אזהרה: הקמת מפעל IMC תסכן מי השתייה
ככה פועלת הבירוקרטיה הישראלית – ועדה אחת דחתה את הקמת המפעל באזור התעשייה ציפורית, אבל ועדה שנייה בחרה אחרת, ניצלה פרצה בחוק והכשירה את הקמת המפעל. הקמת המפעל אושרה חרף העובדה שמדובר באזור תעשיה נקייה, שהתקנון שלה קובע כי אסור להכניס אליה מפעלים להתכת מתכות בשל רגישותו ההידרולוגית של האזור וסמיכותו לריכוזי אוכלוסין גדולים
רשף הסביר כי הפליטות הצפויות מהמפעל לציפוי אלומיניום, עשויות להגיע למאגר המים "אשכול", שמתחבר למוביל הארצי ומשמש אוכלוסיה גדולה מאוד במדינה. "מפעלי התכת מתכות ידועים בפליטת הדיאוקסינים לסביבה, שנחשבים כיום לחומר המסוכן ביותר לאדם", ציין רשף. "הקרבה למאגר המים של מקורות מדאיג ומהווה איום על הביטחון הלאומי של ישראל".
זה זמן רב, שתושבי כפר כנא, משהד, מצפה הושעיה וציפורי, נאבקים נגד הכוונה להעתיק את מפעל IMC לאזור התעשייה ציפורית הסמוך אליהם. התושבים חוששים מזיהום האוויר והמים כתוצאה מהפליטות הצפויות ממנו. למאבק שותפות גם עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל ועמותת אדם טבע ודין.
אזור התעשייה ציפורית שבגליל התחתון, מסופח לתחום השיפוט של עיריית נצרת עילית. בתקנון של אזור התעשייה נקבע שאסור להכניס אליו מפעלים להתכת מתכת מסוג כלשהו, מכיוון שהוא מיועד לתעשייה נקייה זאת בשל רגישות הידרולוגית גבוהה וסמיכותו לריכוזי אוכלוסייה גדולים.
אך, לאורך השנים כן הוקמו במקום מפעלי תעשייה שפועלם אינו תואם להוראות כפי שהופיעו בתקנון המקורי. המאבק הנוכחי החל כאשר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נצרת עילית אישרה את העתקת המפעל ממפרץ חיפה, לאזור התעשייה ציפורית. אישור זה בוטל לאחר שועדת הערר מחוז צפון קיבלהאת הערעור שהגישו אדם טבע ודין בשם התושבים, תוך שקבעה כי אף שציפורית משתייך מוניציפאלית לנצרת עילית, הרי שאין ביניהן רצף טריטוריאלי ויש להתחשב במי שסובל מהמפגעים הסביבתיים כלומר תושבים החיים בסמוך לאזור התעשייה. ניסיון נוסף של העירייה להכניס את המפעל לאזור התעשייה נכשל גם הוא לאחר שגם נגדו הוגש ערר שהתקבל.
אבל, בנובמבר 2007 אישרה ועדת משנה של הועדה המחוזית להפקיד את התוכנית, כשינוי נקודתי באזור התעשייה ותוך התעלמות מתושבי האזור ששבו והדגישו את ההוראות לפיהן אסורה כניסת מפעלים מזהמים לאזור. הועדה אמנם הורתה להכין סקר סביבתי, אך ממצאיו יתקבלו רק לקראת אישור התוכנית ובשל כך אין לתושבים אפשרות להתנגד אליה בהתבסס עליהם. יחד עם זאת עד כה הוגשו כ- 300 התנגדויות, בהן נטען כי המפעל נכלל ברשימת המפעלים שאינם רשאים לפעול בציפורית.
יש לציין כי בדוח הסביבתי שהוגש מטעם יזם התוכנית, מצוינת רשימת גזים הנפלטים מהחומר המותך של חומרי הגלם במפעל IMC, ביניהם כרום, נחושת, ליתיום, מנגן, ניקל, עופרת, וכן דיאוקסינים ופוראנים.
"כל מפעל אלומיניום שניוני פולט מזהמים מסוכנים לסביבתי", נכתב בחוות דעת שהגיש ד"ר אריה וגנר, מדען עמותת אדם טבע ודין. "גם אילו תיושמנה במפעל הטכנולוגיות הטובות
גם באדם טבע ודין נלחמים בעניין. השבוע אמור כי "הכנסת מפעל IMC לאזור התעשייה ציפורית מהווה דוגמא מובהקת לאפליה סביבתית בישראל שהשלכותיה עלולות לגרום לפגיעה בבריאות ובאיכות חיי התושבים".
עוד הוסיפו ש "לא במקרה התקנון של אזור התעשייה ציפורית הינו קפדני ואוסר כניסה של סוגים מסוימים של מפעלים, מה גם שתוצאות של בדיקות מצביעות על חשד מבוסס לגרימת זיהום אויר כתוצאה מפעילות המפעל".
מנכ"ל IMC יואב אסולין, שפגש את חנין בשלב מוקדם יותר בסיור, גרס כי "התנגדות התושבים נובעת מעימות מתמשך שיש להם עם הרשות המקומית, עיריית נצרת עילית, שלטענתם לא מתייחסת אליהם". לnrgמעריב הוא מסר, כי "בכל ההתנגדויות שהגישו, לא הציגו טענה אחת ספציפית שהמפעל מזהם. אין מתנגד אחד שפנה וביקש נתונים כדי שההתנגדות תהיה עניינית". באשר לחששות מפני פליטות מזהמות אומר אסולין, כיום משתמשים בטכנולוגיות למניעת הפליטות ומוסיף כי בסקר שערכה עבורה חברת א.א.א יעוץ סביבתי ושעליו נסמך המשרד להגנת הסביבה, נמצא שהמפעל לא מזהם. "נקבע שכביש 77 הוא המזהם העיקרי באזור. המשרד להגנת הסביבה עשה את כל הבדיקות הנדרשות מטעמו. מה עוד צריך לעשות כדי להוכיח שאנחנו לא מזהמים?"
במפגש התושבים נכח שלמה כץ, מנהל מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, שתמך בהכנסת מפעל IMC לאזור התעשייה. כץ טען כי לא צפויים מטרדים סביבתיים מהמפעל על פי הבדיקות שנערכו.
אבל זה לא ממש הרגיע את התושבים ובמיוחד את תושבי כפר כנא שבעי ההבטחות, שכבר היום, עוד בטרם החל המפעל לפעול, מתלוננים על ריחות ועליה בשיעורי תחלואת סרטן ומחלות בדרכי הנשימה, כתוצאה מהמפגעים הסביבתיים הבולטים לעין שכבר קיימים באזור, ביניהם הר הפסולת שמתנשא בכניסה לכפר כנא, ריבוי של אנטנות סלולאריות בכפר ושפכים שאינם זוכים לטיפול ראוי.
"המדיניות של העתקת מפעלים מזהמים מאזורים צפופי אוכלוסיה לאזורים של פריפריה מוחלשת, שאינה יכולה להיאבק ביעילות במזהמים כפי שאנו עושים במפרץ חיפה, היא מדיניות נפסדת שפוגעת באנשים רבים. צריך להחליפה במדיניות של חיסול הזיהום ומעקב קשוח אחר המזהמים, ענישתם והרתעתם", אמר רשף.
אבל ג'מילה הארדל ואכים, מנכ"לית שותפה של עמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל", ניסתה לנחמם ואמרה, כי "לכולנו יש תחושה שנמאס לפעמים, שאין אמון ואין אכיפה, אבל זה לא הפתרון. לנו, לציבור, יש כוח אדיר, תקומו ותפעלו בכל דרך שהיא, אל תתייאשו".
בסיום המפגש הטעון הודיע חנין לתושבים, כי בכוונתו להעלות את הנושא בכנסת. "כפר כנא וישובים אחרים לא יכולים להישאר החצר האחורית שאליה מפנים את הזבל והמפעלים המזהמים", אמר. "יש לכם זכות לחיות במקום נקי".
בשיחה עם nrgמעריב ציין חנין, כי מדובר בבעיות, שרלוונטיות לכל מקום באוכלוסייה הערבית. "זה יצר משבר אמון וניתן לשנות זאת רק באמצעות הישגים נקודתיים", אמר. באשר למפעל IMC הוא ציין, כי בכוונתו להיפגש עם נציגים ומומחים, שינסו להסביר כיצד מפעל שעוסק בהתכת אלומיניום, יכול להיות נקי לחלוטין. "זה מעורר סימני שאלה".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
