עופרת יצוקה: חשש מפגיעה ברמת חובב

פיקוד העורף קבע כי מפעלי רמת חובב הם מחוץ לטווח הקסאם. המרחק בין מצבורי הכימיקלים המסוכנים לרצועת עזה שווה למרחק מבאר שבע שספגה השבוע מטחי טילים כבדים. מיגון? במקרה הטוב הוצבה הגנה בצדדים. לא עוצר בירוק, חלק ב'

סופ
אביב לביא | 9/1/2009 18:13 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
באחד הלילות הראשונים של המלחמה הגיעו אנשי פיקוד העורף אל מפעל הגלידות "קולורדו" בנתיבות, סגרו את שעריו ופינו את מכלי החומרים המסוכנים. 35 מפעלים בדרום קיבלו מאז פרוץ האש צווי היערכות לשעת חירום, 34 מתוכם מילאו אחר ההנחיות. רק יצרני הגלידה מנתיבות בחרו לצאת לחופשה כפויה עד שוך הקרבות, אולי כי גלידה היא ממילא לא להיט גדול בחורף.

- לא עוצר בירוק, חלק א': זו לא המלחמה שלנו
- לא עוצר בירוק, חלק ג': עונת יובש

 
מפעל מכתשים ב רמת חובב
מפעל מכתשים ב רמת חובב צילום: דיאגו מיטלברג

ד"ר שמואל ברנר מודאג. לפני כעשור הוא היה המשנה למנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה (מאז שונה השם להגנת הסביבה). בתוקף תפקידו, והיותו מומחה לחומרים מסוכנים, שימש כאיש הקשר של המשרד לפיקוד העורף ועסק בהיערכות המפעלים עתירי הכימיקלים לשעת חירום.

היום ברנר עוקב אחרי המערכת מבחוץ, והוא רק יכול לקוות שהמפעלים הגיעו אל המלחמה מוכנים. כשנחת טיל בבאר שבע מיד הופנתה תשומת הלב לעבר רמת חובב, אבל ברנר מזכיר שהרבה יותר קרוב לרצועת עזה יש כמה מפעלים רגישים, למשל באזורי התעשייה של אשדוד, אשקלון וקריית מלאכי. "במלחמת לבנון השנייה דובר הרבה על מכל האמוניה בחיפה, אבל שוכחים שבמפעלים רבים יש מכלי אמוניה-כמובן קטנים יותר שמשמשים לקירור. ואם מכל אמוניה נפגע, לא כדאי להיות בסביבה".

גורם בכיר בפיקוד העורף טוען שסוגיית האמוניה טופלה היטב כחלק מלקחי המלחמה ההיא. מפעלים המשתמשים באמוניה קיבלו הוראה לחלק את המכלים למקטעים, וכך להקטין משמעותית את הסיכוי לפגיעה ישירה ואת הנזק שייגרם במקרה של פגיעה כזו. "אי אפשר לבטל את הסכנה לחלוטין", מסביר אותו גורם, "המטרה שלנו היא לצמצם אותה ככל האפשר".

קצת קשה לצמצם את הסכנה כשמפעלים כימיים יושבים כתף אל כתף ליד בנייני משרדים ושכונות מגורים.
"כמדינה קטנה, לא השכלנו להפנים את הקשר בין חומרים מסוכנים לחוקי התכנון. באזורי התעשייה יש מפעלים עם חומרים מסוכנים, וצמוד אליהם אולם שמחות. אין נוהל שאומר שבמרחק כזה וכזה מהמפעל לא בונים מקום התכנסות של הרבה אנשים. זו בעיה, ולא רק בשעת חירום".
מחוץ לטווח

פיקוד העורף מפקח על היערכות המפעלים לנוכח סכנת הרקטות, אבל עושה זאת רק באזורים שסומנו כמי שנמצאים בטווח הסכנה. למרבה ההפתעה, רמת חובב לא נכללת בהגדרה הזו. אחרי שנפל גראד בבאר שבע קיבלו המפעלים בבירת הנגב הנחיה להיערך למצב חירום, ולעומת זאת למפעלים ברמת חובב נמסר שהם מחוץ לטווח. קצת מוזר, בהתחשב בעו בדה שרמת חובב, הממוקמת 12 קילומטר דרומית לבאר שבע, נמצאת במרחק דומה לבאר שבע מפאתי רצועת עזה.

בסמוך לרמת חובב אמנם לא נערכות חתונות, אבל מדובר בריכוז של כ-20 מפעלים, חלקם גדולים במיוחד, המחזיקים

כ-70 אלף טון כימיקלים מסוכנים. בראש מועצת רמת חובב עומד יוסי זיו, שעברו כמפקד טייסת מסוקים מבטיח שההוויה הביטחונית לא זרה לו.

ברמת חובב מתכוננים כבר שנים לתרחישים של תאונות, דליפות ואפילו פעולת טרור קרקעית; סוגיית ההתקפה מהאוויר עלתה במלחמת המפרץ הראשונה, כשטיל סקאד נחת לא רחוק מהכור בדימונה.

בינתיים סדאם חוסיין יצא מהמשחק, אבל מעל המפעלים לא נבנתה מאז כיפת ברזל. במקרה הטוב, הם ממוגנים מהצדדים. בפיקוד העורף מסרבים לפרט מה היו השיקולים מאחורי ההחלטה לוותר על מיגון מלמעלה. השבוע דרש ח"כ מיכאל מלכיאור (תנועה הירוקה-מימד) לכנס דיון חירום של ועדת הפנים ואיכות הסביבה, במטרה לעמוד מקרוב על היערכות המפעלים בחירום. ברמת חובב אומרים שחברי הכנסת מוזמנים לביקור. גורם ממשלתי הבקיא בנושא אומר שאולי לא כדאי לח"כים למהר דרומה: "הסיכוי שרקטה פלסטינית פרימיטיבית תפגע בדיוק במכל של חומרים מסוכנים ברמת חובב מאוד קטן, אבל אם הסיכוי הקטן הזה יתממש - זה עלול להיות אסון גדול".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

לא עוצר בירוק

צילום: דעות

אביב לביא במסע שבועי במטרה להפוך את הסביבה למקום נעים יותר

לכל הכתבות של לא עוצר בירוק

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים