לשון הרע דבר נורא
בחזרה לבית הספר: "השמצתי את הגננת של הילדה ועכשיו אני מתחרטת". האם מותר לרכל על הגננת של הילד? שו"תים חינוכיים באווירת ה-1 בספטמבר
פרופיל
גן ילדים בן יהודה גנזך המדינה
הייתי נורא בלחץ ודאגתי כ"כ לשלום בתי, ששכחתי שמה שאני עושה זה ממש אסור. מאז אני מנסה לומר לאנשים שאיתם ריכלתי שזה אולי לא נכון, ושבמקביל גם שמעתי עליה המלצות אחרות (מה שנכון, וקרה יותר מאוחר).
אבל אני עדיין אכולת מצפון על כך שהשמצתי את האשה הזו שלא עשתה לי כלום. הנורא מכל הוא, שהסתבר ששתי אמהות ששמעו אותי קיבלו את אותו השיבוץ ובקשו העברה רק על סמך הדברים שאני אמרתי!
אני לא מצליחה להתנער ממצפוני. הבת שלי באמת עברה לגן אחר שהוא יותר נוח לנו מסיבות נוספות. אבל אני חשה אי נוחות בנוגע לביתי, כאילו הבאתי עליה אנרגיה לא טובה באמצעות החטא הנוראי שלי.
לשון הרע הוא דבר רשע ומזיק. אני בעצמי נפגעתי מזה בעברי. אף שהתנהגותי נבעה ממצוקה אמיתית ולא מתוך רוע, אין שום הצדקה.
האם יש עוד מה לעשות על מנת לתקן את מעשיי חוץ מחרטה, קבלה לעתיד ולנסות ולהפוך את דברי בפני מי ששמעו אותי?".
ומשיב הרב שרלו:
שאלה זו היא מסובכת ביותר. היא עוסקת בענייני הדאורייתא הקשים ביותר שיש.
החובה להקפיד בלשון הרע היא מיסודות הקיום והתורה, ואלה עניינים שהם גם בין אדם לחברו, גם בין אדם למקום וגם בין אדם לעצמו, ומסוגלים להביא את ההרס הגדול ביותר הקיים. מוות וחיים ביד הלשון. זה המקום בו יש להחמיר.
ברם, קשה מאוד מאוד לפסוק הלכות בנושאים אלה.
ומדוע? בשל העובדה כי מותר על פי ההלכה להגן על הילדה מפני גננת שאינה טובה, ומותר לבני אדם לדבר על הגננת. ברם, לדיבורים אלה, בשל החומרה הגדולה שיכולה להיות בהם, יש תנאים הלכתיים מדויקים, הנמצאים בספר החפץ חיים-שמירת הלשון בכלל עשירי.
עם שמיעת הדברים, לדוגמה, היית צריכה ראשית לברר יותר מה האמת בסיפורים אלה; מותר להתייעץ, אולם בהתייעצות עצמה היית צריכה להדגיש כל הזמן שאינך יודעת ושאת מתלבטת ושאת שואלת ושלמעשה
מדובר בשמועות בלבד, ויש גם המלצות אחרות וכדו'.
אם כן אפוא, מדובר במציאות סבוכה בה כעיקרון היה מותר להתלבט ואפילו להתייעץ, אולם לא היה מקום לעשות זאת בדרך בה את עשית את הדברים.
הבעיה אינה האנרגיות השליליות של הסביבה התיאורטית של הבת שלך, כי אם השאלה כיצד לתקן את הפגיעה בגננת, וכיצד לתקן את העובדה שדברת לא נכון.
מה שאת עושה הוא הדבר הנכון – יסוד התשובה הוא החרטה, הקבלה לעתיד והווידוי. בד בבד מוטלת עלייך חובה לתקן את מה שעוותת, והעובדה שאת מדברת עם החברות שלך על זה ומתקנת את הדברים ואת הרושם היא הדבר הנכון ביותר לעשות זאת.
אם את יכולה לדבר עם הגננת המקורית ולבקש את סליחתה על כך – זה הטוב ביותר, ואולם לא תמיד אפשר.
קבלי על עצמך ללמוד היטב את הכלל העשירי, ואז גם תדעי מה לעשות בפעמים הבאות שדבר כזה מתרחש".
נא להמתין לטעינת התגובות
