ארגוני הסביבה: זו לא המלחמה שלנו
רוב ארגוני הסביבה מעדיפים לא לנקוט עמדה בעניין הלחימה בעזה. פלא שהציבור חושב שמה שמעניין אותם זה זכויות השפירית. לא עוצר בירוק, חלק א'
- לא עוצר בירוק, חלק ב': מלחמה כימית
- לא עוצר בירוק, חלק ג': עונת יובש
זה נכון גם בימים של שגרה יחסית, כמו אלה ששררו פה עד לפני שבועיים, אבל מתחדד מאוד כשהכל מתלקח. או אז, הטענה של אנשי הסביבה המעודכנים, כאילו הירוק העכשווי הוא תפישת עולם רחבה וכוללת, מוארת באור מגוחך.
אם יש לכם תפיסת עולם כה רחבה, ניסיתי לאתגר בכיר בארגון סביבתי חשוב, אשמח לדעת מה אתם אומרים על המלחמה. "אנחנו אומרים שלא יפציצו מסדרונות אקולוגיים", הוא גיחך, "ושבמקום טנקים יעבירו את התקציב לגינות בעזה". אחר כך הוא הרצין, ואמר: "מה לנו ולזה? זה ממש לא תחום העיסוק שלנו". וזה, בערך, מה שאומרים כולם, מהחברה להגנת הטבע ועד ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה", ועד בכלל.
הקלישאה הוותיקה שלפיה "כאן זה לא שוודיה" מקבלת בימים כאלה תוקף מיוחד בהקשר הירוק: באירופה השילוב הסביבתי-חברתי, הירוק-אדום, הפך לכוח פוליטי וציבורי משמעותי; אבל באירופה אין סכסוך אלים שמשתלט על סדר היום, שמחייב את כל השחקנים בזירה להתייחס אליו.
"בימים כאלה שוב מתברר שהתפישה של רוב ארגוני הסביבה בארץ לגבי מושג הקיימות מאוד צרה", אומר אבי לוי, מנכ"ל "פעולה ירוקה", ארגון הסביבה הכמעט יחיד שנוקט עמדה חד משמעית נגד הכיבוש והפעולה בעזה. "זה מחזיר אותנו לימים של הדימוי ההיסטורי, שבו אנשי סביבה נתפשו כמי שנאבקים למען זכויותיהן של השפיריות".
כשלוי שוטט במוצאי שבת בכיכר רבין בקרב מפגיני השמאל, הוא לא ראה ולו פרצוף אחד מוכר מהמאבקים הסביבתיים שבהם נטל חלק בשנים האחרונות. ייתכן כמובן שבהפגנה נכחו כמה פעילים ירוקים, אבל ככלל, ארגוני הסביבה בחרו בשבועיים האחרונים למלא פיהם מים.
ביום שישי התפרסמה ב"הארץ" מודעה גדולה
"אנחנו מנסים לא להתעסק בזה", מודה פעיל באחד מארגוני הסביבה הגדולים, "זה מסובך לנו. מלחמה כן או לא, התנחלויות כן או לא-אנחנו מנסים להיות בסדר עם כולם. מי שעושה טוב לסביבה-אנחנו הולכים איתו".
מלחמה עושה טוב לסביבה?
"לא. אבל באופן טבעי יש חילוקי דעות לגבי המלחמה. אנחנו מעדיפים לשתוק, כי אנחנו חוששים להישמע מנותקים".
ארגוני הסביבה מעדיפים להחריש לא רק בגלל המחלוקות הפנימיות, אלא משום שזיהוי פוליטי עלול להסב להם נזק ממשי. "אחת הסיבות לכך שאנחנו כבר לא ארגון מרכזי ומשמעותי", מודה אבי לוי מ"פעולה ירוקה", " היא ההתעקשות שלנו על אג'נדה שכוללת גם תפישה הומניסטית.
היה אצלנו פרויקט גדול של שירות לאומי, שרוב המועסקים בו היו סרבנים-ככה הם יכלו לתרום ולשרת את החברה בדרך שתאמה את השקפתם. היום הפרויקט לא קיים כי אי אפשר להשיג לו מימון. יש הרבה קרנות שהפסיקו לתרום לנו בגלל הצבע הפוליטי שלנו, הרי חלק גדול מהתרומות מגיע מיהודים בארצות הברית, והם ממש לא מעוניינים להיות מזוהים עם התנגדות לפעולות של צה"ל".
אם ארגוני הסביבה עוברים עכשיו ימים של בלבול, עבור הרשימות הירוקות שרצות לכנסת המלחמה בעזה מסתמנת כמו מכת מוות אלקטורלית. ערן בן-ימיני, יו"ר "התנועה הירוקה" ומס' 2 ברשימה לכנסת (אחרי מיכאל מלכיאור), משחרר אנחה כבדה כשהוא מדבר על "המצב" ומודה שהביטחון שלו בסיכויים לצלוח את אחוז החסימה נסדק מרגע שהאש פרצה.
לבוחרים רבים, הוא אומר, אין עניין לשמוע בימים כאלה על נושאים ירוקים, ובנושאים החמים שעל הפרק לתנועה הירוקה אין עמדה: נכון לשעת כתיבת הדברים, התנועה לא פרסמה שום גילוי דעת או חשפה שביב של השקפה ביחס למתרחש בדרום. אולי משום שבין חבריה אין תמימות דעים, ואולי בגלל החשש לאבד בוחרים פוטנציאליים. "הזמינו אותי השבוע להשתתף בהשקה החגיגית של התנועה הירוקה", מספר אבי לוי, "שאלתי אם עד ההשקה הם יועילו בטובם להביע עמדה על מה שקורה בעזה. אחרי כמה דקות בן שיחי חזר אליי ושאל במבוכה 'אבל איזו עמדה אתה רוצה שנביע ?'".
הטקסט העברי הראשון העוסק בקשר בין סביבה ומלחמה מופיע כנראה בספר דב רים, פרק כ,' פסוקים 19־.20 "ּכִי תָצּור אֶל עִיר יָמִים רַבִים לְהִלָחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָה לא תַשחִית אֶת עֵצָה לנְדחַ עָלָיו גַרְזֶן כִי מִּמֶנּו תֹאכֵל וְאֹתֹו לא תִכְרֹת כִי הָאָדָם עֵץ הַשָדֶה לָבֹא מִּפָנֶיך בַּמָצֹור: רַק עֵץ אֲשֶר תדַע כִי לא עץ מַאֲכָל הּוא אֹתֹו תַשְחִית וְכָרָתָ ובָנִיתָ מָצֹור עַל הָעִיר אֲשֶר הִוא עשָה עִמְך מִלְחָמָה עַד רדְּתָה": האם חיילי צה"ל מקיימים את הציווי הזה בימים אלה? אשרי המאמין.
נא להמתין לטעינת התגובות
