אר-פי-ג'י", משחזר אחד הלוחמים מגדוד 202. "אחד הטילים פספס רק בכמה סנטימטרים את המג"ד שלנו, ג'רי".
ג'רי, גרשון יצחק, סיפר השבוע בשיחה מארצות הברית: "כמעט לא שמתי לב לטיל שעף לי מעל הראש. תוך כדי תנועה בראש הכוח של פלוגת מאי בגדוד, יצא מולי מחבל ממש מתוך בור. ראיתי שהוא מחזיק אר-פי-ג'י ביד, ותקעתי בו שני כדורים באופן אינסטינקטיבי, ואז נשכבתי על אדמה. רק בדיעבד סיפרו לי החיילים שהטיל שהוא ירה עף לי מעל הראש.
כמה שניות אחרי ההתקלות הסתערנו על העמדה של אנשי החיזבאללה וזרקנו לתוכה רימון. אחר כך עברנו לעמדה סמוכה שגם לתוכה השלכנו רימון, אבל מחבל שהיה בה תפס את הרימון והשליך אותו לעברנו בחזרה. אף אחד מאיתנו לא נפגע כתוצאה מפיצוץ הרימון לידינו, וזרקנו עוד רימון לתוך הבור, אבל גם הוא חזר. בשלב הזה החלטתי לשבור את המנוף של רימון זרחן, כדי לבטל את זמן ההשהיה, למרות שזה אסור מבחינה בטיחותית, וזרקתי גם את הרימון הזה לתוך הבור. הפעם הרימון לא חזר, והסתערנו על העמדה ביריות".
בסיומו של הקרב במיידון היו לצה"ל שלושה הרוגים. בנוסף למרקו ברנשטיין וציון מזרחי, נהרג מירי המרגמות של חיזבאללה גם סרן בועז רביד, ששימש כחוקר שבויים בשירות מילואים. בנוסף לכך, היו לצה"ל 17 פצועים. חיזבאללה איבד 50 מאנשיו. איש מלוחמיו שאיישו את הכפר לא ניצל. איש לא נשבה חי.
עם שוך הקרב החלו לוחמי ההנדסה של הצנחנים לפוצץ את בתי הכפר. שעות אחר כך סיימו אנשי צד"ל את ה"שיטוח" של הכפר באמצעות דחפורים. "אני זוכר שהם שלפו 'שאבריות', והתחילו לקטוע לאנשי חיזבאללה ההרוגים את האצבעות", משחזר אחד הלוחמים. "כנראה כדי לקחת להם את הטבעות. הייתי בשוק מן המחזה הזה".
ברבות השנים התברר כי לכל מי שמילא תפקיד משמעותי בקרב במיידון ציפתה קריירה ביטחונית משמעותית. המח"ט מופז, שדורות של מפקדים למדו במערכי שיעור את הקרב שניהל, הספיק לכהן בינתיים כרמטכ"ל וכשר ביטחון. היום הוא שר התחבורה. מפקד האוגדה מאיר דגן משמש כראש המוסד.
צביקה פוקס פרש מצה"ל כתת אלוף. הוא, דגן ומופז נשארו חברים טובים. גדי שמני הוא אלוף פיקוד המרכז, ומאיר כליפי, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, בדרגת אלוף גם כן. ג'רי, גרשון יצחק, השתחרר בשנה שעברה מצה"ל לאחר שכיהן כאלוף פיקוד העורף בתפקידו האחרון. יאיר גולן הוא אלוף פיקוד העורף כיום. גל הירש היה אמור להיות אלוף בבוא היום גם כן, אלמלא התפקיד הטרגי שמילא במלחמת לבנון השנייה.
"הקרב במיידון היה כמו הקרב על גבעת התחמושת, רק שלאויב היה הרבה יותר נשק", מסכם בדיעבד אלוף (במיל') גרשון יצחק. האם פעולה כמו במיידון היתה יכולה להתרחש כיום? אלוף (במיל') יוסי פלד בספק. "אז האלופים, ואני ביניהם, היו 'ברדים'. לא אינטליגנטיים כמו היום. המטרה היתה כל הזמן להשמיד את האויב, והדרך היתה ברורה מאוד - באמצעות הפעלה ישירה של כוח. החיזבאללה חטפו במיידון בומבה בומבה. לא השארנו מהמאחז שלהם אבן על אבן".
האם אלוף הפיקוד בזמן הפעולה לקח בחשבון שיכולות להיות לה השלכות על גורלו של רון ארד? פלד עונה על השאלה הזאת בשלילה. כך גם מפקדים רבים אחרים שנטלו חלק במבצע "חוק וסדר". "השם רון ארד לא הוזכר באותו לילה, וגם לא בתחקירים שנערכו אחרי המבצע, שהיו כולם חיוביים מאוד".
הכפר נבי שית נחשב באופן היסטורי כמעוז של חיזבאללה. עבאס מוסאווי, המזכ"ל שקדם לחסן נסראללה, גדל בכפר הזה. מתצלום על באתר הלוויין של גוגל אפשר לראות כי הכפר נבי שית שוכן בלב השדות הפוריים של בקעת הלבנון, המעובדים עד למטר האחרון. במעטפת החיצונית של הכפר המרחקים בין הבתים גדולים ביותר.
לב הכפר, הקסבה, צפוף מאוד. האם במקום הזה מצא רון ארד את מותו? עד כמה שהדבר יישמע מוזר, ולמרות העובדה שדוח חיזבאללה נחשב שקרי, האפשרות שרון ארד נהרג שם, בלילה שבין 3 ל-4 במאי 1988 בהחלט נחשבת ריאלית בעיני גורמים במערכת הביטחון.
במערכת הביטחון לא מוציאים מכלל אפשרות תרחיש אחד שלא סיפק חיזבאללה: שאחד משוביו של רון ארד ירה בו כנקמה כשקיבל דיווח על מה שאירע במיידון. לאחר מכן, על פי התרחיש הזה, הועלמה הגופה, אולי בסיוע אנשי חיזבאללה ואיראן ואולי בלעדיו.
האפשרות שרון ארד נהרג בנבי שית מתיישבת עם גרסה שמסר בחקירתו מוסטפא דיראני, איש אמל שהחזיק בזמנו בארד, שנחטף לישראל ושוחרר ממנה בעסקה הקודמת עם חיזבאללה בשנת 2004. היא נתמכת גם על ידי הערכות בישראל שנבי שית בהחלט היה אחת התחנות שבהן עבר ארד בשביו, גם אם לא האחרונה שבהן.
הגרסה שרון ארד נהרג בנבי שית בליל פעולת מיידון לא נולדה רק בשבוע האחרון. הראשון שסיפק אותה כבר לפני כ-14 שנה היה מזכ"ל חיזבאללה בשנת 1988, השייח סובחי אל-טופיילי. הדוח של חיזבאללה מהשבוע לא הוסיף הרבה על גרסה דומה שמסר בריאיון עיתונאי בשנת 1994.
נשארנו עם חיזבאללה.
כך או כך, אין הוכחה חד משמעית שרון ארד מת. בסוף השבוע שלאחר קבלת הדוח מחיזבאללה בעניינו של רון ארד, אומרים גורמים ביטחוניים כי חקירת התעלומה נמצאת בדיוק באותה נקודה שבה היתה בשבוע שעבר. תקווה קלושה קיימת לגבי האפשרות שדוחות חקירה שמסר חיזבאללה יאירו כיוון חקירה ישראלי חדש, שעדיין לא מוצה, כך ששירותי המודיעין של ישראל יוכלו לפתור את התעלומה סוף סוף בעצמם. תהליך כזה יכול להימשך זמן רב. הוא עדיין לא קרה.
עד שתיפתר תעלומת רון ארד, אם תיפתר אי פעם, אפשר לקבוע כי לאחר מימוש העסקה עם חיזבאללה ולוויותיהם של אודי גולדווסר ואלדד רגב באה מלחמת לבנון השנייה אל קצה. העיסוק האובססיבי בפרשת החטופים העלים מסדר היום נושאים חשובים לא פחות ואולי אפילו יותר, כמו הדיווח (שמקורו בהדלפות גורמים נוצריים בלבנון לתקשורת הלבנונית) שלפיו חיזבאללה הציב מכ"מים בגובה 2,600 מטר בגבל צנין שבהרי הלבנון. זו התפתחות שעלולה להעיב על העליונות האווירית המוחלטת של חיל האוויר בשמי לבנון ובסוריה, במיוחד אם למכ"מים יחוברו מערכות טילים מתקדמות נגד מטוסים, שנמצאות ברשות הסורים.
הראש של צה"ל כבר נמצא במלחמה הבאה, שקצינים לא מעטים יראו בה הזדמנות "לתקן את הרושם הגרוע" שהותיר צה"ל במלחמת לבנון השנייה. נכון לסוף השבוע הזה, ההערכה היא כי קיץ 2008 יסתיים באופן שקט בכל החזיתות. החזית האיראנית אמנם נמצאת בראש הכותרות, אבל לא נראה שתהיה תקיפה ישראלית נגד תוכנית הגרעין של איראן במהלך החודשים המועטים שעוד נותרו עד לבחירות בארצות הברית.
בחזית הסורית המתיחות ירדה מאוד בזכות המשא ומתן הבלתי ישיר שנמצא בעיצומו. גורם צבאי בכיר העריך כי בעזה תימשך הרגיעה "עוד הרבה זמן, בניגוד לכל ההערכות המוקדמות, משום שהחמאס מוכיח שיש לו אינטרס לשמר אותה".
דווקא החזית מול חיזבאללה נראית גם אחרי העסקה נפיצה מכל החזיתות, שכן עימות בלבנון עלול להתפתח במקרה שחיזבאללה ינקום בישראל על חיסול עימאד מורנייה באמצעות פיגוע קשה. אולם אם חסן נסראללה יסתפק בפיגוע שייחשב "נסבל", ובלי לקחת אחריות רשמית עליו, לא בהכרח תבוא תגובה ישראלית על כך.
נא להמתין לטעינת התגובות
