מיוחד: נשיא גיאורגיה כותב על המלחמה
טור של מיכאיל סאקשווילי בוושינגטון פוסט: המערב צריך לעמוד בנחישות מול רוסיה כדי לא לאפשר לעוד רודנים לעשות כרצונם
במשך זמן רב מדי כולנו לא הערכנו מספיק את המשטר במוסקבה. אתמול הייתה עדות נוספת לדו פרצופיות שלו: בתוך 24 שעות מהסכמת רוסיה להפסקת אש, כוחותיה דהרו דרך גורי; חסמו את נמל פוטי, הטביעו כלי שיט גיאורגיים; והחמור מכל, טיהרו כפרים גיאורגיים בדרום אוסטיה, אנסו נשים והוציאו להורג גברים.
אי אפשר להאמין למנהיגות הרוסית, והמציאות הקשה הזו צריכה להדריך את תגובת המערב. רק משקיפי שלום מערבים יכולים לסיים את המלחמה.
רוסיה גם מבקשת להרוס את כלכלתנו והיא מפציצה מפעלים, נמלים ואתרים חיוניים נוספים. בשל זאת עלינו להקים גרסה מודרנית של הרכבת האווירית לברלין. האו"ם, ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות נעות בכיוון זה ועל כך אנחנו אסירי תודה.
בעוד אנו שוקלים את המשך צעדינו, יש להבין את מטרותיה של רוסיה. מוסקבה רוצה להגשים את שאיפותיה האימפריאליות – להרוס אחת מהמדינות הדמוקרטיות ובעלות שלטון החוק היחידות באזורה, ומעל הכל להרוס את המערכת הבינלאומית באירופה של אחרי המלחמה הקרה. רוסיה מראה שהיא יכולה לעשות זאת כמו שהיא רוצה.
ההקבלה ההיסטורית ברורה: מלחמתה של רוסיה בגיאורגיה מזכירה אירועים בפינלנד ב-1939, בהונגריה ב-1956 ובצ'כוסלובקיה ב-1968. אולי זו הסיבה שמדינות רבות במזרח אירופה, שסבלו תחת הכיבוש הסובייטי, הביעו את תמיכתן בנו.
המנהיגים הרודנים ברוסיה רואים אותנו כאיום מאחר שגיאורגיה היא מדינה חופשית שאנשיה בחרו להצטרף לקהילה האירו-אטלנטית. זה פוגע בשליטים מרוסיה. הם לא רוצים שהאומה שלהם או אפילו גבולותיהם
מאז שהממשלה הדמוקרטית שלנו עלתה אחרי הפיכת הוורדים ב-2003, רוסיה השתמשה בחרם כלכלי וסגרה את גבולותיה כדי לבודד אותנו וגירשה שלא כחוק אלפי גיאורגים מרוסיה. היא ניסתה לערער אותנו באופן פוליטי בעזרת אוליגרכים פושעים. היא ניסתה להקפיא עד כניעה על ידי פיצוץ צינורות גז חיוניים באמצע החורף.
כאשר כל זה לא הצליח לערער את נחישות העם בגיאורגיה, רוסיה פלשה.
בשבוע שעבר, רוסיה, בעזרת שליחיה הבדלנים, תקפה כמה כפרים שלווים בשליטה גיאורגית בדרום אוסטיה, הרגה אזרחים חפים מפשע והרסה תשתית.
ב-6 באוגוסט, שעות ספורות אחרי שבכיר גיאורגי סייר בדרום אוסטיה בניסיון לקיים שיחות, נפתחה מתקפה גדולה על היישובים הגיאורגיים. אפילו כאשר הותקפנו הכרזתי על הפסקת אש חד צדדית בתקווה למנוע הסלמה והודעתי על הנכונות שלנו לדבר עם הבדלנים בכל דרך.
אולם הבדלנים ואדוניהם הרוסים היו אטומים לקריאות שלנו לשלום. הממשלה שלנו הבינה כי טורים של טנקים רוסיים וחיילים חצו את הגבולות הריבוניים של גיאורגיה. אלפי חיילים, טנקים וארטילריה התכנסו על גבולותינו וזו עדות לכך שרוסיה תכננה זמן רב את התוקפנות הזו.
לממשלה שלנו לא הייתה ברירה אלא להגן על המדינה מפני פלישה, לאבטח את אזרחינו ולעצור את שפיכות הדמים. במשך שנים הציעה גיאורגיה פתרונות אירופיים התואמים את המאה ה-21 לדרום אוסטיה, כולל אוטונומיה מלאה שתובטח על ידי הקהילה הבינלאומית. רוסיה הגיבה בשיטות של המאה ה-19.
נכון שהעוצמה הרוסית יכולה לגבור על המדינה הקטנה שלנו, אם כי לא ציפינו את ההיקף והאכזריות של התגובה של מוסקבה. אבל היה עלינו לפחות לנסות להגן על אנשינו מהכוחות הפולשים. כל מדינה דמוקרטית הייתה עושה אותו דבר.
אולם כאשר עמדנו מול הצבא הפולש הברוטלי, שהאלימות שלו קרעה את גיאורגיה, החליטה הממשלה לסגת מדרום אוסטיה, הכריזה על הפסקת אש וקראה לשיחות. אולם מוסקבה התעלמה מקריאתנו לשלום.
הניסיונות החוזרים שלנו ליצור קשר עם המנהיגים הרוסים הבכירים נדחו. משרד החוץ הרוסי אפילו הכחיש שקיבל את ההודעה שלנו על הפסקת אש, שעות אחרי שהיא נשלחה רשמית ובפומבי. זו הייתה רק אחת מהמזימות הציניות שהטעו את העולם והצדיקו עוד התקפות.
המלחמה הזו מאיימת לא רק על גיאורגיה, אלא על הביטחון והחירות בכל העולם. אם הקהילה הבינלאומית לא תנקוט בעמדה נחושה, זו תהיה מכת המוות להתפשטות החירות והדמוקרטיה בכל מקום.
הטעות היחידה של גיאורגיה במשבר הייתה רצונה להיות מדינה חופשית, עצמאית ודמוקרטית. מה היו עושות מדינות המערב אם היו נענשות בשל שאיפה דומה?
סיכנתי את הגורל של המדינה שלי כאשר השתמשתי ברטוריקה המערבית של דמוקרטיה וחירות. כאשר הגיאורגים מותקפים, עלינו לשאול: אם המערב אינו עמנו, אז מי איתנו? אם הקו לא ישורטט כעת, מתי זה יקרה? אנחנו לא יכולים להרשות לגיאורגיה להפוך לקורבן הראשון של הסדר העולמי החדש כפי שדמיינו במוסקבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
