צנזור אל ג'זירה יחזק את מעמדה
דעה: הצעתו של גלעד ארדן לחסום את התחנות הערביות, וביניהן אל ג'זירה, תגרום לנו הרבה יותר נזק תדמיתי מתועלת
למעשה, הטיעון של ראשי אל-ג'זירה הינו שמאחר וערבים רבים רואים בה כלי של המוסד הישראלי (מאחר והרשת נותנת במה לדוברים ישראלים), אמריקנים רבים רואים בה סוכן של אל-קאידה וישראלים רואים בה סוכן של החיזבאללה והחמאס, הרשת "חייבת לעשות משהו נכון" מבחינה עיתונאית. המניות של אל-ג'זירה , אם כן, יעלו פלאים לאור חרם ישראלי.
עוצמתה של הרשת הינה ביכולתה להכתיב את השיח הצבורי בשלושה מישורים לפחות: המישור הראשון הינו כמובן בקרב העולם הערבי, אשר עד העשור האחרון ראה את מלחמותיו שלו דרך הרשתות CNN ורשת BBC (לדוגמא, מלחמת המפרץ 1991). נסיונותיה של ארצות-הברית הגדולה להשיב לעצמה את השליטה ב"לבבותיהם ומוחותיהם" של הצופים הערבים דרך הקמת רשתות הטלוויזיה אל-חורה ורדיו SAWA - נכשלו כשלון חרוץ.
המישור השני הינו המישור הבינלאומי. מבחינה זו, אל-ג'זירה מצליחה לעתים רבות להכתיב את אג'נדת החדשות העולמית בארועים מסויימים בהם רשתות טלוויזיה מכל העולם מחליטות לשדר תמונות מן הרשת. כך, הייתה זו רשת אל-ג'זירה אשר במידה רבה "כפתה" על ישראל להתמודד עם תמונות המוות של מוחמד א-דורה כאשר התמונות שודרו שוב ושוב על-ידי רשתות רבות במערב.
בדומה, בימים הראשונים של המלחמה בעירק (22 בפברואר, 2003), הפיצה אל-ג'זירה תמונות של חיילים ושבויים עיראקים אשר הגיעו לראש אג'נדת החדשות העולמית. רשתות טלוויזיה בכל רחבי העולם, ואפילו רשתות התקשורת בבריטניה ואוסטרליה - בעלות הברית הקרובות של ארצות-הברית –– הראו את התמונות לצופיהן.
כתוצאה מכך, נאלצו הרשתות האמריקניות "להסביר" לצופיהן באותו
המישור השלישי בו אל-ג'זירה מכתיבה סדר יום עולמי הינו רשת האינטרנט. מאז המלחמה בעירק, האתר של אל-ג'זירה מהווה את אחד המקורות המרכזיים לאתרים אלטרנטיביים במערב. הסיבה היא ברורה: לאתרים אלו, אשר פעמים רבות מושכים מליונים של גולשים, משאבים דלים ביותר.
מצד שני, תכליתם היא לאתגר את אמצעי המדיה המסורתיים. אל-ג'זירה, אם כן, הינה מקור החדשות המושלם עבורם לדיון בתמונות משדה הקרב. "אפקט אל-ג'זירה" ממשיך ברשתות החברתיות: מספיק לחפש ב-"youtube" ערכים כמו "ישראל" ו"עזה" בימים אלה כדי להבין שערוץ אל-ג'זירה באנגלית מהווה את המקור מרכזי למידע על המלחמה בעזה.
מאז יום שבת, צפו בתמונות ההפצצה בעזה מאל-ג'זירה באתר youtube כ-300,000 גולשים. למעלה מ30,000 מהם הגיבו לתמונות. מבחינה זו, אל-ג'זירה מקור חדשות פופולארי יותר אפילו מסוכנות הידיעות האמריקנית המובילה Associated Press .
מה ניתן לעשות תחת הנסיבות הנוכחיות? למותר לציין שהעלאת סרטונים לyoutube על-ידי צה"ל איננה התשובה. גם הפעילות של Memri, שנועדה להראות לעולם מה מראים אמצעי התקשורת הערבים, הינה בעיקר פעילות מונעת. עלינו להצטרף למדינות שהבינו כי בעשור האחרון נשברה ההגמוניה המסורתית של הרשתות המערביות המסורתיות וכי על-מנת להלחם על דעת הקהל העולמית חובה לחנוך ערוץ חדשות בינלאומי המשדר 24-7 באנגלית.
הרשימה של המדינות שהבינו זאת בשנים האחרונות כוללת את ונצואלה (teleSUR, המשדרת ברחבי אמריקה הלטינית), צרפת (France 24), דרום אפריקה (רשת SABC מתכננת לחנוך ערוץ בינלאומי בשנה הבאה), גרמניה (Deutche Welle), רוסיה (Russia TV), ואפילו אפגניסטן Dawn TV), שנחנכה לפני כשנה על-ידי מושארף) ואירן (Press TV של אחמדניג'אד). גם אם חלק מהאתרים הללו עדיין ב"הרצה", מספיקה הצצה לאתר (Press TV (כדי http://www.presstv.ir כדי להבין את ההשקעה והחשיבות שבפרוייקטים הללו.
מדוע אנחנו עדיין לא שם? הסיבות שנמנו עד היום לאי-הקמת רשת דומה הינן כי "אין מספיק יהודים בעולם כדי להצדיק הקמת רשת טלוויזיה כזו" והן העלות הגבוהה שבהקמת רשת טלוויזיה בינלאומית (במקרה של אל-ג'זירה בערבית, עלות ההקמה הייתה כ150 מליון דולר ב1996, במקרה של רשתות מערביות בינלאומיות כFox News, העלות מגיעה עד לחצי מליארד דולר). למרות חוזקת הטענות הללו המעכבות הקמת רשת מקבילה לאל-ג'זירה, נראה כי המחיר שאנו משלמים כרגע על הצורך להגיב ולהתגונן בלבד מפני התמונות שמשדרת אל-ג'זירה לעולם בלי לשדר אלטרנטיבה ראויה הוא גבוה יותר.
הכותב הוא חבר המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון