עד גרגיר החול האחרון: הבנייה בחופים פוגעת בנוף והורסת את הטבע
חופי הים משנים ייעוד והופכים לגושי בטון. בתי מלון, בנייני מגורים ומרכזים מסחריים מאיימים על רצועות החוף הבודדות שנותרו כאן למטרות נופש. בבצת, בעכו, בפלמחים, בבונים, בנתניה, באשקלון ובעצם בכל נקודת חוף ברחבי הארץ אורב לו כריש נדל"ן וממתין לאישור סופי לתוכנית הבנייה שלו. זה הזמן להרים דגל אדום
ארבע שנים עברו מאז נכנס לתוקפו החוק לשמירת הסביבה החופית שאמור להגן על החוף מכרישי הנדל"ן, ועדיין הים אינו שקט בגזרתם של אזרחי ישראל אוהבי הים, הארגונים הסביבתיים הפועלים בנושא, ובעלי החיים שנהנים מהטבע הפראי של הים. הבעיה היא שהוועדה מטעם החוק אינה יכולה לתקן תוכניות ישנות, הרשויות והועדות המקומיות אינן כפופות ישירות לחוק כאשר בתחומן מתנהל ניהול שוטף של החוף, ובתכניות חדשות כמו חוף הבונים, אין למשרד זכות להטיל וטו מוחלט על תוכנית בנייה שהתקבלה על פי חוק בוועדה לשמירה על הסביבה החופית, גם היא בניגוד לעמדת המשרד וסותרת את מטרות ורוח החוק.
קשה שלא לכעוס על הצורה בה תוכננו ומתוכננים עד היום תוכניות בנייה שהופכות את חופי הים התיכון למיצג נדל"ני ומסחרי של הכוחות החזקים בשוק ושל בעלי אינטרסים שונים. חבל שהזנחה של כמה מחופי הים התיכון הפכה לתירוץ הקבוע שפתח צוהר למכרזים ותוכניות שיסתירו לנו את השקיעה על הים. גם היום, כשקיים חוק שמטרתו לשמור על הסביבה החופית, כשהמודעות הסביבתית במגמת עלייה ושארגונים סביבתיים נלחמים על כל סנטימטר של מרחב ציבורי על החוף, הבולדוזרים בדרכם להקים עוד בניינים.
מרבית תושבי ישראל מתגוררים בסמיכות לחוף הים שהינו השטח הפתוח בו שיעור המבקרים ואינטנסיביות הביקור הם הגבוהים ביותר. מתוך 197 קילומטר של חופי ישראל, כ-49 קילומטר סגורים כיום בפני הציבור, עקב שימושים בטחונים ותשתיות. עלייה בהיקף האוכלוסייה וצמצום שטחי החוף הנגישים לציבור יוצרים לחץ הולך וגובר על רצועת החוף, המתבטא בירידה דרמטית בשטח החוף הממוצע לכל תושב. כך, אם בשנת 1948 כל תושב נהנה מ 31 סנטימטר של חוף, כיום לכל תושב 2.5 סנטימטר בלבד.
חוף בצת שמדרום לראש הנקרה הינו חוף טבעי ופתוח, עם ערכי טבע נדירים, ואתר מרכזי להטלת ביצים של צבי ים. האווירה הפסטורלית של חוף נחל בצת נתונה תחת איום של תכנית מאושרת מראשית שנות ה-90, המתירה בניית מקבץ כפרי נופש, מוקדי מסחר ופארק אטרקציות בשפך נחל בצת בהיקף בנייה של כ-57 אלף מ"ר.
בעכו, מתכנן מינהל מקרקעי ישראל ייבוש ים מאסיבי, בנייה בתוך הים, ופגיעה במראה העיר העתיקה ובשמורת טבע. התכנית מקודמת בתמיכת עיריית עכו מזה מספר שנים. לאחרונה הושלם תסקיר השפעה על הסביבה ובקרוב צפויה לעלות לדיון בוועדה המחוזית צפון. ייבוש הים במפרץ עכו מתוכנן להיקף של כ-140 דונמים, במרחק של עד 170 מטרים מקו החוף הנוכחי. התכנית כוללת בנייה בהיקפים של 700 אלף מ"ר הכוללים גם כ-4,000 יחידות דיור למגורים ומלונאות.
בימים אלו מקדם המינהל גם תכנית "עכו חוף דרומי" הכוללת גם היא מלונאות מאסיבית, בנייני מגורים, שטחי מסחר, מרינה ובניית שוברי גלים במי המפרץ תוך ייבוש ים מאסיבי. מדובר בתכנית הבנייה הגדולה ביותר בחוף הים מאז תוכננה מרינה חיפה, ובאחד המקומות הרגישים ביותר מבחינה נופית בארץ.
התכנית המוצעת משתרעת משני צידי חוף הים בקטע החוף באורך של למעלה משלושה קילומטרים שבין חומות עכו העתיקה בצפון ושמורת
במנהל מקרקעי ישראל חושבים אחרת. "התכנית בעכו נועדה לממש את הפוטנציאל של העיר ולהעלותה על מפת התיירות הבינלאומית. מטרה זו תושג בין היתר על ידי טיפוח החוף בכניסה לעיר שכיום הינו מוזנח ולא מטופל והקמת בתי מלון".
במנהל מבטיחים שטרם הפקדת התכנית יערך תסקיר השפעה על הסביבה, וכי " רצועת הייבוש כמעט ואינה משמעותית מבחינת הים, אבל לרצועת החוף היא משמעותית ביותר. ללא הייבוש, תיוותר רצועת חוף צרה מאוד ובלתי ניתנת לניצול כלל,הן בשל חוק החופים ותמ"א 13, והן בשל העובדה שחלקים נכבדים כבר תפוסים ע"י גורמים פרטיים. יבוש הקרקע יאפשר בניית בתי מגורים ומלונאות וגם ליצור רצועת חוף חולית הפתוחה לשימוש הציבור הרחב".
בחיפה חיל הים עתיד להקים את ה"פולינום"- מבנה ענק בגובה של כ-20 מטרים וברוחב של כ-150 מטרים, מעבר לשובר הגלים, ממש מול שדרות בן גוריון והגנים הבהאיים, ובכך לחסום חלק מהנוף לים. פרויקט זה, המקודם תחת מעטה סודיות, מהווה נזק בלתי הפיך לנוף הים המרהיב של חיפה ומסכן את עתידו של פיתוח הנמל המערבי ופתיחתו אל העיר חיפה. בחיפה החלה לאחרונה גם חברת דלק נדל"ן לקדם פרויקט בנייה בחוף הכרמל.
רצועת החוף המשתרעת לאורך של ששה קילומטרים בין נווה ים בצפון לנחשולים/דור בדרום כשחוף הבונים במרכזה, היא לדעת רבים היפה בארץ. החברה להגנת הטבע ואלפים שחתמו על עצומה בנושא סבורים שיש לשמור על החוף כמו שהוא בהסדרה מינימאלית ולא לאפשר זחילה צפונה שתביא לרצף של פיתוח באחד החופים הבודדים אשר נותרו עדיין בתוליים.
בג'יסר א-זרקא מקדם מינהל מקרקעי ישראל תוכנית שמציעה פיתוח בעתודת השטח האחרונה הקיימת ליישוב, ממערב לו, וכוללת מתחם מלונאי גדול בהיקף של למעלה מ-60 דונם בחזית החוף. במקרה זה סבורה החברה להגנת הטבע, שלאור מצוקת המגורים בג'יסר מחד והחשש מהתרחבות הישוב לכיוון נחל תנינים. מאידך, יש לייעד את מרבית השטח למגורים ולא למלונאות.
בשדות-ים מאושר מתחם מלונאות בתכנית מתאר ארצית על קו החוף מצפון לתחנת הכוח אורות רבין, המבוסס על תכנית מתארית משנות השבעים. התכנית משתרעת על רצועת חולות חשובה במפתח הצר שבין 'קיט ושיט' בצפון לאורות רבין בדרום. ראשון לציון מאושרת לשלושה מבנים גדולים בעורף החוף המאיימים לחסום את המבטים לחוף. הנושא תלוי ועומד בבית המשפט כאשר היזם מעוניין לאפשר בנייה למגורים. בנוסף לאלו, יש את הסאגה המתמשכת של חוף פלמחים שבחולותיו טמונה העיר העתיקה יבנה-ים, ותוכניות בנייה בדרום נתניה, געש, חוף ניצנים ואשקלון.
במשרד להגנת הסביבה מודעים לבעייתיות של חלק מהתוכניות, אך מכיוון שאושרו לפני שנכנס החוק לתוקף, אין למשרד דרך ממשית למנוע אותם. "החוק אינו רטרואקטיבי", אומר גדעון ברסלר, מתכנן באגף ים וחופים ונציג המשרד בולחו"ף. "תוכניות כמו חוף בצת, עכו ומגדלי חוף הכרמל ככל הנראה לא היו מאושרות היום. זה לא ריאלי לערער על תוכניות שכבר אושרו לפני החוק, אבל במקומות שיש בעיות סביבתיות ושרואים בתסקיר השפעה על הסביבה כמו בתוכניות בעכו, המשרד יפעל למזער אותן".
לגבי התוכנית של חוף הבונים, אומר ברסלר, כי "זו דוגמא לאי הצלחה. התוכנית בחוף הבונים היא תוכנית חדשה. לדעתנו חוף הבונים צריך להישמר כשמורת טבע טהורה, ללא חוף רחצה ושירותי חוף למיניהם, אבל עמדתנו לא התקבלה בולחו"ף. אני מקווה שזה ייעצר כי זו שגיאה גדולה. מטרות החוק לא הושגו כאן במלואן, זה לא שנעשה משהו לא חוקי, החוק מינה ועדה שצריכה לבדוק את התוכניות, אבל אנחנו חושבים שהתכנית הזו לא עונה בצורה המיטבית על מטרות החוק".
יש במשרד מחשבה לשדרג את החוק כך שיוכל למנוע תכנון מסוג זה?
"התכנון חייב את החופש שלו, אתה לא יכול לקבוע בחוק הרבה קווים אדומים, החיים דורשים את שלהם, התנאים מאוד שונים מקום למקום, יש מקומות באיזור עירוני שיש טעם ותועלת ויופי בבנייה קרוב לקו המים, החוק נותן את הקווים הכלליים ולכן אנחנו לא יכולים לשנות את החוק בכיוון הזה, אולי צריך לשנות רכיבים אחרים".
אילו רכיבים?
"צריך לתקן את נושא האכיפה, כיום הועדות המקומיות הן לא כפופות ישירות לחוק לשמירה על הסביבה החופית, אין סנקציה כנגד וועדה מקומית שפוגעת בסביבה החופית, ואנחנו צריכים למצוא לזה תיקון, כי אנו רואים שבחלק מהבעיות שיש בחופים מעורבות הרשויות והועדות המקומיות שבתחומן כל הפעילות השוטפת בחוף".
גורם בעייתי אחר לדעתו של ברסלר הוא המדיניות של מינהל מקרקעי ישראל. "המינהל לא צריך לשווק תוכניות ישנות שהיום לא היו מתקבלות. המינהל שמנהל את הקרקע בשביל הציבור, צריך להתאפק ולבחון מחדש האם זה נכון להוציא תוכניות למכרז, כאשר הן לא תואמות את רוח החוק ואת מטרותיו, והמקרה של פלמחים הוא דוגמא מצוינת".
אורטל צבר, דוברת מינהל מקרקעי ישראל, מוסרת בתגובה כי "הדוגמא של פלמחים אינה דוגמא טובה כיוון שהחוף שווק לפני שיצא החוק ב-2004, ולכן כבר לא בידי המינהל". עוד מוסרת צבר כי "מה שמנחה אותנו זה החוק. כאשר מתגלים במקומות ספציפיים כל מיני חסמים, או צרכים של גורמים שונים כמו רשויות מקומיות, אנחנו מטפלים בכל עניין לגופו".
ברסלר מדגיש גם שמאז החוק "נוצרת נורמה בה היזמים מראש מתכננים לאור ובהתחשבות ברוח החוק, וזה הדבר הכי חשוב. אני רואה מגמת שיפור גם בנושא האכיפה. אני לא חושב שהיה מקרה של סגירה של חוף מאז יצא החוק, ולא נוספו בעיות חדשות".
נא להמתין לטעינת התגובות
