ברק: לא לדון בהצעת פרידמן במצב הנוכחי
במפלגת העבודה תוקפים את תוכנית השר פרידמן ואומרים כי היא עומדת בניגוד להסכם הקואליציוני. רה"מ: זהו דיון חיוני כדי ליצור הפרדת רשויות
- פרידמן נגד בג"ץ: הקרב האחרון
אהוד ברק בישיבת סיעת העבודה. צילום: אריק סולטן
"מפלגת העבודה מתנגדת בתוקף לפגיעה בבית המשפט העליון ומתנגדת לאי כיבוד הסכמים קואליציוניים", הדגיש ברק בפתח ישיבת הממשלה. "במצב המורכב בו נמצאת הממשלה היא לא אמורה לקבל החלטות כמו הצעתו של השר פרידמן".
ראש הממשלה ציין בפתח הישיבה כי "הדיון בהצעת שר המשפטים חיונית כדי ליצור הפרדה מאוזנת בין הזרועות השונות, הזרוע הביצועית, הזרוע המחוקקת והזרוע השיפוטית". אולמרט הדגיש כי "חשוב מאד לקיים את הדיון, למרות שיש מחלוקת".
שר הרווחה ואיש מפלגת העבודה יצחק הרצוג אמר לפני ישיבת הממשלה כי "העיתוי של העלאת ההצעה הוא לא נכון ונתפס כקריאת תיגר על בית המשפט העליון". הוא הוסיף כי "הנושא הזה לא יכול להיות נידון בממשלה בשלהי כהונתה".
הצעת החוק שיזם שר המשפטים, דניאל פרידמן, עוררה הדים רבים בקרב משפטנים בכירים וגרמה לסכסוך נוסף בין השר לבין היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. בסוף השבוע פנו השר שלום שמחון והשר הרצוג למזכיר הממשלה עובד יחזקאל, וביקשו כי ההצעה של השר פרידמן כלל לא תעלה לדיון, מכיוון שההסכם הקואליציוני בין העבודה לקדימה, קובע כי הצעות שקשורות בשינוי בחוקי היסוד, צריכות לעלות לדיון בהסכמת השותפות הקואליציוניות.
מזוז: רוב רגיל אינו די
על פי הצעת החוק שיזם פרידמן, בית המשפט העליון יהיה רשאי לבטל חוק שהכנסת חוקקה בנימוק כי הוא מנוגד לחוקי יסוד, רק אם יהיה לכך רוב של שני שליש מחברי הרכב השופטים שדן בנושא, ורק אם ההרכב ימנה תשעה שופטים לפחות.
על פי היוזמה, הכנסת תהיה רשאית לאשרר חוקים שביטל בית המשפט העליון ברוב רגיל של 61 חברי כנסת, ובתנאי שההפרש בין המתנגדים לתומכים יהיה של חמישה קולות לכל הפחות. בית המשפט העליון, לפי הצעת החוק, לא יוכל לשוב ולדון בדבר חוקיות החוק, אלא בחלוף חמש שנים מיום שאושרר.
בנוסף, בית המשפט העליון יוכל לבטל חוק רק אם הוא מנוגד לזכויות אדם המנוסחות בחוקי היסוד, או משום
שלא התקבל ברוב הדרוש בכנסת. הצעת החוק מבוססת בחלקה על המלצות ועדה שבראשה ישב פרופסור יעקב נאמן, לשעבר שר המשפטים והאוצר, בשנת 2004. אולם מנגד, הוועדה קבעה אז כי הכנסת תוכל לאשרר חוק שבוטל, ברוב מיוחד של 70 חברים, ולא ברוב רגיל של 61, כפי שמציע פרידמן.
היועץ המשפטי מזוז הביע את הסתייגותו מהצעק החוק של פרידמן, ונימק זאת בכך שלטענתו אין די ברוב של 61 חברי כנסת כדי לאשרר חוק שבוטל על ידי בית המשפט העליון. "מדובר בחקיקה חריגה המבקשת להכשיר פגיעה בזכויות אדם שבית המשפט העליון, ברוב מיוחד, קבע שאינה חוקתית", אמר מזוז. "החלטה חריגה כזו מחייבת הסכמה רחבה בכנסת".
נא להמתין לטעינת התגובות
