ריח רע עולה ממשרד החינוך
שרת החינוך, יש לך עכשיו הזדמנות בלתי חוזרת להשתנות. שימי את כובד משקלך כדי שילדי בי"ס בכפר סבא שלא לומדים בגלל מפגע תברואתי – יחזרו ללמוד. מכתב אישי ליולי תמיר
פרופיל יולי תמיר
איני מכיר אותך אישית, אבל הייתי רוצה מאד שתכירי את בני, איתי. הוא ילד מקסים ורגיש, בן 6 וחצי, שעלה השנה לכיתה א'. התרגשנו במשך שבועות ארוכים לקראת השינוי בחייו ובחיינו. קנינו לו את התיק שרצה (עם גלגלים), רכשנו קלמר וספרים ומחברות וביגוד עם סמל בית הספר. אפילו הגענו למסיבת פתיחת השנה. רק שהשנה לא נפתחה.
איתי היה צריך ללמוד בבית הספר "גולדה" בכפר סבא. אבל בית הספר הזה כבר לא קיים יותר. הוא נסגר והושבת ומת למעשה לפני שבועיים, אחרי שבמשך חודשים עמד במרכזו של מפגע תברואתי קשה. לאחר שעיריית כפר סבא החליטה לרכז בקו הביוב שעובר ליד בית הספר את כל השפכים של בית החולים מאיר ועוד חצי עיר, התברר שהקו לא עומד בעומס והוא מפיץ סירחון וגזים רעילים. חבריו של איתי, למעלה מ-500 תלמידי גולדה, סבלו במשך שנה וחצי מתופעות חמורות של כאבי ראש, צריבות בעיניים, סחרחורות, בחילות, טשטוש בראייה ועוד.
את מבינה, יולי, לא הייתה לנו ברירה. היינו חייבים להשבית את בית הספר, כדי להציל את חייהם. לא יכולנו לקחת סיכון שבעוד כמה שנים ניפגש כולנו בשניידר.
ואיפה את בתמונה? ואיפה משרד החינוך שלך?
שאלה טובה.
שיעור בהגנת הסביבה
במשך כל התקופה הזו נעשו לא מעט פניות למשרדך. אני עצמי שוחחתי עם המפקחת על בתי הספר היסודיים. עם דובר. שלחתי פקס למנהלת המחוז. ושום דבר לא קרה. הלימודים נמשכו. אנשי משרד החינוך שימשו כחותמת גומי לכל החלטות העירייה, שהתנכרה לילדים, התעלמה מסבלם ומכרה להם אשליות בצורת מתקן סינון פחם נפיץ ובלתי יעיל.
תגידי לי, יולי, תגידי לי את האמת: את היית מוכנה שבנך או בתך ילמדו בבית ספר שהסירחון תוקף אותו מספר פעמים ביום? שארובה בגובה של שבעה מטרים מתנוססת בחצרו? שהנהלתו, ובעיקר מדובר במנהלת, מחפה על כל העניין בטענה התמוהה שמסריח שם כבר שנים?
איפה את, יולי? למה לא שמענו אותך? מדוע לא התערבת? איך הפקרת אותנו ואת ילדינו?
אנחנו לא
סטודנטים שובתים. אנחנו לא מורים שנאבקים על משכורתם. אנחנו אפילו לא רונית תירוש. אנחנו אבא ואמא של איתי ושיר ושקד ויובל וכל השאר, שרוצים שאת, כשרת החינוך, תשמרי לנו עליהם. תתערבי. תביעי דעה. תילחמי עבורנו.
עכשיו, יולי, העבירו את הבן שלי ל"אשכול פיס". ובנובמבר הוא יטורטר לקראוון שיוצב בחצר בית ספר אחר. תגידי, מה עשינו רע? למה זה מגיע לנו?
יש לך עכשיו, רגע לפני יום הכיפורים, הזדמנות בלתי חוזרת להשתנות. בואי לכפר סבא, שימי את כובד משקלך ולחצי לסלק את מפגע הביוב (שפוגע בשכונה שלמה), כדי שאיתי וכל חבריו יוכלו להתחיל סוף סוף את שנת הלימודים. שיעור בהגנת הסביבה הם כבר למדו. על בשרם.
שלך,
אבישי מתיה
הורה מודאג מאד
נא להמתין לטעינת התגובות
