לחזור אל האנונימיות
לא נתייחס ולא נתעמת עם איש מהמשפחות השכולות שמתנגדות לעסקה. כל מה שאנחנו רוצים זה לחזור סוף סוף להיות משפחה שקטה
בערב סוכות לא עליתי למצפה הילה. אני רוצה לתת למשפחה זמן להתארגן. אחרי הכל, הם לא היו בבית שנה. אני כבר אמרתי לנועם מזמן שאין טעם לשבת באוהל בירושלים, אבל הם המשיכו. היום אני אומר להם כל הכבוד על שישבו באוהל עד הרגע האחרון.
ביום שלישי אחר הצהריים, לפני אישור העסקה, הייתה לי שיחה ארוכה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. היו לנו כבר לא מעט שיחות קשות, בלשון המעטה, בטלפון וגם בפגישות אישיות. הפעם אני יכול לומר שזו פשוט הייתה שיחה טובה. מדי יום מאז שגלעד נחטף התקשרתי לכל מי שרק אפשר ונפגשתי עם כל מי שרק יכולתי כדי לקדם את שחרורו. זאת הייתה שיחת הטלפון שחיכיתי לה כמעט חמש שנים וחצי.
זמן קצר לאחר שהחלו הדיווחים על שחרורו של גלעד האנשים בשכונה מילאו את הגדרות בדגלי ישראל. יש לנו שכנים חמים, אנשים טובים שלא עזבו אותנו לדקה, בלי שאף אחד ידע בכלל. בבית הטלפון לא מפסיק לצלצל. אנשים מתרגשים בשבילנו, שמחים בשבילנו.
קיבלנו טלפונים מצרפת, מבני משפחה. מעטים אולי זוכרים שגלעד הוא גם אזרח צרפתי. זו גם ההזדמנות שלנו להודות לנשיא צרפת ניקולא סרקוזי, שעשה רבות לטובת גלעד.
אני מבקש שכולם ידעו: אנחנו משפחה שכולה. לא נתייחס ולא נתעמת עם איש מהמשפחות השכולות שמתנגדות לעסקה. אנחנו יכולים להבין אותם ויודעים בדיוק מה עובר עליהם. כל מה שאנחנו רוצים עכשיו זה לחזור להיות משפחה שקטה, לחזור לאנונימיות שלנו.
הביא לדפוס: יונתן הללי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם