ח"כ פרוש העיד לטובת המורשע בהריגת בנו
למרות שפגש בו רק כשהיה בן 16, המועמד לעיריית י-ם העיד לטובת ישראל ולס שחשוד ברצח בנו התינוק: "בחור מצוין שנועד לגדולות"
בעוד שראשי הקהילה החרדית והסנגור, עו"ד אביגדור פלדמן, מבקשים מהשופטת חנה בן-עמי "שלא לשפוך את דמו של ולס" ולהקל בעונשו של "אחד מל"ו צדיקים", דרש התובע, עו"ד זוהר גיאת, להטיל על "האב שהרג את תינוקו במו ידיו והסיר מעצמו צלם אנוש", עונש מאסר בפועל לשנים רבות. השופטת בן עמי הודיעה כי תיתן את גזר הדין באמצע החודש נובמבר.
ולס, בן 21 ,הורשע כי באפריל 2006, בעת היותו לבדו בביתו, עם תינוקו בן השלושה חודשים, הוא טלטל אותו בכח, תוך העפת ראשו לכל הכיוונים, מתוך כעס על בכיו, וגרם לפגיעה מוחית קשה שהביאה למותו.
בית המשפט קבע כי הוא היה מודע לנזק שהוא יכול לגרום לבנו בהפעלת אלימות כלפי ראשו המיטלטל של התינוק. האשמתו ומשפטו של ולס עוררו סערה בקרב העדה החרדית בירושלים, שהביאה להתפרעויות בבירה.
על רקע זה עוררה עניין רב הופעתו לדיון דווקא של ח"כ פרוש, אשר עשה הפוגה קצרה במסע הבחירות שלו והגיע לבקשת ההגנה. הוא לא הכיר אישית את ולס – אלא התבקש בזמנו להמליץ עליו לישיבה – אולם זה לא הפריע לו להגדירו כ"אחד מאלף".
עדותו הקצרה חשפה טפח מהערכים החשובים לאברך, בעיניו ובעיני הקהילה החרדית: "בחור טוב שיושב ולומד... שקט וממושמע... מקדים להתפלל... לא מתפרע, לא מתפרפר ולא מזיק".
בתחילת עדותו הוא תיאר את משפחתו של האברך כמשפחה ידועה של תלמידי חכמים. את
"הנאשם בחור טוב ושקט וממושמע", אמר פרוש. "זה אני יודע מהמחנכים וראש הישיבה. בחור מסודר, אין עליו טענות".
אחריו העיד אביו הישיש, הרב מאיר פרוש, בן 93 , לשעבר חבר כנסת וסגן שר, ומראשי העדה החרדית. "אני כל כולי חרדה", אמר לשופטת. "אפשר לומר שהשמים בוכים. מי שמכיר את האיש והמשפחה...כשרוצים להגדיר איש צדקה וחסד אומרים "כמו ולס". יש לרחם עליו ועל אשתו".
עדי אופי אחרים מהקהילה החרדית, הרב ישראל אייכלר והרב בן ציון גוטפרב, ביקשו אף הם רחמים על הנאשם.
התובע, עו"ד זוהר גיאת, אמר בטיעונו לעונש: "העדויות ששמענו התמקדו בנאשם ובמשפחתו אך נדמה שהמנוח, התינוק יצחק שמואל, נשכח. בכיו, שהיה למעשה המניע להריגתו, נשכח".
לדברי התובע, "מותו של כל אדם הוא אובדן גדול אך מותו של תינוק מזעזע פי כמה. הרגש הטבעי של כל אב נכמר לשמע בכי תינוקו. הוא עושה הכל למען שלמות גופו והנה, כאן, התהפכו סדרי עולם".
לעומתו ביקש הסניגור פלדמן, להקל בעונש ואמר: "התמיהה כיצד בחור ששכן כל חייו באוהלה של תורה, רך, ביישן, נעים הליכות, קם לילה אחד והרג את בנו – טרם נפתרה, גם לא בהכרעת הדין. זה היה אירוע חריג. האב היה קשור לבנו. הוא אינו מפלצת חסרת רגשות ואהבה".
ולס עצמו הסתפק במילים קצרות: "אני מרגיש שהאשמה רובצת עלי. אני רוצה לשקם את חיי ולחיות חיים חדשים".
נא להמתין לטעינת התגובות
