מיתון? קודם שנמחזר
המיחזור בישראל לא יכול ליפול מגובה רב מדי, מהסיבה הפשוטה שהוא מעולם לא המריא. ישראל נמצאת בפיגור עמוק אחרי רוב מדינות אירופה בתחום
איסוף בקבוקים למיחזור צילום: ראובן קסטרו
למרבה המזל, תעשיית המחזור הישראלית עובדת עם הפנים בעיקר לשוק המקומי. מפעל "אביב", למשל , שאוסף וגורס לפתיתים את רוב בקבוקי הפלסטיק בארץ, משווק יותר מ-90 אחוז מהפלסטיק שהוא מייצר למפעלים כחול-לבן שמכינים מהם בעיקר סלסלות לפירות. הסינים לא הפסיקו לקנות פלסטיק מ"אביב", כי גם בעבר המפעל הישראלי כמעט לא מכר להם.
אבל זה לא אומר שהמשבר פוסח על המחזור המקומי. להיפך. ההאטה הכללית גרמה לירידה חדה במחיר חומרי הגלם. חלק ממפעלי המחזור מדווחים על ירידה של 40 אחוז בתעריפים שהם מקבלים. הלקוחות עדיין חיים ובועטים, אבל מוכנים לשלם הרבה פחות
עבור כל טון. ומה שנכון לגבי פלסטיק רלוונטי גם לענפי מחזור אחרים, בראשם נייר. אם המחזור לא יהיה רווחי, הוא יתפוגג מהעולם. בהנחה שהמשבר לא יסתיים מחר, הדרך היחידה להציל אותו היא באמצעות התערבות ממשלתית. ממשלה שהשקיעה השבוע מיליארדים בתשתיות ובשוק ההון, לא יכולה להפקיר תעשייה חיונית וירוקה לציפורני השוק המתמוטט.
על רקע המצב הקודר יש גם נחמה: המיחזור בישראל לא יכול ליפול מגובה רב מדי, מהסיבה הפשוטה שהוא מעולם לא המריא. ישראל נמצאת בפיגור עמוק אחרי רוב מדינות אירופה בתחום המחזור. באירופה נשמעו השבוע קולות החוששים שהמשבר יסיג את היבשת מבחינה סביבתית לעבר העולם השלישי. אנחנו, למרבה הצער, מעולם לא התרחקנו משם יותר מדי.
נא להמתין לטעינת התגובות
