סותמים את האף: עושים טלוויזיה בתוך אדי טיגון
ב"מקס ברנר" הוסיפו לתפריט השוקולדים גם מאכלים מטוגנים. ריחות הטיגון מפריעים לאנשי "רשת" לעשות טלוויזיה. ככה זה שמסנני הפחם סתומים. לא עוצר בירוק, חלק ב'
- לא עוצר בירוק, חלק א': פיגוע ידוע מראש
- לא עוצר בירוק, חלק ג': על ירקות וגונבי האופניים
מבט מהחלון הבהיר מה מקור הריח: משרדי הזכיינית יושבים מעל מסעדת "מקס ברנר". פעם התמקדו שם בשוקולד, היום מטגנים גם שניצלים, ולטיגון, כידוע, יש עוצמות ריח מליגה אחרת. ניסיון של אנשי "רשת" להידבר עם מנהלי המסעדה העלה חרס. בצר להם התקשרו לעיתונאי העוסק בנושאי סביבה - אני - ושטחו את מצוקתם. למען הגילוי הנאות, אספר שמדי פעם אני מתארח בתוכנית הבוקר של "רשת".
לא הייתי נדרש למקרה הפרטי הזה אלמלא הריחות שמקורם במסעדות היו אחד המפגעים הסביבתיים הנפוצים והכאובים במרחב העירוני בישראל. משה בלסנהיים, מנהל הרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב, מספר שאל שולחנו זורם מספר עצום של תלונות שריחות צלייה וטיגון מככבים בהן. אם אתם סובלים ממפגע דומה, הרשות המקומית היא הכתובת: אין ביטחון שהיא תפתור את הבעיה בקלות או במהירות, אבל זו אחריותה.
הבעיה חמורה במיוחד בערים הגדולות, שבהן מאות ואלפי מסעדות פועלות בקומת הקרקע כשמעליהן משרדים ודירות מגורים. נחמה מסוימת מגיעה ממשרד הבריאות: שאיפת ריחות הטיגון או ניחוחות בישול אחרים, גורסים במשרד, אולי פוגעת באיכות החיים, אבל לא מסוכנת לבריאות.
כדי לקבל רשיון עסק מסעדה צריכה להצטייד בצבא של נוגדי ריחות: מנדפים תעשייתיים (מפלצות הנירוסטה שתלויות מעל הכיריים ושואבות את האדים), מסננים אלקטרוסטאטיים ומסננים המבוססים על פחם פעיל. אם כל זה לא מספיק-וזה עלול לקרות בעיקר במסעדות המרבות לטגן ולצלות בשר - צריך להתקין ארובה גבוהה שתזניק את העשן גבוה מעל גג הבניין, וזו כבר בעיה: גם בגלל המחיר, וגם בגלל הסבך הבירוקרטי של חוק התכנון והבנייה, המחייב את הסכמת השכנים. לא פעם שגרת העבודה של המסעדה מתפתחת לסכסוך שכנים ריחני.
כשהשכנים מתלוננים, אומר בלסנהיים, כמעט תמיד יש סיבה, וזו נעוצה בדרך כלל באחזקה לקויה של המסננים. החלפה תקופתית של המסננים כרוכה בהוצאה כספית כבדה, ומסעדנים רבים מעדיפים לדחות את הקץ עד ששוועת השכנים תכפה עליהם לעשות מעשה. לכן חשוב וכדאי להתלונן - ביקור קצר של פקח יגרום לבעל המסעדה
זה, התברר, גם הסיפור של הבניין ברמת החייל. מסנני הפחם של "מקס ברנר" נסתמו, אבל המסעדה לא מיהרה להחליף אותם. השבוע ביקר במקום נציג העירייה, והקציב למנהליה מספר ימים לטיפול במסננים. אם גם זה לא יעזור - ומכיוון שבבניין המדובר אי אפשר להתקין ארובה-ב"מקס ברנר" ייאלצו לנטוש את הטיגון ולחזור להתמקד בשוקולד. במשרדי "רשת", בינתיים , סותמים את האף ומקווים לטוב.
ממקס ברנר נמסר בתגובה כי "איכות הסביבה הוא נושא מהותי, העומד בראש סדר העדיפויות של מקס ברנר, ואנו עושים כל שביכולתנו כדי לשמר אותו.
אנו עובדים מול חברה חיצונית שאחראית על תחזוקת האוורור ומסנני הפחם באופן שוטף. בנושא הריחות, אנו מחמירים מעבר לתקנים בחוק, כדי לא להפריע לרווחת תושבי הסביבה והעובדים בה. אנו נשמח לשתף פעולה בנושא כדי למצוא פיתרון שיועיל לשני הצדדים".
נא להמתין לטעינת התגובות
