איך שלא מסתכלים על זה, האריה חזר
אריה דרעי נשאב חזרה למרכז הבמה הציבורית, בין אם יתמודד לראשות עיריית י-ם ובין אם לאו
המהלך הכי לא מתוכנן בקריירה הפוליטית שלו, שהחל בבדיקה מהוססת אם הוא בכלל יכול לרוץ, נמשך ברעש תקשורתי מדהים לגבי אדם שכבר קרוב לעשר שנים נמצא מחוץ למערכת הפוליטית, ובתגובה מחשמלת מצד ציבור מעריציו שהתעורר לפתע, מסתיים עם הכרה די ברורה שהאיש בדרך חזרה לחיים הפוליטיים - אם לא המוניציפליים אז הארציים.
ההישג הגדול של אריה דרעי הוא קבלת הלגיטימציה המחודשת כאיש ציבור. הן ממנהיג הציבור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב, למרות הקרע ההיסטורי הגדול עם הרב שך, והן ממנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף ובני ביתו. גם עם צמרת ש"ס הפוליטית היחסים השתפרו פלאים.
אם מחפשים את המנצח הגדול של השבועות האחרונים מגיעים אל פתחו של שר התקשורת אריאל אטיאס. הראשון שהתייצב מאחורי מועמדותו בפה מלא וקנה את עולמו הן אצל דרעי עצמו והן אצל פעילי השטח השרופים של ש"ס, שעד כה התייחסו אליו כאל נטע זר.
אפילו עם יו"ר ש"ס, השר אלי ישי, נרשמה בראש השנה לחיצת יד היסטורית. דרעי עשה את דרכו מרחוב הקבלן 28 בהר נוף לבית הכנסת של הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף בו הוא משמש כבעל תוקע. ישי עשה את דרכו לבית הכנסת בביתו של הרב עובדיה יוסף בקבלן 45. בדרך כלל הם מסיטים מבט, הפעם הסתיים המפגש בלחיצת יד חמה.
ערב החלטת השופט לדחות את בקשתו של דרעי היה בין מקורביו מי שקיווה קצת שזו תהיה ההחלטה. יהודה אזרד, מפעילי "התנזים של דרעי" השרופים ומי שהוביל את אתר המחאה "שאגת אריה", הביע חשש. "אם השופט יתיר לו להתמודד, אנשים יתחילו לטעות ולחשוב שבית המשפט כבר לא נגדנו, וזה אסון למהפכה", אמר.
אחרי החלטת השופט
לא נראה שדרעי מסכים איתו. מתחילת הדרך הוא הכריז על רצונו להימנע מעימות עם מערכת המשפט ומהוצאת השד העדתי מהבקבוק. אם הוא לא ייגש לבג"ץ כעת, זה רק מכיוון שהוא לא מעוניין בעימות מחודש עם מערכת המשפט. מבחינתו הוא כבר לא שם, אלא בא עם כישוריו וניסיונו ורק בזכותם רוצה לקבל הכרה. לאזרד וחבריו נותר רק לקוות שהממסד ידחוף את דרעי חזרה אל המגרש שממנו הוא חושב שהצליח לברוח.