ב-4 עיניים: שיחת פרץ וחלוץ שעוררה סערה
שעות ספורות לפני שהפסקת האש במלחמת לבנון השנייה נכנסה לתוקף, שר הביטחון והרמטכ"ל קיימו שיחה אישית ודיברו על הכל. חשיפת מעריב
זהו היום האחרון של מלחמת לבנון השנייה. מחר אמורה להיכנס הפסקת האש לתוקף. בתחילת הישיבה מאשר השר פרץ פעולה מיוחדת של צה"ל לאיסוף מודיעין. אחריה, מבקש פרץ מהנוכחים "תנו לי רגע עם הרמטכ"ל." החדר מתרוקן. פרץ וחלוץ נותרים לבדם, ארבע עיניים. הנה תקציר השיחה.
חלוץ: "הופתעתי לשמוע שהצעת להקים ועדת בדיקה."
פרץ: "לא ועדה. צוות. יש לחץ, דיבורים מכל עבר, רוצים ועדת חקירה."...
חלוץ: "אני לא אכפת לי, שיעשו ועדת חקירה."...
פרץ: "תראה, אנחנו מחויבים להקים צוות משלנו. אני לא מדבר על הפעילות הצבאית. אתה מקים צוות משלך."?
חלוץ: "בוודאי, איזו שאלה. אני קודם כל עוד לא מקים, אני מחכה שייגמר, שום דבר לא נגמר עד שהוא נגמר. כשייגמר, באותו יום, כבר הנחיתי למפות לי את הנושאים, ויש המון, המון נושאים, הרבה דברים שצריך לבדוק, מתהליך קבלת ההחלטות שלנו, דרך תפקוד מחבלים, אמצעים, ימ"חים, ציודים, כן היה מים, לא היה מים, דברים קטנים, גדולים, הכל. יש לי רשימות של עשרות נושאים. כבר הכנתי. אחרי זה, אם יש דבר שצריך לבדוק והוא, בתוך המערכת, הממשק הצבאי-מדיני."
פרץ: "גם מה הייתה מוכנות המילואים. אנחנו צריכים לבדוק את זה. לאיפה הלך התקציב."
חלוץ: "אני חושב שהמדינה הייתה צריכה לבדוק."...
פרץ: "אתה צריך לבדוק את הצבא מבצעית. הצד הכלכלי-תקציבי."
חלוץ: "חד משמעית. וצריך לבדוק את המדיניות שהייתה נקוטה במדינת ישראל שש שנים."
פרץ:
חלוץ: "זה לא במגרש שלי. את זה אני לא יכול לבדוק."
פרץ: "יפה מאוד."
חלוץ: "יש עוד דבר שצריך לבדוק."
פרץ: "והוא."?
חלוץ: "הדיאלוג בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, בינך לביני."...
פרץ: אני רוצה שתדע, שלא תופתע, כי כבר פניתי אליו והוא הסכים, שאני מתכוון למנות את אמנון."...
חלוץ: "אמנון ליפקין? מצוין. אמנון איש מצוין."
פרץ: "איש מקובל, אני חושב שאמרתי לו שאחרי שהוא יושב איתי, שיישב איתך, להגדיר את תחומי הגזרה."
חלוץ: "אמנון שיבדוק את הכל, זה בסדר גמור. השר, אין לי טענה על עניין הבדיקה, חשבתי שהיית צריך להגיד לי לפני זה, פשוט שמעתי על זה ברדיו."
פרץ: "כמו שאמרתי, כשתיגמר המלחמה, כל אחד יהיה צריך לבוא ולבצע את הבדיקות הנדרשות. וברור לחלוטין שהפוליטיקאים דוחפים לוועדת חקירה."...
חלוץ: "זה עניין שלכם, אני לא מתעסק בזה".
פרץ: "אני בהחלט חושב שיש כאן הרבה נושאים, בסופו של דבר הנושא המרכזי."...
חלוץ: "יש הרבה נושאים שבסוף יצדיקו, מה זה יצדיקו, ההיסטוריה תשפוט את המהלך כולו, ההיסטוריה תשפוט. זה הדבר הכי חזק. וההיסטוריה זה לא עוד עשר שנים."...
פרץ: "איך אתה מסביר את המהפך של הציבור?".
חלוץ: "של דעת הקהל אצלנו? מה זאת אומרת?".
פרץ: "איך זה התהפך ככה."
חלוץ: "ממה."?
פרץ: "ממצב של אהדה מוחלטת, למצב הזה."
חלוץ: "זה עניין תקשורתי חזק. חזק מאוד. התקשורת כל הזמן עוסקת בזה, אין לה יותר מה לעשות. עכשיו היא תעסוק בבדיקה."
פרץ: "אני שלם עם עצמי, על כל ההחלטות."
חלוץ: "גם אני."
פרץ: "אני אתמול בלילה אמרתי לאשתי, תשמעי, אני שלם עם עצמי גם עם המבצע האחרון, אני מניח שאם לא היה המבצע האחרון, לא היינו היום עם מסמך מדיני, שלא יספרו לנו סיפורים, וגם אם היינו עם מסמך מדיני, אף אחד לא היה מדבר איתנו כפי שמדברים איתנו היום. זו ההוכחה הכי גדולה."
חלוץ: "אני, יש לי שני סממנים. אחד, עצם זה שנוצר מסמך כזה, וזה אמרו גם הפרשנים. שניים, עצם זה שהחיזבאללה הסכים להפסקת אש, שזה לא יהיה דבר קל בעיניך, חיזבאללה לא הסכים להפסקת אש כי הוא חזק ומנצח, הוא הסכים להפסקת אש".
פרץ: "חד משמעית. החיזבאללה ממנף את הניצחון שלנו, ואנחנו ממוטטים את הניצחון שלנו".
חלוץ: "הוא (נסראללה, ב.כ(. אמר את זה במסיבת העיתונאים שלו. אנחנו ניצחנו, הוא אמר, והם עושים ועדת חקירה. זה לא אכפת לי הדבר הזה, לי חשוב שנבין על מה אנחנו מדברים. אני עשיתי שיחה היום עם פורום מטכ"ל. תדע דבר אחד, אני עשיתי בדיקה בחודש וחצי האחרון על ההדלפות. המצב הוא נורא. אני אגיד לך מה עשיתי. יש לי סמכות על הטלפוניה הצבאית. לבדוק, מי התקשר למי. עשינו בדיקה."
פרץ: "אני יכול לנחש."
חלוץ: "אתה לא יודע. זה מאות אנשים."
פרץ: "אה, זה כולם. מחלה."
חלוץ: "מחלה. מסרנים ועד אלופים. יש גם את הבחור שלך."
פרץ: "מי."?
חלוץ: "איתן. גם הוא מדבר. אבל נעזוב, זה לא דבר חשוב בעיניי."...
פרץ: "זה חשוב אם הוא מדבר עם תקשורת או מדליף, כי לפעמים הוא צריך לדבר מתוקף תפקידו." חלוץ: "אני אגיד לך שאמרו לי מקורות מאוד מהימנים עליי, שהוא אחד מאלה שמשמיצים את הצבא." פרץ: "את הצבא."??
חלוץ: "אני אומר לך, אל תגיד לו שום דבר."
פרץ: "אני לא מאמין."
חלוץ: "או-קיי. תראה, האיש הזה, אצלנו במערכת הוא מחוק. במערכת הצבאית הוא די מחוק. הוא נתפש כאיש לא הגון. אבל בסופו של דבר אם הוא נוח לך."...
פרץ: "קיבלתי אותו מכם. נוח לי... נכנסתי לתוך מלחמה, לא הספקתי לשנות, להרחיב שום דבר, נאלצתי לעבוד עם מי שיש וללמוד ממי שיש."
חלוץ: "הבעיה שלי בבית, אצלי. יש לי ארבעה אלופים שהם מדליפים כרוניים".
פרץ: "אני חושב שאני יודע מי."
חלוץ: "ויש לי תתי-אלופים, שגם ניצלו בנבזות את המציאות הזו בשביל לתקוע בחברים שלהם שנלחמים בחזית."...
פרץ: "מה."!?
חלוץ: "אל תשאל, האוזניים נשרפו. אתמול הציגו לי את העבודה הזו, היום אמרתי לפורום מטכ"ל שבצער ובאכזבה גדולה אני אומר לכם שאני לא אדבר בפניכם חופשי. איך שהם נעלבו. כי אני לא מרגיש נוח לדבר חופשי במקום שמעביר לי מסרים שצריך לכנס את פורום מטכ"ל דרך העיתונות. עכשיו, פורום מטכ"ל כל יום מתכנס, כל יום בשעה 13:00 בצהריים, 14 אלופים בצה"ל, מתוך ."18
פרץ: "אז מי הארבעה? פיקוד מרכז."...
חלוץ: "דווקא לא. הארבעה כולם פה מהמטה."
עד כאן השיחה. צריך וחובה להוסיף: בימים אלה ניטש קרב איתנים מתמשך ומכוער בין שני תתי-אלופים בלשכת שר הביטחון, על דרגת אלוף נכספת אחת. השניים הם המזכיר הצבאי של השר תת-אלוף איתן דנגוט, וראש המטה של השר תת-אלוף מיכאל (מייק) הרצוג.
בשיחה בין חלוץ לפרץ עולה שמו של תת-אלוף דנגוט. הנזק שנגרם לו כבד. יחד עם זאת, בבדיקה שקיימנו, עולה כי אין לתת-אלוף הרצוג קשר ישיר להעברת תמליל השיחה למעריב. לזכותו של דנגוט ייאמר כי בימים ההם, של סיום המלחמה, היה הרמטכ"ל בטראומה לא פשוטה. גורמים לא מעטים לחשו על אזנו והסיב תו אותו.
דנגוט סבור שדעתו של חלוץ היום, אחרי שהאבק שקע והוא הבין כמה דברים, שונה בתכלית. בשיחות סגורות אומר דנגוט שמצב פונו שקט, שהוא קצין ערכי שפעל רק על פי הפקודות וכל מי שצריך לדעת, יודע כל מה שצריך לדעת עליו ועל תפקודו. חלוץ? אין לו עניין להגיב.
ומה קורה בינתיים בלשכת שר הביטחון? כלום. הרצוג ודנגוט ממשיכים להסתופף זה בחברתו של זה, להמתין (לשווא) להכרעת שר הביטחון, ולתקוע מקלות זה בגלגליו של זה. אהוד ברק נקרע ביניהם ולא מסוגל לשים קץ לפארסה הזו. מתאם פעולות בשטחים אין, בינתיים, גם מפני שאף אחד מהם לא מקבל את הדרגה, והמתאם הקודם, תת-אלוף יוסף משלב, נשבר ופרש.
הרמטכ"ל גבי אשכנזי, אגב, לא ממש מתלהב מאף אחד משני המועמדים. לתת-אלוף הרצוג, איש מודיעין, יש מכתב, בחתימת ידו של עמיר פרץ, עם הבטחה לדרגת אלוף. המכתב הזה גורם לו יותר נזק מתועלת, למרות שהוא מהווה "הבטחה שלטונית" ברורה. הרצוג היה אז בחופשת פרישה, אחרי לימודים בוושינגטון, עם רגל וחצי באזרחות, והסכים לחזור למדים ולשירות פעיל ומפרך כראש המטה של פרץ תמורת ההבטחה לדרגה.
דנגוט, קצין תותחנים, הוא עתיר ניסיון, "קרבי" יותר ושירת סדרה של שרי ביטחון, כולל השר הנוכחי (שנחשב שר "לא קל.(" עד לא מזמן, הטיל אשכנזי וטו על מינוי אחד מהם לדרגת אלוף, למרות שתפקיד מתאם הפעולות בשטחים הוא בסמכות שר הביטחון. אשכנזי, אגב, לא מטיל וטו ממש. הוא סתם נותן לך להבין שאף אחד מהם לא רצוי אצלו במטכ"ל.
היום, אומרים משקיפים, נוטה אשכנזי לקבל מינוי כזה, אם אכן יבוצע על ידי השר. הוא, מצדו, זקוק לאישור השר להענקת דרגת אלוף לפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, הנחשב מקורבו. מסובך? נכון.
השיחה הזו, בין שר ביטחון לרמטכ"ל, ביום סיום מלחמה בעייתית, מדגימה עד כמה השתנה צה"ל בשנתיים שחלפו מאז. ימי הקקופוניה של דן חלוץ, בהם כל אלוף גרר אחריו שובל של עיתונאים נרגשים, כל תת-אלוף עלה לשידור שלוש פעמים ביום, התדרוכים רדפו זה את זנבו של זה והתקשורת טבלה במי האפסיים של הקצונה הבכירה, חלפו ואינם.
הדבר הכי נכון שיכול היה גבי אשכנזי לעשות עם כניסתו לתפקיד זה ללחוץ על כפתור ההדממה המוחלטת, mute טוטאלי, ולהתחיל מאפס. רק עכשיו, שנתיים אחרי המלחמה, מתחילה המערכת להתאושש. שיחות רקע חוזרות לאט לאט למתכונת הרגילה והשפויה. בחג האחרון היו אפילו ראיונות. הרמטכ"ל עצמו שותק עדיין, אבל אלופיו מתחילים לטפטף בחזרה לאמצעי התקשורת.
המינון הנכון הוא, כמובן, איפשהו באמצע. אבל אם צריך לבחור בין ההפקרות שהייתה כאן לפני שנתיים לשתקנות הנוכחית, הרי שהמצב הנוכחי עדיף בהרבה. צה"ל היה ארגון של יחסי ציבור וחזר להיות צבא. במקום להתראיין, תתי-אלופים משקיעים עכשיו מאמץ בלימוד המקצוע הצבאי מחדש. אחרי שיגיעו לפרקם, אולי גם יגיעו לעיתון.
ועדיין, צריך לשאוף למצב שבו הציבור יידע, בקווים כלליים, מה חושבת ההנהגה הצבאית על המצב. האם הרמטכ"ל, למשל, חושב שצריך לעשות שלום עם סוריה? מה עם עזה? איך מטפלים בחיזבאללה? מה חושבים על מצברים ביום שאחרי מובארק?
ישראל היא דמוקרטיה, באזור של תיאורטיות במקרה הטוב, ו"רפובליקות" איסלאמיות קיצוניות במקרה הפחות טוב. לפני שאנחנו בוחרים את מנהיגינו, ומתלבטים בין הדילמות הקיומיות המעסיקות אותנו כאן, ראוי שנקבל חוות דעתם של מומחים. הרמטכ"ל ואלופיו הם המומחים שלנו. זה צריך לבוא בצורה מדודה, שקולה ומבוקרת, אבל זה צריך לבוא. כי זכותנו לדעת.
נא להמתין לטעינת התגובות
