המצב פחות נוח: בין המבול לשינויי האקלים

תקראו לזה "אלוהים", או "טבע" - בעולם יש כוחות שגדולים מהאדם ומוטב לא להתעסק איתם, כי זה עלול להיגמר במבול. לקחים אקטואלים מפרשת נח

סופ
אביב לביא  | 15/10/2011 14:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אני חייב לקובי אריאלי טובה: בזכותו קראתי השבוע פעמיים את פרשת נח, תענוג שוודאי לא הייתי מתפנה אליו אלמלא אריאלי הזמין אותי לשיחה על האסון האקולוגי הכי מפורסם בהיסטוריה - המבול. יש לו, לאריאלי, תוכנית שבועית (בערוץ 2) שמאירה את פרשת השבוע בהקשר אקטואלי, ואם תשאלו את מדעני האקלים, הצפת פני כדור הארץ היא עניין אקטואלי מאוד, ממש מעבר לפינה.

- בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

צילום אווירי של ההצפות בקווינסלנד. העולם מתנהל בידי כוחות שגדולים על האדם בכמה מספרים
צילום אווירי של ההצפות בקווינסלנד. העולם מתנהל בידי כוחות שגדולים על האדם בכמה מספרים צילום: אי-פי-אי
כשמעיינים בנתוני המשקעים בישראל בעשור האחרון, מבול דווקא נראה כמו רעיון מפתה. איפה אנחנו ואיפה גשמים שיגיעו עד פסגות ההרים. פני הים, לעומת זאת, כבר עולים: ברבע האחרון של המאה ה-20 טיפס מפלס הים בחופי ישראל בכ-15 סנטימטר. אם טמפרטורת המים תמשיך לעלות והפשרת הקרחונים בקוטב לא תיפסק, המגמה תימשך. בהולנד הממשלה כבר משקיעה מיליארדים במיגון מפני הצפות, אבל יש מדינות שטוחות - למשל בנגלדש - שאין להן תקציב הולנדי.

פרשת נח (שתיקרא בבתי הכנסת בעוד שבועיים) מבליטה את נקודת ההשקה בין אמונה דתית להשקפת עולם סביבתית: שתיהן מכירות בכך שהעולם מתנהל בידי כוחות שגדולים על האדם בכמה מספרים, ושמומלץ לחשוב פעמיים לפני שמתעסקים איתם. הדתיים קוראים לזה אלוהים, אנחנו, החילונים, מכנים את זה טבע. היומרה של האדם המודרני להנדס את כדור הארץ מחדש ולשלוט בו באמצעות הטכנולוגיה מתנפצת בפרצופו פעם אחר פעם ומזכירה לו שקצת צניעות לא תזיק.

למען הסר ספק: טכנולוגיה היא דבר נפלא, השאלה אם משתמשים בה כדי לגייס את הטבע לצרכינו או ללכת איתו ראש בראש לעימות שנידון לכישלון. שום כור גרעיני, אפילו יפני, לא חסין מפני צונאמי, ומרוב טכנולוגיות דיג מודרניות האנושות טחנה את קרקעית הים עד שכמעט לא נשאר מה לדוג.
דומינו ענק

ההבדל הגדול בין עלילות נח למה שמתרחש היום טמון בהדרגתיות של האפוקליפסה. המבול נחת בבת אחת, הטביע הכל למעט הניצולים וסגר עידן. האסון האקולוגי של ימינו מזדחל באיטיות, מכה פה, עוקץ שם, נעלם ושוב צץ במקום אחר. לכן הוא מציב אתגר תובעני הרבה יותר בפני הקהילה האנושית, שמתקשה לראות את התמונה המלאה, להבחין בחוט המקשר ולהתגייס לשינוי. כאן המקום להזכיר את משל הצפרדע, שמשכשכת בגיגית מים. אם מרתיחים את המים בבת אחת, היא תחוש באיום, תקפוץ ותינצל; אבל אם הטמפרטורה של המים תעלה בהדרגה, עשירית מעלה בשנה, הצפרדע השאננה לא תבחין בשינוי, ויום אחד נמצא צפרדע שלוקה.

אם מתבוננים היטב, ניתן להבחין בסימנים. אפשר לראות אותם בים התיכון שהתרוקן מדגים והפך למרק מדוזות סמיך, ביוקר המחיה (שנגזר גם מהקפיצה במחירים של חומרי הגלם, שהושפעו מאירועי האקלים הקיצוניים של השנים האחרונות), ברצף חסר התקדים של שנים שחונות שפקד את ישראל, בהתמוטטות של כשליש ממושבות הדבורים בעולם. כמובן, התמונה מורכבת: לכל תופעה יש שלל גורמים והשלכות. העולם הוא לא מקום חד ממדי. זה מה שהופך אותו כל כך מעניין, זה מה שמקשה עלינו לזהות את המגמה.

התרבות המערבית מתבצרת בתחושת העליונות שלה, מאמינה באלוהי

הטכנולוגיה שיעניק לה חסינות. הרי רמת החיים עולה בהתמדה (טוב, עד 2008), וכמוה תוחלת החיים. על זה כתב תומס פרידמן, בכיר עיתונאי תבל, בספרו החשוב "חם, שטוח, צפוף" שעוסק במשבר האקלים העולמי: "כשאדם נופל מהקומה המאה, עד שהוא פוגש בקרקע הוא משוכנע שהוא עף".

את הדמיון המובהק ביותר לימינו מציעה פרשת נח דווקא בתחום שימור המינים. כשאנחנו קונים כרטיס לגן חיות כדי להראות לילדים איך עושה ג'ירפה, כדאי לדעת שמאחרי הקלעים רוב גני החיות העכשוויים - למשל גן החיות התנ"כי והספארי - הם סוג של תיבת נח מודרנית, שותפים במאמץ האוניברסלי להצלת מינים.

האו"ם הכריז על 2010 כשנת המגוון הביולוגי, ולא בכדי: מינים בטבע נכחדו תמיד כחלק מתהליכים טבעיים, אבל מאז הופעת האדם קצב השמדתם גבר פי אלף. התפשטות הבנייה והתשתיות, חיסול אוכלוסיות לצורכי מאכל ונוי ושימוש מאסיבי בכימיקלים שלא מוכרים בטבע הופכים את העולם למקום שפחות ופחות בעלי חיים ואורגניזמים מסוגלים להתקיים בו. בדור האחרון הושמדו כחמישית משוניות האלמוגים בעולם. המצוקה שלהם היא הבעיה שלנו: כדור הארץ הוא כמו דומינו ענק. עם כל קובייה שנופלת, גדל הסיכוי שהעסק יתמוטט. מחברי פרשת נח הבינו את זה. אנחנו קצת שכחנו.

aviv67@gmail.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

לא עוצר בירוק

צילום: דעות

אביב לביא במסע שבועי במטרה להפוך את הסביבה למקום נעים יותר

לכל הכתבות של לא עוצר בירוק

עוד ב''לא עוצר בירוק''

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים