פיוז'ן של תפילות
ימי הסליחות הם הזדמנות לקרוא לביטול ההפרדה בין בתי הכנסת הספרדים לאשכנזים, וליצירת נוסח תפילה שמשלב את הפיוטים היפים משני העולמות. בשנה שבה ילדה בכיתה א' לא התקבלה לבית יעקב באלעד בגלל מוצאה הספרדי, ביטול ההבדלים בין נוסחי התפילה ואיחוד בין בתי הכנסת יכולים להיות סימן להתחלת התיקון
מי שמכיר את שני העולמות יודע שאין יפה מנוסח הסליחות הספרדי החי והמעורר, לעומת הגרסא האשכנזית החיוורת והמרדימה (דבר שגורם להסתננות שקטה של אשכנזים למניין הספרדי, שמצטרפים לשירת אדון הסליחות).
מה שמביא אותי לתהות איך זה שעוד לא חיברו את נוסח התפילה המשולב לימים הנוראים? איך עדיין אנחנו חיים את הפיצול העדתי הזה, שבו הפיוט "אדון הסליחות" הפך מזמן לנחלת הכלל הישראלי, אבל הוא עדיין לא חלק ממחזור התפילה האשכנזי?
אנחנו חובבי פולקלור, ומנסים להתחבר לשורשים דרך סיורי סליחות בנחלאות, אבל מעדיפים להשקיף מבחוץ במקום פשוט לאמץ את הפיוטים הנבחרים של כל עדות ישראל.
חלום התפילה המשולבת מיושם בישיבת ההסדר במעלה אדומים, שם מוביל הרב חיים סבתו את חידוש התפילה המשולבת בין נוסח ספרד לנוסח אשכנז, ומדי שנה מתקיימות תפילות ראש השנה ויום כיפור בנוסח שכולל את הפיוטים הנבחרים משני הנוסחים, כשחזני התפילות מתחלפים לסירוגין בין ספרדים לאשכנזים.
אז יש תקדים ישיבתי, ויש גם גל של התחברות לפיוטים במוסיקה הישראלית-היהודית המתחדשת, באלבומים החדשים של אהוד בנאי, מאיר בנאי, דוד ד'אור, המדרגות ויונתן רזאל, הלבבות כבר מוכשרים לאיחוד, נשאר רק לחפש את הרב שיסכים להוציא לאור את
ואם זה לא יקרה מלמעלה, אפשר להתחיל מלמטה, ולהוסיף לדפי התפילה פיוטים מעורבים, בתיאום עם חזן בית הכנסת והמתפללים.
לנוסח התפילה המשולב צריך להכניס את "מראה כהן" ממוסף יום כיפור של נוסח אשכנז, וחובה להוסיף את "אל נורא העלילה" הפיוט הספרדי שפותח את תפילת נעילה, וכדאי שיכלול גם את התרומה של עדת החילונים לתפילת" ונתנה תוקף" בלחן המרגש של יאיר רוזנבלום.
נושא איחוד התפילות הוא לא רק עניין של שדרוג התפילות וגיוון הלחנים, אלא חלק ממשאלת הפלת המחיצות שעדיין קיימות בין ספרדים לאשכנזים. בשנה שבה ילדה בכיתה א' לא התקבלה לבית יעקב באלעד בגלל מוצאה הספרדי, ביטול ההבדלים בין נוסחי התפילה ואיחוד בין בתי הכנסת יכולים להיות סימן להתחלת התיקון.
בראשית ימיה של המדינה הייתה יוזמה כזו לאיחוד המנהגים, שנושא הדגל שלה היה הרב בן ציון מאיר עוזיאל, שכיהן כראשון לציון הראשון של מדינת ישראל. במסגרת רוח כור ההיתוך הציוני רצה הרב עוזיאל ליצור כור היתוך הלכתי בין העדות השונות, ולצמצם ככל הניתן את ההבדלים בין ספרדים לאשכנזים.
כדאי להזכיר דברים שאמר בנושא זה: "דיברו כאן על ספרדיות ואשכנזיות. אין אני מבין הבדלים אלו. לא מדינת ספרד ולא מדינת אשכנז נתנו לנו גדולי ישראל, אלא תורתנו הקדושה... כל דעתי נתונה לאחדות האומה. שאיפתי היא שקרעים בלתי טבעיים שנוצרו על כורחנו באשמת הפיזור הגלותי יתאחו מחדש, וכולנו נשוב למקורנו האחד..."
כהמשך לדרך הזו, הרב גורן הוא זה שקבע בשנת 1963 את נוסח התפילה האחיד בצה"ל כנוסח של פשרה בין הנוסח הספרדי לאשכנזי. חבל ששאיפות האחדות האלה נהדפו עם השנים במגמת הבדלנות וחיזוק המסורת הספרדית שמוביל הרב עובדיה יוסף.
לפני שפותחים את שערי בית הכנסת להתפלל עם העבריינים, כדאי לפתוח את שערי התפילה ולהפיל את המחיצות המיותרות בין ספרדים לאשכנזים.
נא להמתין לטעינת התגובות
