שוב אסון, שוב חגורות בטיחות
התמונות מהתאונה הקשה מעידות כי נוסעי האוטובוס היו יכולים להינצל – לו היו חגורים. מדוע אין מסקנות מתאונות העבר? פרשנות
אף אחד מנוסעי אוטובוס התיירים לא צריך היה להיהרג בתאונה הקשה ליד אילת, ואף אחד כנראה גם לא היה נהרג לו היו נוסעי האוטובוס חגורים בחגורות בטיחות.
מרכב האוטובוס, כפי שניכר היטב בתמונות, נותר שלם ויכול היה לספק הגנה מלאה לכל הנוסעים – לו רק היו נותרים בתוכו וצמודים למושביהם. אלא שבמשרד התחבורה הישראלי מעולם לא הסיקו את המסקנות המתבקשות מחמש תאונות אוטובוס קשות מאד שהתרחשו בארץ בעבר, בהן הפיגוע בקו 405 בסמוך לירושלים ואוטובוס הפנויים-פנויות בסמוך לצומת גולני.
למעט תקנה שמחייבת את הימצאותן של חגורות בטיחות באוטובוסים, אין כיום תקנה שמחייבת נוסעים באוטובוסים בדרכים בינעירוניות
לחגור חגורות.
התאונה הקשה ליד אילת, אחת החמורות בתולדות המדינה, מחייבת את הקמתה של ועדת חקירה בלתי תלויה. אם למדנו משהו מתאונת הפנויים-פנויות, ומן המשפט שבא בעקבותיה – אסור שוועדת חקירה כזאת תופקד בידי משרד התחבורה או גורמים שקשורים אליו ישירות.
מי שעשוי לחקור את המקרה בצורה היעילה ביותר הוא צה"ל. לצבא יש כיום את כל האמצעים ואת מלוא המומחיות לחקור בדרך האובייקטיבית ביותר את כל הכשלים שתרמו לתאונה, ובמיוחד את טיב גדר ההפרדה שהוצבה לצד הכביש, את הסימונים על הדרך ואת מקדם החיכוך של הכביש.
נא להמתין לטעינת התגובות
