גולדבלט ערער לעליון על הרשעתו ועל עונשו
בערעור טוען השחקן שהורשע בעבירות אונס ומעשים מגונים שעל ביהמ"ש היה לזכותו מכל אשמה. "התעלמו ללא הצדקה מראיות רלבנטיות", נרשם

גולדבלט טוען כי על בית המשפט המחוזי בתל אביב היה לזכותו מכל אשמה. סנגוריו, עורכי הדין רחל תורן, אהרון שליין ואריאל סלטו, הסבירו כי "בית המשפט ניתח את הראיות שלא כראוי והתעלם ללא הצדקה מראיות רלבנטיות. כמו כן הוא לא התייחס למרבית טענותיו של גולדבלט ולתמיהות שהעלה".
בערעור הדגישו סנגוריו כי כגרוש ששב לחיי רווקות ניהל גולדבלט מערכות יחסים עם מספר לא מבוטל של נשים, ולא הוגשה נגדו אף תלונה. להיפך, נאמר בערעור, "הוא היה נערץ על נשים רבות ומחוזר על ידן".
לטענת הסנגורים, התלונה הראשונה הוגשה על ידי אישה עימה ניהל קשר ארוך. המתלוננת השנייה, אמרו, אספה דרך האינטרנט נשים נוספות שנפגעו ממנו רק לאחר "שתקוותיה לגבי עתיד יחסיהם נכזבו".
"מצאתי עצמי מתמודד עם שורה של מתלוננות, האשמות, מבוכה ציבורית ותקשורתית", קובל גולדבלט. "התהיות לגבי מהימנות התלונות נעלמו כלא היו במועד מתן הכרעת הדין", אמר. "מנגד, כל סתירה בדברי, קלה כחמורה, הפכה את גרסתי כולה לבלתי אמינה".
סנגוריו של השחקן האשימו בערעור כי טענותיו של גולדבלט "לא נבדקו במשטרה במכוון, לאחר שהתקבלה הוראה מפורשת מן הפרקליטות
לדברי סנגוריו, הפרסום הרב לו זכתה הפרשה, יש בו כדי לשמש נסיבה להקלה בעונש. "בשלוש השנים בהן התנהל משפטו הוא הוקע שוב ושוב מעל כל במה תקשורתית אפשרית. בעוד שחלק מהמתלוננות מתראיינות בתקשורת, הוא גזר על עצמו שתיקה".
"גולדבלט הוא דמות מפורסמת, אולם הוא לא צריך לשלם בשל כך מחיר כפול: פעם אחת כשמשמיצים אותו בכל מקום אפשרי ופעם נוספת כשבית המשפט אינו מביא בחשבון את הנזקים שנגרמו בשל המתקפה התקשורתית", נכתב בערעור.
לבסוף, ביקשה ההגנה לתת "משקל ראוי" לגילו המתקדם של גולדבלט ולמצבו הכלכלי שאינו מאפשר לו לשלם את הפיצוי. "מאסר של שבע שנים בגילו הוא עונש חמור במיוחד".
על פי הערעור, "העונש שולל כל אפשרות של שיקום וחזרה לחיים נורמטיביים. הוא לא יצליח לעולם להשתלב בשוק העבודה והוא עתיד לסיים את חייו כשהוא מנודה, מבוזה ומושפל".