הדוב הרוסי והנמלה הישראלית
למול האיום שרוסיה משדרת לעולם, ראוי לבדוק את כושר ההרתעה הישראלי. והוא בהחלט לא בשמיים
מאותו רגע התחלתי לדאוג. הערצת המנהיג שישיב לאומה הגדולה את כבודה ואת ימי הזוהר שלה, הפריטה על המוטיבים הגבריים – כל אלה הזכירו לי סרט תעמולה איטלקי ישן. רואים שם את הדוצ'ה, מוסוליני, נוסע במכונית השרד שלו ורואה איכר שמתקשה בהעמסת החיטה על העגלה. הדוצ'ה יורד מן המכונית וכמו פוטין שלנו – פושט את חולצתו ובהפגנת שרירים מרשימה מעמיס צ'ק-צ'ק את ערימת התבואה על עגלת האיכר אסיר התודה. גם היטלר וסטאלין "ניגנו" על מוטיבים דומים.
לכן הפלישה לגיאורגיה לא הפתיע אותי כלל. מי שחושב שכל האופנסיבה הרוסית האחרונה הוא תגובה להתגרות, אינו מבין לדעתי את פוטין. כשסיפח היטלר את הסודטים ה"גרמניים" – היו מי שטעו לחשוב שהקומץ הזה ישביע את הדוב. ובאמת מיליוני גרמנים חיו שם ב"חבלים הבדלניים" של צ'כוסלובקיה והעולם המערבי גילה הבנה לגרמנים.
וכי מה אתם רוצים? מלחמת עולם שנייה? אז הקריבו את הסודטים בשביל לרצות את היטלר וכמו שצפה צ'רצ'יל באותם ימים, כך קרה: "ביקשתם שלום במחיר של קלון, תקבלו גם קלון וגם מלחמה". לעצור את היטלר אז – עוד היה קל. לצ'כים לבדם היה צבא גדול מהצבא הגרמני, מפעלי "סקודה" ייצרו את מיטב הנשק. אבל העולם של אחרי המלחמה העולמית הראשונה רצה שקט. תנו להיטלר את מה שהוא רוצה ועזבו אותנו במנוחה.
אז נתנו לו, והיתה הפוגה קצרה, ואז הגיע ההמשך. פוטין – ונדמה לי שאף אחד לא משלה את עצמו שמדבדב הוא באמת מנהיגה של רוסיה כיום – לא יסתפק בגיאורגיה. ה"טסט קייס" של גיאורגיה הוכיח את עצמו מעל ומעבר. לא ברור לי מתי והיכן תהיה ההתפרצות הבאה. אבל אם אובמה ינצח בארה"ב ותהליכי ההתפוררות שם יימשכו, הבריון הרוסי החדש יחוש בטוח דיו ליזום מלחמות נוספות.
אין טעם להשקיע שקל נוסף בביטחון
האם אנו צריכים להתחיל לפחד מאיום רוסי ישיר? הסורים מזמינים בצורה מפורשת את הרוסים לבוא ולאייש את בסיסיהם היבשתיים והימיים. ייתכן שההתפשטות הרוסית תתחיל לזחול לכווננו. זה לא נעים ומאוד לא רצוי – אבל אם זה יקרה לא תהיה זו הפעם הראשונה.
טייסים ישראלים כבר ניהלו קרבות אויר מול טייסים סובייטים שהגנו על שמי מצרים במלחמת ההתשה ואף הפילו כמה מהם. ישראל אינה גיאורגיה, והרוסים יודעים זאת. אלא שישראל של היום אינה ישראל של מלחמת ההתשה. כיום ישראל מקרינה חולשה, וזו מפתה כל בריון אזורי ועולמי לבוא וליטול את חלקו ב"סעודה".
השבת ההרתעה הישראלית אינה עניין לתוספות בתקציב הביטחון כפי שדורשים הלוביסטים
של המערכת הזו. מול אויב בסדר גודל של חטיבה, קרס לפני שנתיים הצבא הישראלי במלחמה אותה הוא עצמו יזם. הבעיה לא הייתה תקציב, הבעיה הייתה אובדן ערכי ומטרות היסוד שיוצרים את הלכידות ואת החוסן הלאומי. מה שפוגע בהרתעה שלנו אינו מחסור בטנקים ובמטוסים; הפגיעה נגרמת משום שלאויבים הפוטנציאליים נדמה שהחברה שלנו מתפוררת, ושמדינת ישראל אינה אלא "קורי עכביש" כלשונו הציורית של אחמדינג'אד.
לא הייתי משקיע שקל נוסף בביטחון. את סכומי העתק שדורשים הלוביסטים הביטחוניים – יש להפנות לחינוך ולעשיית צדק בתחומים החברתיים. חברה צודקת המבינה מה היא בכלל עושה כאן, תפיק מעצמה את ההרתעה שידעה ישראל ליצור בשנות ה-70.
נא להמתין לטעינת התגובות
