עומדים בתקנים ומזהמים את הסביבה
מפעל המקפיד על המתרחש בין כתליו אך בז לבריאותם של הסובבים אותו אינו ראוי לפרס. לכן, לא ברור למה בחר מכון התקנים הישראלים להעניק פרסים למפעלים מזהמים
המנכ"ל צודק, ישנם תקנים רבים ושונים, "איזו 9000", בטיחות בעבודה, סניטציה ועוד. כולם חשובים להפליא, בעיקר למה שקורה תחת גג המפעל, מה שקורה מחוץ לו זה סרט אחר, טרגדיה לצורך העניין.
ברשימת הפרסים המפוארת הזו ניתן למצוא את "חיפה כימיקלים דרום" אותו מפעל ידידותי שעל פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, חרג מתקני הזיהום בשנים 2002, 2004, 2005 ו- 2007, ואף הוגשו נגד המפעל ומנהליו כתב אישום חמור בגין עברות אלו, יתכן כי הוא ראוי לפרס המזהם המצטיין או עוכר הסביבה אבל מכון התקנים מצא לנכון להעניק לו תו זהב. תעודה חיבוק ונשיקה.
או למשל "כרמל אולפינים" אשר במפרץ חיפה, שמנהליו זומנו לא פעם, לא פעמיים ולצערנו גם לא שלוש פעמים בחצי השנה האחרונה לשימוע במשרדי המשרד להגנת הסביבה בעקבות תקלות שונות ומשונות שהסתיימו בפליטות חריגות של רעלים לאוויר המפרץ. בכל פעם המשרד נוזף, ומאיים בהשבתה חלקית
או כללית, או בתביעה.
המפעל מצידו, מבטיח הקמת גיבויים ושיפורים והזמנת מומחים, ונראה כי שני הצדדים כבר אמורים לחוש תחושת דה-ז'ה וו קלה – אבל זה כבר למאמר אחר. מרבית התקלות אגב, לא דווחו על ידי המפעל עצמו, אלא על ידי אזרחים מודאגים שזיהו שוב את עמוד האש בשמי המפרץ והתקשרו למוקד חירום.
איתם יחד נמצאים רבים וטובים אחרים כגון דשנים, גדות, מפעלי רמת חובב, מפעלי ים המלח, שזכו לעיטור זהב בשנים קודמות. כולם נוגסים, מחריבים וגונבים לנו אוויר, אדמה ומים ובתמורה מספקים, זיהום ומחלות קשות אך יחד עם זאת כנראה עומדים היטב בתקני סניטציה ו-"איזו 9000" ולכן ניתן להתעלם משיקולי הסביבה הזניחים.
יש לנפץ טעות קשה שמשום מה נחקקה בתודעה. הסביבה היא לא עץ וציפור, הסביבה היא בני אדם. הסביבה תשרוד אחרינו ובלעדנו. לא כדור הארץ סובל, הסובלים הם בני האדם או ליתר דיוק האזרחים. שנושמים ובולעים בעל כורחם את הזיהום ואת העלבון. מפעל המקפיד על המתרחש בין כתליו אך בז לבריאותם של הסובבים אותו אינו ראוי לפרס.
פס יצור נקי או מדים מצוחצחים אינם הצדקה לשבחים כאשר צינורות וארובות פולטים זוועות מסרטנות ודוברים בחליפות צובעים את הגדרות בירוק שקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
