הורים, הדרך לבית הספר לא קלה
באוצר עושים הכל כדי שתיאלצו להסיע את הילדים לבית הספר. משמרות הזה"ב צפויות להתבטל וגם הזכאות להסעה צומצמה. התוצאה, יותר מכוניות על הכביש, יותר פקקים, יותר עצבים ויותר זיהום. לא עוצר בירוק, חלק ב'
- לא עוצר בירוק, חלק א' – געגועים לנחל הירקון
- לא עוצר בירוק, חלק ג' – מדיניות האבסורד, המשרד להגנת הסביבה נגד אוכל אורגני
תלמידים בדרכם לבית הספר בירושלים צילום: אופיר דוד
כדי לשלוף את הילדים מהמכוניות ולהחזיר אותם להליכה בריאה ולא מזהמת, יש צורך במהלך משולב של הסברה והגברת הבטיחות באזור בית הספר; והנה, עם פרוץ שנת הלימודים מתברר שמדינת ישראל עושה הכל כדי להשאיר את הילדים בתוך הפרייבט של אבא ואמא. ועוד מוכרים לנו לוקשים על שנת לימודים ירוקה.
זה התחיל בהודעה על הביטול הצפוי של משמרות הזה"ב, אותם ילדים שכבר עשרות שנים עומדים עם מדים ומחסום במעברי החצייה שליד בית הספר והופכים אותם לסביבה ידידותית לצועד הצעיר; וזה נמשך בסעיף שערורייתי שהכניסו אנשי האוצר לחוק ההסדרים. על פי הסעיף החדש, רבבות תלמידים בישראל איבדו את זכאותם להסעה מאורגנת: ילדים עד כיתה ד', שעד כה היו זכאים להסעה במידה שהתגוררו במרחק של יותר משני קילומטרים מהגן או בית הספר, יהיו זכאים לה מעתה רק אם יתגוררו
במרחק הגדול משלושה קילומטרים; ועבור תלמידים מכיתה ה' ומעלה, המרחק המזכה בנסיעה צמח משלושה לארבעה קילומטרים.
לקרוא ולא להאמין: קחו, לדוגמה, ילדים בכיתות א' או ב'. עבורם, שניים וחצי- שלושה קילומטרים הם מרחק עצום (בגיל הזה מדובר בצעידה של לפחות 45 דקות לכל כיוון). המשמעות : במקום להגיע לבית הספר בהסעות משותפות, רבים מהילדים האלה יגיעו עכשיו ברכב של ההורים, כל משפחה וההסעה שלה. התוצאה היא עוד רבבות מכוניות על הכביש מדי בוקר, עוד פקקים ועצבים, עוד גזים מזהמים וגזי חממה שייפלטו לאוויר, עוד תאונות דרכים (שמתרבות במקביל לעלייה במספר הרכבים על הכביש), עוד פגיעה בביטחון אלה שעדיין מתעקשים ללכת.
וכל זה עבר בשקט בממשלה, שממשיכה לתפקד כאויבת הסביבה בישראל. עכשיו תורם של חברי הכנסת לנסות להדוף את הגזרה הזו.
נא להמתין לטעינת התגובות
