שיטת הלבנייה: הקרב התדמיתי של בתי הזיקוק ועיריית חיפה
ראש רשימת הירוקים בחיפה טוען שבתי הזיקוק פולטים זיהום כפול מהתקן האירופי. ראש העירייה מעדיף לבלות בשמחות של משפחת עופר. לא עוצר בירוק, חלק א'
- לא עוצר בירוק, חלק ב': הנושא בטיפול
- לא עוצר בירוק, חלק ג': בזכות הבמבה
בתי זיקוק ומפעלים פטרוכימים בחיפה צילום: עיריית חיפה
הכל התחיל כשלמנהלי בתי הזיקוק נמאס להיות מזוהים עם זיהום האוויר במפרץ חיפה. אחד המכשולים הגדולים שניצבו בדרכם היו הלבניות-אותן גלילי בטון ענקיים שמזכירים את בקבוקי הלבן העתיקים, ותמונתם מככבת בעיתון בכל פעם שמופיעה ידיעה על זיהום אוויר. העובדות הן שהלבניות-כפי שכבר נכתב כאן- מעולם לא זיהמו: מדובר במתקן לקירור מים מימי הבריטים, שממילא לא עובד בשנים האחרונות, אבל דימוי הוא כמו כתם שלא יורד בכביסה. הלבניות בולטות, מזוהות, וחביבות על צלמי עיתונות. בבז"נ ובחברת הייעוץ התקשורתי ששכרו-ג'י.סי.אס (שאחד מבעליה, טל זילברשטיין, שאינו מעורב בפועל בייצוג בז"נ, מקפיד לייצג את הקרם דה לה קרם של ההון והשלטון), הגיעו למסקנה שצריך לעשות איתן משהו.
בהתחלה חשבו לפוצץ. אבל סקרים הראו שלחיפאים בכל זאת יש סנטימנט כלפי הארובות הנושנות, ולכן הוחלט לשנות כיוון ולהסתער על דעת הקהל: לבנייה אחת תהפוך למרכז מבקרים. במקביל, פנו ל-30 אמנים כדי שיציירו על מודלים של לבניות, בתקווה שהצבע וההשראה האמנותית יסייעו לטפטף את השינוי. משהו בנוסח מיצגי השוורים והפינגווינים שהוצבו ברחובות תל אביב בשנים האחרונות.
התערוכה הושקה בגן האם לקראת סוכות. הטקס החגיגי הגשים את כל קלישאות ההון והשלטון: ראש עיריית קריית אתא, העיר הסמוכה לבתי הזיקוק, הוזמן, גם מנהל מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה, וכמובן ראש עירייתחיפה המארח, יונה יהב. יהב מוזמן לאירועים של משפחת עופר גם כשאלה מתקיימים מחוץ לתחום השיפוט העירוני שלו. באחת הסצנות בסרט "שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל, מתועד יהב בכניסה לחתונה של אחד מבני המשפחה. כשרוזנטל פונה אליו, הוא מטיח בו, "תפסיק כבר עם הקשקוש הזה על הון ושלטון".
תערוכת הלבניות משכה לא מעט קהל, אבל כצפוי - בוודאי שבועיים לפני בחירות - היא גם משכה הרבה אש. ערב שמחת תורה הגיעו לגן האם פעילי "מגמה ירוקה", מצוידים בדגמים של ארובות שמתוכן זחלו סרטני צעצוע. המסר: הלבניות לא מזהמות, אבל בבתי הזיקוק יש ארובות אחרות, ומשם תיפתח הרעה. קשה לומר שהסטודנטים הירוקים התקבלו במאור פנים.
נעמה אלישר מ"מגמה ירוקה": "כשהגענו באו שני אנשים בלבוש אזרחי, אולי מהעירייה, שאמרו לנו 'תעיפו את זה, אתם לא יכולים להיות פה'. במקביל פתאום כבה האור במתחם. אמרנו להם שיקראו לשוטרים, זה מקום ציבורי ואנחנו פחות מ-50 איש. השוטרים היו בסדר גמור, והבינו שזכותנו להיות שם".
שיעור בתקשורת
מי שלא הטריח את עצמו לתערוכה הוא שמואל גלבהרט, אדריכל, סגן ראש העירייה, ראש רשימת הירוקים בחיפה ויריבו הגדול של יונה יהב. גלבהרט פוטר בבוז את ה"תערוכה המתנחמדת, שבגלל תפקידי אני לא יכול לומר בקול מה מתחשק לי לעשות איתה", ושולף דף עם עובדות על היקפי הזיהום האדירים שגורם בז"נ.
על פי הנתונים שהוא מציג, בתי הזיקוק בחיפה ממוקמים בעשירון העליון של בתי הזיקוק המזהמים באירופה, ופולטים זיהום בהיקף השווה לכל 21 בתי הזיקוק שבמדינת קליפורניה. על פי התקנים הנוכחיים של המשרד להגנת הסביבה, טוען גלבהרט, לבתי הזיקוק חיפה מותר לפלוט כפול ממה שמתיר התקן האירופי. "והאמן לי שהנתונים מדויקים", הוא מוסיף, "כי אין לי כסף להתעמת עם עורכי הדין של בתי הזיקוק". רמז לגורלו של יוצר "שיטת השקשוקה".
יונה יהב, ראש עיריית חיפה הרצל שפירא
מהצד השני הדברים נראים אחרת לגמרי. בבז"נ מזכירים שלצד המאמץ התדמיתי, דירקטוריון החברה אישר בתוכנית החומש השקעה של כמיליארד שקל ברכישת הטכנולוגיות הסביבתיות המתקדמות בעולם. הנתונים שמציג גלבהרט, אומרים בבז"נ, מתבססים על
השוואה בין בתי הזיקוק הישראליים-שפועלים לפי שעה על המזוט המזהם-לבין כאלה שעובדים על גז. הגז אמור להגיע לחיפה בשנים הקרובות-כשהמדינה תצליח להביא לשם סוף סוף את הצינור המיוחל-ואז כמות הפליטות אמורה לרדת דרמטית.
ובמרכז המגרש, בין התעשיינים לירוקים, ניצב ראש העירייה: דובריו מזכירים שגלבהרט משמש כסגן בשכר מתחילת הקדנציה, ומתפלאים שדווקא ערב הבחירות הוא נזכר לצאת למלחמת חורמה בבוס. יהב משוכנע שהדיאלוג שהוא מנהל עם התעשיינים הביא ועוד יביא לשיפור משמעותי באיכות האוויר בחיפה. מבחינה תקשורתית ותדמיתית, הוא הימר על סוס מסוכן: הציבור והתקשורת נוטים לחבב פוליטיקאים שעומדים על הרגליים האחוריות מול התעשיינים המזהמים, ואילו יהב עשה לעצמו שם של אחד שמבלה איתם בשמחות. האם זה יתנקם בו בקלפי? כך או כך, כאמור, לסטודנטים לתקשורת יהיה בשנים הקרובות הרבה על מה לדבר.
נא להמתין לטעינת התגובות
