סרטן בגוף של כלב
אצל ג'ימי התגלה גידול בבטן במשקל קילו וחצי. פייגי נדבק בסרטן שעובר במגע מיני בין כלבים. ולבאצ'י אובחנה לימפומה אחרי שהאישה שגידלה אותה נפטרה מסרטן השד. בישראל פועלות שתי וטרינריות המתמחות בטיפול כימותרפי להולכים על ארבע. נותנות תקווה אחרונה לפני שהבעלים יחליטו להרדים. ואם אתם לא רוצים שהכלב יחטוף סרטן ריאות, תכבו את הסיגריה
עדי שבירו הגיעה למרפאה להיפרד מנלה, כלבת הבוקסר שלה. "הבטחתי לה שאגיע ולא יכולתי להפר את המילה", הסבירה לצוות המחלקה האונקולוגית בבית החולים הווטרינרי של האוניברסיטה העברית בבית דגן, שטיפל במהלך החודשים האחרונים בכלבה שסבלה מסרטן בבלוטות הלימפה. בעוד כמה רגעים אמור אחד הרופאים להזריק לכלבה הגוססת חומר הרדמה. תשע שנים של חיים בצוותא עומדים להסתיים. שאר בני המשפחה לא יכלו לעמוד במפגש הקשה ונשארו בבית.
כמה שעות לפני כן עוד ישבה שבירו בחדרה של ד"ר ג'יליאן דנק, ראש המחלקה האונקולוגית בבית החולים, והתלבטה אם לבצע את המתת החסד. "ג'יליאן תמכה בהחלטה", היא מספרת, "חשבה שזה הצעד הנכון. הבדיקות הראו שצריך להרדים אותה. במשך כמה חודשים היא עברה טיפול כימותרפי ששיפר את המצב שלה, אבל פתאום התחילה קריסת מערכות. חתמתי על טופס להרדים אותה".
כשראתה הכלבה את שבירו היא התחילה לקפץ בשמחה. השתיים יצאו לשחק בחצר בית החולים. שבירו זרקה אבן ונלה רדפה בעקבותיה. כשחזרו למחלקה הכלבה החלה לרחרח אחר אוכל. הרופא המרדים לא נותר אדיש למתרחש. "אני לא יכול לעשות את זה", אמר לשבירו, "אני לא שלם עם ההחלטה. היא שמחה, רצה, אוכלת". שבירו נכנסה לדילמה.
ימיו של כלב או חתול החולים בסרטן מסוג זה קצובים, ההחלמה לא אפשרית. הטיפול הכימותרפי רק מאריך את חייהם בשבועות עד חודשים, בהתאם לסוג הסרטן, גזע הכלב והמזל. "אף פעם לא סעדתי חיה או בן אדם", היא משחזרת את הלבטים. "זה היה מפחיד. גם המשפחה שלי תמכה בהרדמה. בחודשים האחרונים אני לא חופשייה, אני לא יכולה לעזוב אותה. באמצע הלילה היא מעירה אותי כדי שאוציא אותה לפיפי. אבל הרגשתי בפנים שהווטרינר צודק. החלטנו לא להרדים אותה. ביטלתי את התוכניות שלי לשנה הבאה ואני צמודה אליה".
ביום שני השבוע, כמה חודשים לאחר הביקור המדובר, שוב התייצבה שבירו עם כלבתה. "היא חזרה לעצמה", סיפרה לד"ר דנק, "אבל לפני שבוע שוב התחילה לשלשל, להקיא ולא לאכול". הווטרינרית הזריקה לה את מנת הכימותרפיה והשתיים קבעו להיפגש בעוד כשבועיים. אף אחת מהן לא יודעת אם הכלבה תתאושש.
"היום אני יודעת שאני לא רוצה לתת לה זריקה", אומרת שבירו, "דיברתי עם אנשים שסעדו את בעל החיים עד מותם. שוכנעתי שכך נלה צריכה לסיים את החיים שלה, בצורה טבעית.
שתי וטרינריות אונקולוגיות בלבד עובדות בארץ. ד"ר ג'יליאן דנק מהמרכז הווטרינרי של האוניברסיטה העברית בבית דגן וד"ר אורנה קריסטל מ"חוות דעת", מרכז המומחים הפרטי בבית ברל. שתיהן התמחו בארצות הברית והקימו בשנים האחרונות מחלקות לטיפול בסרטן.
בשתי המרפאות מטופלים מדי שנה כ - 200 כלבים וחתולים. מתוכם 90% כלבים, היתר חתולים.
הנתונים במגזר הכלבים אינם מעודדים: אחד מתוך ארבעה כלבים יפתח סרטן. מחצית מהכלבים מעל גיל עשר ימותו מסרטן. הסיבות למחלה אינן שונות מאלה של בני האדם: עישון פאסיבי, קרינת שמש, זיהום אוויר, כשל גנטי. עד כה אובחנו עשרות סוגי סרטן. גזעים מסוימים מועדים לפורענות יותר מאחרים.
הנקודה המפתיעה בסרטן אצל כלבים היא הדמיון לסוגי סרטן רבים שתוקפים בני אדם. "כל המרכזים הגדולים בארצות הברית מתעסקים במחקר השוואתי בין סרטן של בני אדם לסרטן של כלבים", מספרת ד"ר דנק. "יש שם דחף להשתמש בכלב כמודל לאונקולוגיה של בני אדם. וטרינרים טוענים שכלב הוא דוגמה הרבה יותר אמיתית לאנשים, מאשר, למשל, עכברי מעבדה. אצל כלבים הסרטן מתפתח באופן טבעי. ההסתברות היא שכלב יפתח תופעות לוואי דומות לבן אדם".
הכלבים תורמים למחקר?
"בבית הספר לרפואה בעין כרם מפתחים תרופה נגד סרטן שמטרתה למנוע מהגידול לגדול. אחרי שהיא נוסתה בהצלחה בעכברי מעבדה הביאו אותה לכאן. הצענו את התרופה לבעלי כלבים במצב קשה. כלבים שעברו כל טיפול אפשרי ולא הצלחנו לייצב אותם. התרופה עזרה לחלק מהכלבים".
דומה, אבל שונה. יש הבדל עקרוני בגישות הטיפול. אם בבני אדם מטרת הטיפול-ניתוחים כירורגיים, הקרנות וכימותרפיה-היא להשמיד את הגידול הסרטני לחלוטין, גם במחיר סבל גדול של המטופל, אצל בעלי חיים הכיוון הוא הפוך. "אנחנו מטפלים כדי שתהיה להם איכות חיים טובה יותר", אומרת דנק, "אם בזכותנו הוא הרוויח עוד שנה, דיינו. מה שחשוב זה היעדר של סבל בזמן הארכת החיים". לא מעט אנשים חולי סרטן היו חותמים על הדיל הזה.
וכאן טמון עוד הבדל בין הכלב לבן האדם. החיה, כך מעידים בעלי הכלבים, אינה מודעת למחלה ולטיפולים בעקבותיה. הטיפול גם לא כרוך בסבל. בגלל המינון הנמוך של התרופות הכימותרפיות הן אינן גורמות לתופעות לוואי, מלבד בחילות ולעתים רחוקות הקאות, שלשולים וירידה בתיאבון. כדור מתאים פותר את תופעות הלוואי.
והתקרחות? "רק הטרייר והפודל", אומרת דנק, "שמבנה השיער שלהם דומה לזה של אנשים, מתקרחים בעקבות הטיפול. האחרים
לא לכולם יש מזל. "לפני שלושה שבועות סטאר התחיל לאבד שערות", מספרת יעל קפלן, על הגולדן רטריבר שלה. "הזנב שלו דמה לזנב חתול. השפם הארוך שלו נפל. במשך תקופה ארוכה נשארה לו שערה אחת באף".
למפיקת הסרטים איילת אימברמן יש להקת בנות בבית. שתי כלבות בנות שבע שלא עוזבות אחת את השנייה, וחתולה בעלת תודעה עצמית מפותחת. לפני כשנה זיהתה אימברמן גוש על דבק, כלבת הלברדור המעורבת שלה. "הלכתי לווטרינר ששנים מטפל בחיות שלי", היא מספרת, "והוא אמר לי בביטחון מלא שזה גידול שומני ואין מה לבדוק אותו. זו היתה בליטה בגודל של כדור טניס. התעקשתי ושוב חזרתי אליו. הוא הפנה אותי למנתח, ששלח את הגידול לביופסיה. אבחנו לה גידול מאסט (סוג רווח של סרטן עור) ובאולטרה סאונד נמצאה גם גרורה בבטן. הגידול היה בדרגת חומרה שלוש מתוך שלוש. זו רשלנות".
הבעיה ידועה, וטרינרים רבים, כמו בעלי הכלבים, אינם מודעים לסיכוי הגבוה של הסרטן בקרב כלבים בגילים מתקדמים. הם לא בקיאים בסימנים חיצוניים ובמאפייני הסרטן השונים. האבחנות לא בהכרח מדויקות, ולעיתים הם ימליצו להסתפק בטיפול מרפאתי זול יחסית בעזרת סטרואידים.
השבוע הגיע לבית החולים הווטרינרי אנדרי סוסלוביץ, מלווה בג'ימי בן ה - 12. לפני כמה שבועות התחיל הכלב הקטן והעליז להרגיש לא טוב. הוא נשלח לסיטי ובבטנו התגלה גידול במשקל קילו וחצי. הוא נותח, הגוש הוצא ועכשיו הגיע לפגישת ייעוץ אצל ד"ר דנק לגבי המשך הטיפול. בגלל שהגידול התגלה בשלב מאוחר, קשה לאתר את מקורו. "יש שתי אופציות", אומרת ד"ר דנק. "לתת לו לחיות כמה שיחיה או כימותרפיה. אני לא יודעת כמה היא תעזור. חודש, חודשיים, שנה. הגידול נראה די רע".
"תעשי מה שאת חושבת", עונה סוסלוביץ ואוחז את הקטנצ'יק בזרועותיו, "מה שיהיה לו הכי טוב. את מבינה, אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להציל אותו. כסף לא משנה. לפני הניתוח הוא היה ממש גמור. עור ועצמות". " ההחלטה היא שלכם", מסבירה ד"ר דנק.
"אני מסבירה לבעלים באיזה גידול מדובר, האם יש גרורות, ואז מציגה את כל אופציות הטיפול בפני הבעלים", אומרת דנק. "כדורים, כימותרפיה פעם בשלושה שבועות, התערבות כירורגית והקרנות".
" אני לא מקבלת החלטות בשביל אנשים", מסבירה ד"ר קריסטל. "הם מקבלים רק אופציות. היה לי לפני שבוע כלב עם מסה לפני הלב. אמרתי, אין אופציה לניתוח, קחו את הזמן שנותר עם הכלב. יש כאלו שאומרים,'אחשוב על זה' ולא חוזרים אלייך. את יודעת שהכלבים לא יקבלו טיפול".
לגיל יחזקאל לא היו התלבטויות אם להתחיל בטיפול, למרות שהאבחנה הרפואית היתה כואבת: סרטן עצם אכל את מפרק רגלו האחורית של סטאר, רועה בלגי בן 11. לאחר צילומי רנטגן וסיטי במרכז בבית ברל, קריסטל המליצה לכרות את הרגל הפגועה. יחזקאל ערך ערב התרמה בבר שבו הוא עובד וגייס את הכסף לטיפול היקר.
יחזקאל לא יכול היה לדמיין שהכלב המלווה אותו עוד משירותו הצבאי ביחידה לגילוי פצצות של צה"ל יסיים את חייו. "לסטאר יש מדליות צה"ליות", הוא מספר. "הוא מצא שתי מעבדות נפץ בחברון ובשכם, מכונית תופת, שתי חגורות נפץ בג'נין ומטעני צד. הוא גם הציל אותי. היינו בהיתקלות, ושנייה לפני שזרקו עליי רימון, הוא העיף אותי הצדה והרימון התפוצץ לא עליי. לאחר שהשתחררתי נסעתי למזרח, ואז קיבלתי טלפון שהוא נפגע בפעילות מבצעית ברצועה הצולבת של הרגל והוא משוחרר מהצבא. היה ברור שאקח אותו, רוב השירות שלי עבדנו יחד. לאחר שנתיים הוא התחיל לגרור את הרגל האחורית. הגעתי למרפאה ושמעתי את האבחנה. בכסף שנשאר מערב ההתרמה הקמנו קרן לכלבים משוחררים של היחידה".
איך הוא מרגיש היום?
"אחרי הניתוח הוא היה הרבה יותר ערני ושמח. נשאר גאון כמו שהיה. גיליתי ששק האוכל שלו חצי ריק. החבאתי אותו בגלל שאורנה ביקשה שיהיה בדיאטה כי הסטרואידים גורמים לו לאכול המון. הוא אכל וכיסה את המכסה. היום מצאתי בפנים את הקולר שלו".
לא כל הכלבים זוכים לערבי התרמה. לא מעט בעלים מוותרים על הטיפול, שאינו מסובסד על ידי המדינה, בגלל שיקולים כלכליים. זריקה אחת של כימותרפיה עולה בין 300 ל- 600 שקל. ניתוחים יכולים להמריא לאלפי שקלים וסדרה של ארבע הקרנות תגיע לסכום של 11 אלף שקל.
לא נתקלת באמירה המעצבנת "זה רק כלב"?
"מי שמכיר אותי לא שואל את השאלה הזו. ברגע שגילו לכלבה את הסרטן קיבלתי החלטה. כסף, למרות שאין לי, הוא לא שאלה. גם אם אקח הלוואה או אמכור משהו".
הכלבה השתנתה בעקבות הטיפול?
"היא טיפה התבגרה. צמחו לה שערות לבנות מסביב לפה. בגלל הסטרואידים היא שואבת אוכל".
איך זה השפיע על היחסים ביניכן?
"יש בזה משהו מקרב, אבל אני כל כך קרובה אליהן גם כך. כולן מהרחוב. הן ישנות במיטה שלי, אנחנו משפחה. באמצע ימי צילום אני עוזבת הכל והולכת אליהן. אני לא מדברת איתן על זה, אני מדברת איתן בכלל. היא מרגישה שמשהו קורה, פעם ראשונה אחרי שבע שנים שהפרדתי אותה מהכלבה השנייה. היא לא יכולה להבין מה זה מחלה. רק המבט שלה בטיפול אומר'למה את עושה לי את זה?'".
גם בני הזוג קטי ואיציק אורן, תושבי רמת הגולן, לא התלבטו אם להתחיל בטיפול בשר, בוקסרית יפהפייה בת עשר. "בהתחלה הייתי עסוק בעצב, בהתאבלות עליה", מספר איציק, "אחר כך אמרתי שכל יום שהיא חיה, זה מתנה. בוקסר הוא כלב חסר זדון, אבל הם מאוד פגיעים. זה קורע את הלב כשהם מתים. הווטרינר המשפחתי לא התלהב מהטיפול. לשים 30-20 אלף שקל כשהסוף ידוע מראש. אני לא מתאבל על הכסף".
הטיפולים השפיעו עליה?
"מאז שהיא חולה היא לא מוכנה לישון אלא ליד המיטה שלנו. היא לא רצה כמו בעבר עם ארבעת כלבי הבוקסר שלנו לקבל אוכל. היא ממתינה שתקבל אוכל מיוחד. מה שנקרא יודעת לנצל את המעמד".
הקשר עם האונקולוגיות נמשך גם לאחר הטיפול. "יש לנו קרפדות בחצר. סטאר ניסה לאכול קרפדה והתחיל להזיל ריר", מספרת יעל קפלן. "דמיינתי שהוא מקיא, אחת מתופעות הלוואי של הטיפול. מיד התקשרתי לברר. זו אהבה מטורפת לכלב. אין לנו ילדים. בעלי חושב שאני פסיכית לגמרי. היינו מגיעים למרפאה בבית ברל בשתיים בלילה. במשך שנה שלמה כל שבוע הגענו לכאן לטיפול. אפילו את הווטרינר שלנו אנחנו רואים רק פעם בשנה. בבית אני בודקת לו כל הזמן חום, קופצת מדאגה שהוא מצוברח".
שתי חיילות נכנסות לבית החולים הווטרינרי עם כלב זאב מעורב. פייגי בן הארבע נבוך כמו טירון ביומו הראשון בבקו"ם. לפני כמה חודשים הוא אומץ על ידי חיילי בסיס חצור של חיל האוויר. פייגי הושם בבידוד במכלאת כלבי השמירה של הבסיס. לאחרונה שמו לב החיילים שהוא מדמם מאיבר מינו. הווטרינרית הצבאית שלחה אותו לאבחון.
הממצאים: סרטן מסוג TVT, המועבר במגע מיני בין כלבים, מחלה הידועה בקרב להקות של כלבי בר. לפני שלושה שבועות הוא התחיל טיפול כימותרפי וכבר אחרי שבוע הפסיק לדמם. "הרופאה בדקה את כל הכלבים שרחרחו אותו", מעדכנות החיילות. "כלב או כלבה שרחרחו באפם את אחוריו של פייגי נמצאים בסכנת הידבקות".
סרטן ה -TVT עדיין לא התגלה בקרב בני אדם, אבל הוא נפוץ מאוד בגזעים מסוימים. הרוטוויילרים, למשל, סובלים מסרטן עצם יותר מכל כלב אחר. הכלבים בדרך כלל צולעים. הטיפול כולל כדורים נגד כאבים או כריתת רגל. טיפול כימותרפי יאריך את חיי הכלב בשנה. בלי כימותרפיה זמנו מתקצר לארבעה חודשים. "לכלבים יש שלוש רגליים ואחת לרזרבה", מנסה ד"ר דנק להרגיע. "הם מסתדרים מעולה עם שלוש רגליים".
גם לסרטן השד יש גרסה נובחת: סרטן העטינים. עיקור לפני הייחום הראשון מקטין את הסיכון ב 99%, אחרי ייחום שני ב - 94%. עיקור אחרי ייחום שלישי כבר פחות אפקטיבי.
עוד סרטן קשה הוא הלימפומה. "הגידול מגיע לגודל של קלמנטינה או תפוז בצוואר", אומרת ד"ר דנק. "הכלב לא אוכל, לא שותה ומשלשל. עם ובלי טיפול הוא ימות. עם כימותרפיה נאריך לו את תוחלת החיים ונשפר את איכות החיים שלו".
למרות הפרווה, גם סרטן העור פוגע בכלבים וחתולים. קבוצת סיכון מיוחדת כוללת כלבים לבנים שנוטים לשזף את בטנם מול השמש. חתולים לבנים, אגב, מועדים לפורענות באף, בקצות האוזניים ומתחת לעיניים. סיגריות פוגעות בכולם.
ועוד ממצא מדאיג: חתולים רבים בארצות הברית סובלים מסרטן קשה בחלל הפה. "מחקרים אחרונים מצביעים על שני מקורות לסרטן הזה: חומרי ריסוס נגד פרעושים הנספגים בפרווה והחתול מלקק אותם, ושימורי טונה שמכילים מתכות", אומרת ד"ר קריסטל. "מאז שקראתי את המחקר אני לא נוגעת בטונה".
השיפור העצום והכמעט מיידי שעובר הכלב בעקבות הטיפול הכימותרפי הוא זה שמשך את ד"ר קריסטל לבחור להתמחות באונקולוגיה. "במסגרת הלימודים המתקדמים עבדתי בארצות הברית במחלקה פנימית. קיבלתי לטיפול את כל החולים בסרטן. כלב משלשל זוועות עולם בגלל הסרטן. אחרי שבוע של טיפולים הם מתחילים להרגיש נהדר. זה משך אותי. אני גם אוהבת את הקשר הרציף עם הבעלים וההמשכיות בטיפול. אני מעודדת אותם להתקשר אליי. גם אם הם אומרים שהכל בסדר. אני אחראית לבריאות של הכלב".
איך אתן מצליחות לעמוד מול כל המקרים הכואבים?
דנק: "העובדה שיש היום שתי רופאות אונקולוגית מקלה עליי. אני יכולה להרים טלפון ולהתייעץ עם אורנה".
קריסטל : "עבדתי באיכילוב במחלקה של גידולי המוח. זה היה קשה, תמיד סופני, עניין של חודשים. כאן איכשהו יותר קל לי. אני נאמנה לפילוסופיית החיים שלי, שהיא לעזור כמה שאפשר".
בסיפור הזה אין הפי אנד. קריסת המערכות היא שאלה של זמן. כאשר הכלב דועך מול עיני הבעלים מיד מתעוררת דילמת הזריקה - להפסיק את הסבל או להתעקש ולהאריך את חייו. "אני משאירה את ההחלטה בידי הבעלים", אומרת ד"ר קריסטל. "על אף שאני רואה שהם עושים את זה מאוחר מדי. אני מבינה שהם צריכים לקבל סימן ברור מבעל החיים שלהם, גם אם הוא מגיע מאוחר".
נא להמתין לטעינת התגובות
