זוג לשנה: נלחמים במכת גניבות האופניים
אתה מוכן לעוד יום רכיבה על האופניים ובכעס בלתי מופתע מגלה שהם נגנבו. אתה לא לבד, לפחות ל-40% מרוכבי האופניים זה קרה. עכשיו עמותת "בשביל האופניים" מנסה למגר את התופעה. לא עוצר בירוק, חלק ב'
- לא עוצר בירוק, חלק א': הוא נשפך בשדות
- לא עוצר בירוק, חלק ג': מלחמות היוגורטים

מתקן להשכרת אופניים בפריז. צריך לאמץ את השיטה
למדוושים הגנובים נמאס, וזו בדיוק הסיסמה שבחסותה התכנסו השבוע אנשי עמותת "ישראל בשביל אופניים", שאביזוהר עומד בראשה. גניבות האופניים הן כבר מזמן מכת מדינה, אבל אביזוהר אומר, ובצדק, שמעבר לפגיעה האישית מדובר באיום אסטרטגי על תחבורת האופניים בישראל כחלופה בריאה וסביבתית להתמכרות למכוניות הפרטיות. "אני מכיר הרבה אנשים שגנבו להם אופניים פעם, פעמיים ושלוש", הוא אומר, "עד שבסוף הם נשברו וחזרו לקטנוע או למכונית. שם לפחות אפשר לעשות ביטוח".
בישראל נמכרים 363 אלף זוגות אופניים מדי שנה. מסקר שערכה עיריית תל אביב, עולה ש-40 אחוז מהרוכבים חוו גניבת אופניים לפחות פעם אחת. "אבל זו ממש לא בעיה תל אביבית", אומר אביזוהר, "גונבים אופניים גם בקריית אתא וגם בבאר שבע. אנשים מסתובבים עם כיסא או גלגל ביד כדי להוריד את האטרקטיביות של האופניים. יש גם יותר אופניים מתקפלים, אבל הגלגלים שלהם יותר קטנים וכשרוכבים עליהם מרגישים כל מהמורה בכביש. ובכבישים שלנו, ברוך השם, יש הרבה מהמורות".
השאלה היא מה אפשר לעשות. אביזוהר אומר שהמדינה והרשויות יכולות לעשות הרבה, ומכיוון שתרבות האופניים היא אינטרס לאומי הוא וחבריו מתכוונים לתבוע מהן קצת יותר מאמץ. למשל: הרכבת יכולה להציב באזורים המיועדים לחניית האופניים - כמקובל בעולם - תאורה ומצלמות אבטחה. בתחנות רכבת באירופה יש תאים, שנפתחים באמצעות כרטיס אשראי ואפשר לאכסן בהם אופניים גם לכמה ימים; וכמובן, הגיע הזמן שערי ישראל ילכו בעקבות כרכים כמו פריז, שרחובותיה רושתו בעמדות להשכרת אופניים.
150 שקל קנס
לפי שעה אין אפיון מדויק של אוכלוסיית גונבי האופניים. אביזוהר מעריך שרוב הגניבות הן חלק מתעשייה מאורגנת: "מדובר בחבר'ה שמסתובבים ברחובות, מסמנים אופניים אטרקטיביים, עוקבים אחרי הרוכב עד הבית ובלילה פורצים את המקלט או המחסן. כולם יודעים על חנויות שאליהן מגיעות כמויות גדולות של אופניים גנובים.

רוכבי אופניים בתל-אביב ישראל בשביל אופניים
בעולם מצמידים לאופניים צ'יפים שבאמצעותם אפשר לאתר את האופניים. לדעתי, אם המשטרה תעשה את זה בארץ מהר מאוד הם יגיעו לכמה מקומות מרכזיים וייתנו מכה קשה לענף הגניבות. אנחנו מתכוונים להקים מאגר של מספרי שלדה באינטרנט, כדי שהמשטרה תוכל להשתמש בנתונים כשהיא נתקלת באופניים חשודים ולהחזיר אותם לבעליהם החוקיים. היום יש מצב אבסורדי שמוכרים מאות אופניים גנובים במכירות פומביות רק כי לא יודעים למי הם שייכים".
מצוד אחר גנבי האופניים לא
עומד בראש מעייניה של המשטרה, אבל הבעיה לא נגמרת אצל השוטרים. אביזוהר: "כשהם כבר תופסים גנב ומביאים אותו לבית משפט, השופט עושה לו נו-נו-נו ונותן קנס של 150 שקל, בלי לקחת בחשבון שהאופניים הם הרגליים של הרבה אנשים ושיש זוגות ששווים גם 18 אלף".
בגבור הזעם, מישהו הציע ללכת בעקבות טקסס ולאמץ את גרסת האופניים של חוק דרומי. "פה עובר הגבול שלנו", אומר אביזוהר, "המטרה היא לשפר את איכות הסביבה, ולירות באנשים לא בדיוק מתאים לזה".