אני רואה הכל
הרנטגן, הרב יעקב ישראל איפרגן, רואה את הכל. את המחלות שלכם, את ההיסטוריה שלכם וגם את החרדים שסירבו לתת לו היתר בנייה לאחוזת קבר. עתה הוא מריץ רשימה למועצת נתיבות. יריביו: הבאבא, הרב יורם והרב יששכר. מלחמת הבאבאות החלה
הרב "הרנטגן" הטיל פצצה והודיע שהוא נכנס לחיים הפוליטיים ומתכוון להריץ רשימה מטעמו למועצת העיר הדרומית, שבה מתגוררים פחות מ-30 אלף תושבים וארבע דמויות רוחניות כריזמטיות: הבאבא, הרנטגן, הרב יורם והרב יששכר.

הבאבא הוא הבאבא ברוך אבוחצירא, בנו של אחד הרבנים הכי נערצים בדורות האחרונים, הבאבא סאלי. הרנטגן הוא הרב יעקב ישראל איפרגן, שקנה לו שם ארצי בזכות השמועות על "כוחות הראייה" המיוחדים שלו, המאפשרים לו לסרוק את גופו של אדם ולגלות את בעיותיו הרפואיות ולנפק מידע על עברו ועל עתידו של הניצב מולו.
הרב יורם הוא הרב יורם אברג'יל, שחולש על אימפריה של כוללים ועל עדת מעריצים שרופים. הרב יששכר הוא הרב יששכר מאיר, ראש הישיבה האשכנזית הליטאית, במקום שרבים מהחרדים הספרדים בעיר מעריצים ומגדירים את עצמם כתלמידיו ודמות שגם היתר אוהבים מאוד.
בבחירות הקודמות כללה הרשימה החרדית המאוחדת נציג לכל אחת מחצרות הרבנים, חוץ מאשר זו של הרנטגן, שהתרחק מפוליטיקה, ועוד נציג לחסידי בכיר הרבנים הטוניסאים - הרב מאיר מאזוז, שאינו תושב העיר.
במרכז מלחמת הבאבות עומדים הבאבא ברוך והרנטגן. גם האחרים לא ממש מסתדרים, אבל הם במרכז. בסמוך לאחוזת הקבר של הבאבא סאלי הקים הרנטגן אחוזת קבר לאביו הבאבא שלום.
לפני כעשר שנים קנה הרנטגן שטח אדמה ענק הגובל בשתי אחוזות הקברים, ולאחרונה ביקש היתר בנייה כדי להקים עליו את מוסדותיו. להפתעתו, בהצבעה במועצה, התנגדו חמשת חברי הרשימה החרדית למתן ההיתר. בעקבות כך הוא החליט להקים רשימה משלו.
מה שנדמה היה כאקט מחאה שיחזיק מעמד יומיים קרם עור וגידים, ופתאום התברר שמטה הבחירות ברחוב ירושלים 92, שאת פתחו מעטר שלט ענק - "נתיבות שלום למועצת העיר בנשיאות ר' יעקב איפרגן שליט"א הרנטגן" - עובד 24 שעות ביממה. השבוע, בשעת ערב מאוחרת, ישב במטה אריק מיימון, מנהל הקמפיין ועורך עיתון הרכילות המקומי "צהוב".
הוא לא חובש כיפה, אבל נדהם מהשאלה אם הוא חילוני ושולף כיפת בר-מצווה לבנה מהמדף. "גם לא חובשי כיפות שומרים שבת ועל טוהרת המשפחה", הוא מסביר. "כולם נוטלים ידיים בבוקר".
מיימון נשמע בטוח באשר לסיכוייו של הרנטגן בבחירות. "אתמול סגרנו דיל עם עוד חמש משפחות גדולות מאוד מאוד", אמר .
עם זאת, מתברר שהצרות כבר זלגו מתוך הקרבות הפנים-באבאיים, והרנטגן נקלע לעימות גם עם גורמים אחרים בעיר. "חשבו שנפורר את הציבור החרדי וזה היה טוב להם, אבל פתאום רואים שאנחנו מושכים מצביעים גם ממפלגות חילוניות", מסביר אחד הפעילים במטה.
מיימון מספר על שיחות קשות ועל איומים של בכיר מאוד בעירייה על הרנטגן. "בשיחה הראשונה הוא אמר לרב 'אני אעשה ממך קציצות', בשיחה שנייה -'אני אביא בולדוזרים ואהרוס את הקבר של אבא שלך', ובשלישית -'אני אקבור לך שני רוסים בקבר של אבא שלך'". החבורה במטה סוקרת את הבעיות הסקטוריאליות בעיר כמעט כמו במערכון סטריאוטיפי מפעם. למשל, "אתה מבין? למה הוא אומר שיקבור שני רוסים? הוא רומז שהרוסים טמאים".
וגם, "יש פה בעיר בעיה של מרוקאים נגד טוניסאים. הטוניסאים הם מיעוט, אבל שולטים
"17 אלף", משיבים לו הנוכחים. "וכמה אשכנזים? " הוא ממשיך. "נגיד 700", הם מעריכים. "אז 700 אשכנזים חרדים שולטים על הספרדים החרדים. זה כואב", הוא כועס ומסביר כי גם אצלם בבית הספרדים החרדיים סובלים מאפליה עדתית מצד האשכנזים ששולטים על מוסדות החינוך ועל גני הילדים היוקרתיים.
חברו מנסה להרגיע אותו: "יש פה בעיה שהספרדים נחותים. אנחנו רוצים אלטרנטיבה אחרת". ובכל זאת הם מדווחים על משהו אופטימי, "בדבר אחד כולם פה סוף סוף השתוו, המרוקאים, הטוניסאים והעיראקים, כולם נפלו פה במשחק פירמידה. רובא דרובא דרובא של החרדים בנתיבות נפלו שם".
ולמה הרבנים האחרים בעיר מתנגדים לרנטגן? "ההתפתחות של הרב איפרגן בשבילם זה מכת מוות", הם מסבירים ומנפקים סקירה על עוצמתו הכלכלית המרגיזה של הרנטגן בהשוואה לרבנים האחרים בעיר. "הרנטגן שוחה בכסף, אצל הרב יששכר אברך בכולל מקבל 700 שקל לחודש, זהו. אצל הרב יורם- 1,700 שקל.
אצל הרב איפרגן מקבלים 2,300 שקל . על 'שעות נוספות' בכולל ערב - עוד 380 שקל, ועל כולל חצות- 1,600 שקל . ועוד 180 שקל לשבוע לסל מצרכים. וחוץ מזה גם מקבלים חליפות וכובעים לפני החגים". אם לא די בכך, הרב איפרגן מחלק למשפחות נזקקות בעיר מאות חבילות מזון מדי שבוע, מתכוון להעמיד פעמיים בשבוע ניידת לטיפול שיניים בחינם לכל מי שטרם מלאו לו 18 ועוד.
גם שם עוצמתו הציבורית יצא למרחוק. הסלבריטיז ואנשי העסקים משחרים לפתחו. על נוחי דנקנר מדברים חסידיו כעל המקור העיקרי למעמדו הפיננסי של הרב וכעל אחד מהם. גם על ג.יפית. על השולחן במטה תצלומים מספר הטלפונים האישי של הרב: בר לב אורי, בן אליהו איתן, ליכטנשטיין ז' קלין, מאנה רוני, מילוא רוני, מרציאנו קרן, קושמרו דני, רהב רני, רווח זאב, שיר סמדר, שחמון סיגל.
לקראת השעה אחת עשרה בלילה כולם נוטשים את המטה וממהרים לתיקון. שש-שבע פעמים בשנה מנהל הרב איפרגן את הטקס המשונה שלו. בסמוך למונומנט קבר אביו התכנסו קרוב לאלף איש. רק מעט מהם חרדים.
הקהל צובא על הגדרות המסורגים שמקיפים רחבה שבמרכזה מתקן פח. אוטוטו הוא יבער כולו. נשים בצד אחד, גברים בצד שני, בין לבין - מעורב. יציע הנשים סוער הרבה יותר מזה של הגברים, רבות מהן במכנסיים, כמעט כולן באטרף. כשהרב מגיע ויורד מהג'יפ המפואר, המוזיקה דופקת שירי קודש חסידיים השמורים לאדמו"רים. ברקע מתנגן "כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך ".
הרב איפרגן נכנס למרכז הרחבה ומתחיל במופע. לא דרשה תורנית, לא חלוקת ברכות. משהו אחר. הוא עומד מול מתקן הפח אשר בגג שלו פתח שגודלו בערך כקוטר העיגול ממגרש הכדורסל ומתחיל לקלוע לתוכו את קופסאות הנרות. יש בקהל מי שמתרגשים מאחוזי הדיוק המדהימים: שמונה מעשר, תשע מעשר, לעתים עשר מעשר. הרב מלהטט ברחבה, זורק מימין, זורק משמאל, מתקרב, מתרחק וממשיך לפגוע.
תכולת עשרות ארגזים שבכל אחד מהם 80 חבילות של 16 נרות מושלכת אל האש. האש הולכת ומתעצמת והופכת לאבוקת ענק לוהטת. ברקע השיר "אנחנו מאמינים בני מאמינים", והקהל בעיצומה של חוויה אקסטטית, שמגיעה לשיא כשהרב לוקח ערמות של נרות בודדים, פונה אל יציע הנשים וזורק אותם באוויר. מאות ידיים מונפות אל על בניסיון לתפוס נר.
המוזיקה נפסקת, עוברים למחיאות כפיים קצובות, וברמקול מבקשים "לא להפסיק, לא להפסיק, להמשיך למחוא כפיים, זה ממתיק את הדינים". ועוד מכריזים ברמקול: "כל אחד שיש לו משאלה יכול לבקש אותה". מבטיחים את עזרת האדמו"ר הרב איפרגן, "זכינו להיות פה הערב איתו", שכל אזכור של שמו גורר מחיאות כפיים סוערות, ומסבירים: "הקב"ה רוצה לתת, אבל מבקש את התפילות שלנו, את הלב שלנו".
ולמרות זאת, חלק מהנוכחים ספקנים לגבי הצלחת הרנטגן בבחירות. "הרוב המכריע של האנשים כאן הגיע מחוץ לנתיבות, הוא חזק מאוד בחוץ, בנתיבות עצמה פחות". גם שני הטרמפיסטים הצעירים, תושבי העיר, לוחמים בגבעתי בחופשת שחרור, מבהירים שרוב אוכלוסיית עיר הבאבות היא בכלל ישראלית רגילה, שלא מעורה במתרחש בחצרות הרבנים. "אבל בזכות הצדיקים העיר מבורכת", הם אומרים, "כולם פה מצליחים, תבדקו לעומת כל הדרום".
גם במטה של הרנטגן התחייבו ש"זו העיר עם הכי הרבה מרצדסים ביחס לאוכלוסייה". החיילים מסבירים, כי רבני העיר לא באמת נוכחים בחייהם. לפני שנסגר הלילה, שאלה אחרונה: "אם מישהו במשפחה שלכם חולה, חלילה, למי אתם הולכים? לבאבא ברוך? לרנטגן? לרב יורם אברג'יל? לרב יששכר? "
"למוריס".
"מי זה מוריס? מה, יש פה עוד מקובל שלא שמענו עליו? "
"מוריס, זה ד"ר מוריס, הרופא".