גרעין הוויכוח

האם פאניקת הגרעין בעולם הייתה ספין תקשורתי? האם סביבה זו הדת החדשה? מדריך מקוצר לדיון החם: בעד ונגד חשמל גרעיני בישראל

אביב לביא | 25/3/2011 11:07

תגיות: אנרגיה גרעינית,אסון טבע ביפן

העובדה שהשליטה בכורים ביפן הושגה רגע לפני שהתרחש אסון גרעיני בקנה מידה אפוקליפטי, היא חדשות נפלאות עבור היפנים בפרט והעולם בכלל - אבל היא גם תחילתו של הוויכוח הקשה שעתיד להסעיר את הקהילה הבינלאומית בשנים הקרובות: הוויכוח על החשמל הגרעיני. קטסטרופה ביפן, מותר לשער, הייתה נועלת את הוויכוח הזה ושולחת את הכורים האזרחיים להקפאה עמוקה; אבל תרחישי הגרעין הגרועים ביותר נגנזו לפי שעה, והוויכוח כבר ניצת בכל חלקי הכדור.

בדיקת קרינה בפוקושימה צילום: אי-פי-אי

גם בשלולית הקטנה שלנו המים הרדיואקטיביים גועשים. משרד התשתיות, חברת החשמל ושלל מומחי גרעין הביעו גם השבוע ביטחון נחרץ בכך שישראל צריכה לדהור לעבר הקמת כורים גרעיניים. לזכותם ייאמר שהם עקביים. לחובתם ייאמר שהם טעו גם לפני שבועיים.

למען הסר ספק: הוויכוח מורכב. במסגרתו מופרחים לחלל האוויר טיעונים שונים, חלקם רציניים, אחרים דמגוגיה צרופה. לפניכם כמה מהם, בליווי תשובות, בבחינת מדריך מקוצר לוויכוח על חשמל גרעיני בישראל.

"אי אפשר להשוות בין התנאים ביפן ובישראל": נכון. רעידת אדמה בעוצמה כזו כנראה (הדגש על כנראה) לא תתרחש כאן; צונאמי, אם יהיה, לא יגיע לשבטה (האתר המיועד להקמת תחנת הכוח הגרעינית). מצד שני, גם ישראל קטנה בהרבה מיפן, גם לנו יש שבר סורי-אפריקני, ובסביבה שלנו יש כמה אויבים שישמחו להעלות את הישות הציונית בסערה השמימה יחד עם הכורים המפוארים שבנתה ואולי עוד תבנה.

"סביבה זו הדת החדשה": לי דווקא נדמה שהאמונה בעליונות הטכנולוגיה ובהבטחות של המדענים היא הדת האמיתית והמסוכנת של העידן המודרני. יש שוני רב בין המקרים של יפן ושל ישראל, אבל ממה שהתרחש בפוקושימה אפשר לשאוב לקח כפול שנכון בכל מקום ובכל זמן: א' - הטבע הוא ישות לא צפויה ולא נשלטת; ו-ב' - כשהמומחים אומרים שהכל בסדר, מוטב להתחיל לדאוג. כורים גרעיניים הם עסק בטוח כל עוד הכל עובד לפי התוכניות של המהנדסים; אבל למציאות יש נטייה להפתיע (ניתוחים של תאונות "קטנות" שהתרחשו בשנים האחרונות בכורים ברחבי העולם, העלו שתמיד היה מעורב בתאונה גורם שלא נלקח בחשבון בתסריטים שהוכנו מראש), ומי שלא מאמין שהבלתי צפוי יכול להתרחש - הוא זה שלוקה בעיוורון רציונלי.

"הירוקים רוצים להחזיר אותנו לתקופת האבן":
ואני חשבתי שהדבר היחיד שיכול להחזיר אותנו לתקופת האבן זו תאונה גרעינית גדולה (או, להבדיל, מלחמה גרעינית גדולה).

"התקשורת אחראית לפאניקה הגרעינית; האסון האמיתי ביפן היה רעידת האדמה והצונאמי": יש בזה משהו. כ-20 אלף יפנים נספו באסון הטבע, קריסת הכורים גבתה קורבנות בודדים (שאליהם עלולים להיווסף במהלך הזמן כאלה שנחשפו לקרינה גבוהה). מצד שני, אין כאן קונספירציה: תקשורת, מעצם טבעה, נמשכת לאירוע שבעגה המקצועית מכונה "חדשות מתגלגלות", להבדיל מאירוע שקרה והסתיים. העניין במה שמתרחש בכורים הועצם מכיוון שבאוויר עמד ריחו של אסון. הפאניקה נוצרה בעיקר בגלל הפוטנציאל. וחוץ מזה, האנושות אולי לוקה ביחס פרנואידי כלפי האנרגיה הגרעינית, אבל ההיסטוריה הרחוקה וגם הקרובה מלמדת שמישהו באמת רודף אחריה.

"אפילו התאונה בצ'רנוביל, הקשה אי פעם, גרמה'בסך הכל' למותם של כ4,000, אנשים": נכון, אבל לזה צריך להוסיף את הרבבות שלקו במחלות נוראות וייאבקו בהן בייסורים עד יומם האחרון; את הזיהום הרדיואקטיבי של שטחים נרחבים, של מקורות מזון ושל מים ברדיוס של עשרות קילומטרים סביב הכור. האם ישראל יכולה להרשות לעצמה אובדן לדורות של קרקעות ומים? שלא לדבר על הקרבה של שבטה למטרופולין באר שבע וההשלכות של תאונה על חייהם ובריאותם של מאות אלפי אנשים.

"אם העולם לא ישתמש באנרגיה גרעינית, ימותו מיליונים במלחמות על נפט" גם כשהחל מרוץ החימוש הגרעיני טענו שרק כך יהיה ניתן לשמור על שלום העולם. מאז התרחשו מלחמות לרוב. משאבים כמו אנרגיה, מים ומזון יעמדו בכל מקרה במרכז מלחמות העתיד. אם לא יילחמו על הנפט, יילחמו על אורניום, ואם לא יפציצו את בתי הזיקוק, יפציצו את הכורים הגרעיניים. מרצף האירועים המסעירים שהתחוללו בתחום האנרגיה

בשבועות האחרונים-כמעט שכחנו את משבר הגז המקומי - עולה מסקנה אחת: מדינות חפצות חיים צריכות להתבסס ככל האפשר על אנרגיה מתוצרת עצמית, ולקדם את האנרגיה הירוקה. ועוד לפני הכל, לעבור תהליך משמעותי של התייעלות אנרגטית, שהרי הקילוואט הנקי, הבטוח והזול ביותר הוא זה שלא השתמשנו בו. שנאמר - הגרעין מתחיל בתוכי.

aviv67@gmail.com