שפל עיתונאי
בהארץ מספר ארי שביט שע"פ עדויות ללבני יש בעיות קשות, אך משום שלא הציג אף שם של העדים - מדובר בקשקוש
את המאמר הזה יהיה צורך ללמד בבתי ספק לתקשורת. דוגמה ומופת לשפל עיתונאי. דוגמה ומופת לסימביוזה המסוכנת שבין הון, שלטון ותקשורת. דוגמה ומופת לרמיסת האתיקה הבסיסית של עיתונות ראויה.
שביט מספר לקוראיו שהוא "גבה עדויות מתריסר אנשים", המעידים על בעיות קשות של המועמדת לראשות הממשלה ציפי לבני. הוא מגיע שם כדי אבחנות סמי רפואיות. וזה קורה פחות משבוע לפני הבחירות.
מאמרים בעד ונגד מועמדים הם לחם חוקה של העיתונות. כך נאה וכך יאה. אך לא במקרה דנן. תריסר אנשים עברו תהליך של הצגת עדויות בפני החוקר ללא חת. אבל מי הם, ריבונו של העולם? אם יש בידיו עדות אמיתית כלשהי - יציגנה מיד. אם לא ידענו כל השנים שמדובר במקרה קליני, או כמעט קליני-והסתירו זאת מאיתנו - הרי שמדובר בקשר שתיקה שחמור יותר מהסתרת מחלתו של מנחם בגין עליו השלום.
אלא שיש בעיה. החוקר המהולל אינו מסוגל להציג לנו אפילו שם אחד! אחד! משהו כאן לא מסתדר. אם מאות אנשים שעבדו עם לבני לא סיפרו לנו עד היום על האבחנות הקליניות מתוצרת פרופ' שביט, אז מדובר בקשקוש תעמולתי, שמתחזה למאמר עיתונאי. באותה מידה הייתי יכול לכתוב כאן שתריסר אנשים סיפרו לי שארי שביט הוא גנב. היכן העדים? היכן הראיות? אל תטרידו אותנו בקטנות. הרי יש לנו חיסיון עיתונאי.
לא אספר לכם על תריסר אנשים שסיפרו לי על המוטיבים של התועמלן - לא עיתונאי - ארי שביט. אספר רק על מה שגלוי וידוע. ובכן, קשה לא להבחין באהדתו של ארי שביט לאהוד ברק. איך אני יודע? הנה רק דוגמה אחת: שביט קנה לעצמו שם, בשנתיים האחרונות, של אחד מברוני הפלנגות של "כוחות האור", שיצאו לבער את השחיתות. והנה, כאשר נחשפה פרשת טאורוס, חברה הרשומה על שם זוגתו של אהוד ברק, נאוה פריאל, שעמדה לגבות כסף מאנשים עשירים מאד כדי ליצור להם קשרים עם השלטון, התייצב מיד ארי שביט לצד בני הזוג ברק. "אישה אצילית", הוא אמר בטלוויזיה, במטרה לגמד את הפרשה החמורה של הון-שלטון לגובה של שטיח.
פעם, לפני שנים, סיפר שביט שהחברות שלו עם עמרי שרון היא תאונה. צריך להזכיר. הלוחם הגדול בשחיתות הלך לבית משפט, כדי לתת עדות אופי בזכות פוליטיקאי שהורשע. הוא גם פרסם עליו כתב הגנה. עכשיו מתברר שזו לא הייתה תאונה. זו שיטה. לא מאבק בשחיתות, אלא עיתונות בשירות המושחתים.
רק לאחרונה פרסם שביט ראיון ארוך עם ציפי לבני. מעניין. אם הוא טרח על עדויות כל כך חותכות, איך זה שלבני לא נשאלה עליהן? איך זה שהוא לא הטיח את הדברים בפניה? התוצאה בהתאם. תעמולה. "לבני מתקשה לקבל החלטות". סליחה ? מי עיכב את התגובה, כאשר רבים טענו שההשהיה רק מחזקת את החמאס? נכון! אהוד ברק. ומי התגלה לאורך כל המלחמה כמי שאינו מסוגל לקבל החלטה רצינית וחד משמעית, על הפסקת אש או לחימה? נכון! ידידו של שביט.
הגיחוך מגיע לדרגת אבסורד כאשר שביט כותב ש"לבני חפה לחלוטין מאינטליגנציה רגשית". זה באמת שיא. הרי אם יש אדם שלא רק חף מכל אינטליגנציה רגשית, אלא גם מבסס את תעמולת הבחירות שלו על היעדרות רשמית של אינטליגנציה רגשית, זהו אהוד ברק - "אני לא סחבק".
גילוי נאות: הח"מ אינו חבר של מי מהמועמדים, ובכלל זה ציפי לבני. לבני גם זכתה, בחודשים האחרונים, למאמרי ביקורת נוקבים מהח"מ. מן הסתם, היא עוד תזכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
