שנתיים אחרי, יומן מלחמה: היום ה-19
34 ימי הלחימה בקיץ 2006 טלטלו מדינה שלמה ולימים נקראו מלחמת לבנון השנייה. nrg מעריב בפרויקט מיוחד: כך נראה יום הלחימה ה-19
התקיפה בכפר כנא: "חלפו שעות בין תקיפת הבניין לקריסתו"
- התקיפה בכפר כנא
- מלחמת לבנון השנייה: יומן אירועים
ראש מטה חיל האוויר, תת-אלוף אמיר אשל, התייחס לפגיעה בבניין בכפר כנא שהייתה ביום ה-19 למלחמה, במהלך תדרוך שנערך בקריה. "אזור כפר כנא הותקף שלוש פעמים בשעות הלילה והבוקר", אמר תא"ל אשל. "הדיווחים לגבי הבניין שנפגע הגיעו מלבנון בסביבות השעה 8 בבוקר. סמוך לשעה 7 בבוקר הותקפו יעדים המרוחקים כ-500 מטר מהמבנה שקרס, ובתקיפה שבוצעה בשעה 2 בלילה הותקפו שני יעדים במרחק כ-400 מטר. רק התקיפה שבוצעה בשעה 1 בלילה, היתה מכוונת לעבר הבניין".
תת-אלוף אשל המשיך בדבריו ואמר כי בחיל האוויר לא יודעים להסביר את הפער בין תקיפת הבניין לדיווח על הפגיעה בו. "מה קרה בין 1 בלילה ל-8 בבוקר, שהחלו להגיע הדיווחים על הפגיעה בבניין? אנחנו לא יודעים", אמר. "יש פער של כשש עד שבע שעות בין התקיפה שלנו לבין הדיווחים על הפגיעה בבניין".
בהמשך דבריו, אמר אשל כי חיל האוויר
גורמי צבא לא פסלו באותו ערב את האפשרות שאחת הפצצות שנורו לעבר האזור סמוך לשעה 1:00 לפנות בוקר, נפלה אך לא התפוצצה, ובבוקר נגעו בה האזרחים וגרמו לפיצוצה.
ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) לא המתין למסיבת העיתונאים שנערכה באותו ערב, וקבע מוקדם יותר כי צה"ל יתנער מאחריות בכל הקשור לטרגדיה בכפר כנא. "לא אתפלא אם צה"ל וחיל האוויר יאמרו שלא הם שפגעו בתושבי כפר כנא", אמר בראיון לרדיו "א-שרק" בפריז. לדבריו, צה"ל התנער מאחריותו כפי שקרה באירועים שונים , ובראשם ההתנערות מהרג בני משפחת רלייה על חוף הים בעזה.
המ"פ התעורר לאחר 4 ימים בתרדמת ואמר: אני בסדר
- המ"פ התעורר ואמר: "אני בסדר"
לאחר ארבעה ימי תרדמה התעורר מפקד פלוגה שנפצע קשה בלבנון. אולם על תוצאות אותו הקרב עוד לא סיפרו לו.
הבשורה המשמחת פשטה באותו במהירות בין החיילים הפצועים בבית החולים רמב"ם בחיפה: אחרי ארבעה ימים שבהם היה מורדם ומונשם, התעורר סרן אלון חכימה, מפקד פלוגה בגדוד 51 של גולני, לראשונה מאז נפצע בלבנון.
זרם המבקרים בחדרו של חכימה לא פסק מהרגע שהתעורר. תחילה הגיעו בני משפחתו, אחר כך חבריו ליחידה ובזה אחר זה הגיעו למחלקה גם חייליו הפצועים. כולם באו לראות במו עיניהם את המפקד אלון חוזר לעצמו.
גם סמל יניב אימני, שלא הורשה לעזוב את המחלקה האורתופדית שבה הוא התאשפז, לא ויתר. "אני מת לראות אותו. נראה לי שאני אתגנב למחלקה שלו רק כדי להרגיש שהכל בסדר איתו", אמר הסמל בהתרגשות.
"הכל בסדר. . . אני בסדר. . .", מלמל המ"פ כשאר הרופאים העירו אותו. הקצין שאל לשלומם של חייליו הפצועים, וביקש לדעת אם היו הרוגים רבים. אבל למרות בקשותיו, החיילים שביקרו בחדרו לא סיפרו לו עד כמה קשות היו תוצאות הפעולה, וכמה הרוגים גבה הקרב.
"זו התרגשות עצומה, במיוחד כשבחוץ ממתינים לו כל העת הלוחמים שלו, שחלקם גם פצועים, אבל לא מרפים, כי הם מתגעגעים ורוצים לראות את מפקד הפלוגה שלהם מחלים", סיפרה אז אחת האחיות בבית החולים כשדמעות בעיניה.
סרן חכימה היה בין 24 לוחמי גולני שנפצעו במהלך הקרב המר בבינת ג'בל, שבו נהרגו שמונה מחיילי הגדוד שבו שירת. הוא ספג פגיעה בעכוזו ופגיעה נוספת בכלי דם. מצבו הוגדר קשה מאוד.
100 קטיושות לעבר קריית שמונה ב-11 שעות
- פצוע בינוני במטח קטיושות על קריית-שמונה
באחר הצהריים של אותו יום מטח קטיושות נוסף לעבר קריית-שמונה. אחת הרקטות נחתה ברחוב בעיר וגרמה לפציעתו של אדם אחד בינוני-קשה. באותו יום יישובי הצפון סבלו משעות הבוקר המוקדמות מכמה מטחי ירי כבדים.
האדם שנפצע בקריית-שמונה הוא יובל אזולאי, הכתב המוניציפאלי של עיתון הארץ בתל אביב והסביבה, שהחל באותה תקופה לשמש גם ככתב צבאי.
מערכת ההתרעה בחיפה הופעלה בבוקרו של אותו יום של 3 פעמים, ואולם לא דווח על נחיתות בעיר. אולם למעלה מ-30 קטיושות נורו לעבר יישובי אצבע הגליל ונהרייה. טילים שנורו לעבר קריית-שמונה פגעו ישירות בבית מגורים, במבנה אסטרטגי ובשני מבני ציבור בעיר. לא דווח על נפגעים, אך נגרם נזק. קצת אחרי השעה 9 בבוקר נורו 10 קטיושות גם על עכו, פצעו קל שני בני אדם נפגעו. שלושה נוספים לקו בחרדה.