אל תסעו לאומן בראש השנה
רוחות החסידות מנשבות גם במגזר הדתי לאומי וסוחפות לאומן מידי ראש השנה מאות מאמינים, אבל אומן היא עיירה מקרית בקורות החיים של רבי נחמן ואת ראש השנה מוטב לחגוג עם המשפחות לכם. בבית
אומן היא מקום קשה, עיירה מזרח אירופאית אפורה וחסרת חיים שמזכירה את עיירות פולין, בימים שלפני פתיחת מסך הברזל היתה העליה לקברו של רבי נחמן מברסלב מסע אישי מסוכן של קומץ חסידים בודד מדי שנה בשנה, אבל מאז נפילת מסך הברזל השתנתה התמונה לחלוטין, ומדי ראש השנה, הופכת אומן למקום שוקק יהודים, שרובם הגדול כלל לא נמנה על חסידי ברסלב.
חילונים, ציונים דתיים וחרדים מגלים פתאום ניצוץ חסידי חבוי ויוצאים לגלות, כדי לציין את אחד הימים המרוממים ביותר בלוח השנה היהודי. לא פלא, שהשנה התופעה חוצת המגזרים הפכה לפולמוס רבנים סוער בין רבני הציונות הדתית: הרב אבינר והרב אריאל שמתנגדים לעזיבת ארץ הקודש והמשפחה, לבין רבנים מרכזיים בחסידות ברסלב, כמו הרב ארז משה דורון והרב בזאנסון הקוראים להמשך המסורת לציון של רבי נחמן בראש השנה.
הרב אבינר הגדיל לעשות וציין שיש בעזיבת המשפחה מעשה לא מוסרי, אבל הדבר המעניין בדבריו הוא הטענה שגם בקרב רבני חסידות ברסלב יש מי שמתנגדים לנסיעה, כשהאלטרנטיבה היא ארץ ישראל.
מי שחושב שמדובר בחשש של הציונות הדתית מרוחות החסידות אינו מחובר למהפכה הלימודית שכבר התרחשה בבית המדרש הציוני דתי.
תורתו של רבי נחמן מברסלב היא כבר נחלת הרבים, ליקוטי מוהר"ן, ספרו המרכזי של רבי נחמן מונח על שולחנות בישיבות הציונות הדתית, ועיקרי תורתו מגיעים גם לציבור המסורתי והחילוני. יש בזה דבר חיובי. התורה גדלה והופכת לעשירה יותר. אבל הנסיעה בראש השנה לאומן, חוטאת במובנים רבים לתורתו של רבי נחמן עצמו.
רבי נחמן נחשב לפסיכולוג הדור, ולמי שהבין לעומק את המשמעויות של עולם שבו ההשכלה שולטת ומנתקת את הקשר בין האדם לבורא, ובגלל זה נמשכים אליו דווקא החילוניים הקיצוניים ביותר.
האמנים והיוצרים הרבים שחזרו בתשובה דרך חסידות ברסלב, כמו שולי רנד בסרט אושפיזין ובאלבום החדש שלו, אביתר בנאי בשיריו, ונועה ירון בספרה מקימי, מביאים לקדמת התודעה הישראלית את הרוח ועולם המושגים של רבי נחמן, אבל הם הדגישו בעיקר את המימד הנפשי הפרטי, מבלי להתייחס
רבי נחמן הוא זה שאמר "לכל מקום שאליו אני הולך, אני הולך לארץ ישראל". החזרה לגלות, בשמו של רבי נחמן, ביום קדוש ומרכזי כמו ראש השנה, סותרת את עיקרי תורתו.
בחירתו להיקבר שם ולא בארץ ישראל נבעה מהנסיבות ההיסטוריות של הקושי הגדול לעלות לארץ באותם ימים, וכדי לאפשר לחסידיו לפקוד את קברו באותם ימים מבלי לסכן את חייהם.
העיירה אומן, היתה אפיזודה קצרה וחסרת משמעות בחייו של רבי נחמן, והוא השתקע בה בימיו האחרונים, לאחר שחלה, בידיעה כי שם הוא עתיד למות.
לא היתה כל משמעות מיסטית למותו שם, הניסיונות להנציח את מקום קברו על אדמתה הזרה של אוקראינה חוטאים לתורתו. אין ספק כי היה ראוי יותר להעלות את עצמותיו לארץ, ולא להמשיך לפרנס את התיירות האוקריאנית, בכך נוכל לקיים את צוואתו הרוחנית, וגם להועיל לתיירות הישראלית, במשיכת כל אותם יהודים מרחבי העולם שעולים לרגל מדי שנה לאומן במקום לירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
