ארה"ב בוחרת נשיא - ברק אובמה או ג'ון מקיין
מערכת הבחירות המרתקת בתולדות ארה"ב תגיע מחר לסיומה כשהאזרחים יקבעו מי יהיה הנשיא ה-44 – אובמה הדמוקרטי שיהיה השחור הראשון בתפקיד או מקיין הרפובליקני אשר יהיה הנשיא המבוגר ביותר ושלצדו תכהן האישה הראשונה כסגנית

בכירים במטה המפלגה הרפובליקנית טוענים כי רבים מהמשיבים בסקרים עדיין מתלבטים בין שני המועמדים. הם מקווים כי אותם אזרחים שייכנסו לקלפי בלי שהחליטו למי יצביעו ייתנו את קולם למקיין שמקרין ניסיון וותק פוליטי.
בשיטת הבחירות האמריקנית, הנשיא אינו דווקא זה שזכה לרוב הקולות (כפי שהיה במקרה של בוש נגד גור ב-2000), אלא נבחר בהצבעת חבר האלקטורים, המייצגים את מדינות ארה"ב באופן יחסי לגודלן. על מנת להיבחר כנשיא, צריך מועמד לקבל את קולותיהם של 270 אלקטורים לפחות, ולפי הסקרים, שהתבצעו בתוך המדינות (להבדיל מסקר תמיכה כללי) אובמה עובר את המספר.
אחד הדברים המיוחדים בשיטת ההצבעה האמריקנית, היא מתן אפשרות לאזרחים, ב-31 מדינות להצביע מראש, בקלפיות שנפתחו שבועיים קודם לכן או באמצעות פתקי הצבעה בדואר. לפי הנתונים הזורמים ממזכירי המדינות, קרוב ל-30 מיליון מימשו את הצבעתם בקלפיות או באמצעות מעטפות דואר. בקלפיות רבות נרשמו תורים ארוכים וההערכה היא כי אחוז ההצבעה בבחירות יהיה מהגבוהים ביותר אי פעם.
מספר מדינות, בעלות כח אלקטורלי משמעותי עשויות להיות אלה שיכריעו את זהות הנשיא הבא (שכן על פי כל הסקרים שם, ציבור הבוחרים במדינות אלה חצוי או מתבלט עד לרגע האחרון). בימים האחרונים מתרוצצים אובמה ומקיין במדינות המכריעות - פלורידה, אוהיו, וירג'יניה, קרוליינה הצפונית, קולורדו ונבדה. כולן למעט פנסילבניה הן מדינות שנטו לכיוון הרפובליקני והצביעו ב-2004 לנשיא בוש.
אחת הטענות המרכזיות של מקיין בשבוע הסיום של הבחירות, לקוחה הישר מכללי הבסיס של המפלגה השמרנית – והיא שאובמה יעלה מסים. במקביל פרסם מקיין תשדירי רדיו וטלוויזיה רבים עם מסר הפחדה: אנו לא יודעים מי הוא אובמה והוא מסוכן לביטחון הלאומי.
אובמה, מנגד, טען כי הוא מנהל קמפיין נקי ללא השמצות וכי למרות הדברים הקשים שהוטחו כלפיו, הוא לא ירד לרמה הזאת. כשהניצחון נראה מעבר לפינה, אובמה ניסה להיראות זהיר, לא שחצן מדי ולא כמי שתופר חליפות. בכל העצרות הוא קרא לתומכיו לא להיכנס לשאננות, להמשיך להשתתף
בעקבות קריסת שוק המניות בחודש ספטמבר, וכניסת ארצות הברית למיתון עמוק וארוך, הכלכלה עמדה בלב מערכת הבחירות. בניגוד לקמפיין מלפני ארבע שנים, המלחמות בעיראק ובאפגניסטן והחרדות מהתקפות טרור בתוך גבולות ארה"ב, לא היו חלק מן השיח הציבורי.
שני המועמדים הציעו תוכניות שיקום לכלכלה ועד כה הראו הסקרים כי מרבית התושבים מאמינים כי אובמה יטפל בסוגיה טוב יותר מאשר מקיין, אשר נחשב לחזק בתחום הביטחון הלאומי.
הקלפיות הראשונות אמורות להיסגר ב-6 בערב שעון מזרח ארה"ב (1 בלילה שעון ישראל) באינדיאנה ובקנטקי, והקלפיות האחרונות ייסגרו ב-1 בלילה לפי שעון מזרח ארה"ב (8 בבוקר שעון ישראל) באלסקה. סגירת הקלפיות בשעה כה מוקדמת בחוף המזרחי, כאשר במערב ארה"ב השעה היא רק 3 אחר הצהריים, והיעדר הגבלות על פרסום מדגמים, עשויה להשפיע על הבוחרים בחוף המערבי.

בנוסף לנשיא, יקבעו האמריקנים מחר גם את זהותו של הקונגרס ה-111 עם בחירה של 435 צירי בית הנבחרים ו-35 סנאטורים (מתוך 100). הדמוקרטים, אשר שולטים בקונגרס מאז בחירות האמצע לפני שנתיים, מקווים לנצל את התסכול של מרבית תושבי ארה"ב משמונה שנות ממשל בוש ומהמצב הכלכלי ולהגדיל את יתרונם בשני הבתים, ובכך להקל עליהם בקידום מדיניותם.
כמו כן יתבקשו האמריקנים לבחור נושאי תפקידים נוספים, כגון מושלים בחלק מהמדינות, תובעים כלליים, שריפים ועוד. בחלק מהמדינות אף יועלו סוגיות שונות למשאל עם, כאשר המעניין ביותר יהיה בקליפורניה, שם יקבעו המצביעים אם להתיר את המשך הנישואים בין בני אותו מין.
מערכת הבחירות החלה לפני קרוב לשנתיים כאשר ראשוני המתמודדים הכריזו על מועמדותם ומאז שברה שיאים של גיוס כספים ושל עניין תקשורתי וציבורי חסר תקדים. לפי ההערכות, קמפיין הבחירות עלה בסך הכל מיליארד דולר.

הפריימריז במפלגה הדמוקרטית הפכו לקרב בין אובמה לבין הגברת הראשונה לשעבר, הסנאטורית הילארי קלינטון, שנחשבה לבעלת הסיכויים המובילים לייצג את המפלגה במירוץ לנשיאות. אחרי חודשים ארוכים של התמודדות צמודה בכל המדינות הצליח אובמה – שהוביל קמפיין עם הבטחה לשינוי – לבסס ביוני האחרון את ניצחונו והפך לאפרו אמריקני הראשון שמתמודד לנשיאות מטעם אחת המפלגות הגדולות. לצדו ניצב כמועמד לסגן הסנאטור מדלאוור, ג'ו ביידן.

מהצד השני ניצב ג'ון מקיין, בן 72, המכהן זה 22 שנים כסנאטור מטעם מדינת אריזונה. מקיין הוא גיבור מלחמה אשר הוחזק בשבי במלחמת וייטנאם במשך חמש שנים וחצי אחרי שמטוסו הופל. על אף שהוא חבר בכיר במפלגה הרפובליקנית, כונה מקיין "מייבריק" מאחר שנהג לא פעם לנהוג בניגוד לדעת עמיתיו ואף פעל בשיתוף פעולה עם יריביו הדמוקרטים.
בתור סגניתו בחר מקיין את מושלת אלסקה שרה פיילין, המכהנת בתפקידה פחות משנתיים, ונחשבת למובילת הקו השמרני במפלגה כמי שמתנגדת להפלות, אפילו כאשר בתה בת ה-17 נכנסה להיריון. פיילין, אשר עשויה להיות האישה הראשונה שמגיעה לבית הלבן בתפקיד רשמי, עוררה ביקורת רבה בשל חוסר ניסיונה, בעיקר בתחום מדיניות החוץ.