דוח של משרד החינוך: לא משקיעים בתלמידים
על רקע התוצאות המביישות במבחני המיצ"ב חושף משרד החינוך: ישראל משקיעה מעט בכל תלמיד לעומת אירופה. "בלי תקציב לא יהיה שיפור"
מורה ותלמידים בכיתה. צילום: אלי דסה
בישראל אחוז האוכלוסייה הצעירה, לו מיועדים מוסדות החינוך - מהמעון ועד האוניברסיטה - הוא מהגבוהים בעולם. למעשה הוא עומד על 44.8%, כלומר גם במקרה שתקציב משרד החינוך גדול, מדובר, למעשה, בהשקעה קטנה יחסית שכל תלמיד בודד זוכה לה.
שיאניות ההשקעה הן שוודיה, בה כל תלמיד זוכה להשקעה שנתית של 7,591 דולר, ודנמרק, בה בכל תלמיד משקיעים לא פחות מ-8,329 דולר בשנה.
מערכת החינוך אמנם זכתה בשנתיים האחרונות לתוספת תקציבית של חמישה מיליארד שקל, אך היא פרושה על פני כמה שנים, ועדיין מציבה את ההשקעה בחינוך במקום נמוך יותר מראשית שנות האלפיים.
"ממשלת אולמרט היא הראשונה שנתנה תקציב גדול"
בתחילת שנות התשעים הייתה עלייה בהוצאה הלאומית לחינוך - עלייה הדרגתית שהגיעה לשיא בשנת 1997, אז התחילה ירידה שהגיעה לשפל בשנת 2000. כך שגם תוספת התקציב של 2007 הותירה את ההוצאה הלאומית לחינוך קטנה יותר מזו של שנה 1997 או אף 1994, אף שהיו אז בישראל הרבה פחות תלמידים.
"כל מי שמספר שבמדינת ישראל כאילו יש המון כסף ורק לא יודעים איך לנצל אותו, ולכן ההישגים נמוכים, מטעה", אמרה עמיחי, "העובדה היא שכשרואים את המספרים מבינים שמדינת ישראל משקיעה מעט מאד בחינוך".
לדבריה,
"ממשלת אולמרט היא הראשונה זה שנים שנתנה תקציב גדול, אך עדיין לא כמו הסכומים שקוצצו. לצערי יש מחסור בשעות לימוד, במיוחד בחטיבות הביניים, ויש צפיפות איומה בכיתות. לקחו הרבה, ועדיין לא החזירו מספיק".
גם על הצהרות בחירות של הפוליטיקאים בדבר הגדלת תקציב החינוך מנכ"לית משרד החינוך לא סומכת. "זאת מערכת שקוצצה לאורך שנים, שנפגעה משביתות ועיצומים, שהורידה את מורל המורים", מסבירה עמיחי, "בשביל מפנה צריך צעדים דרמטיים והשקעה על פני שנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
