כנסת ירוקה? זה תלוי בנו

חובתנו הדמוקרטית אינה מסתכמת בהצבעה בבחירות. שיפור הסביבה מחייב מאבק תמידי ומתן רוח גבית למחוקקים הירוקים שכן הצליחו להיכנס לפרלמנט הישראלי

איתמר כהן | 13/2/2009 17:13 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הבחירות האחרונות גרמו מפח נפש לפעילי סביבה רבים, לאחר שאף אחת מהמפלגות הירוקות לא עברה את אחוז החסימה, וכתוצאה מהמלחמה בעזה המפלגות האחרות התעלמו כמעט לחלוטין מנושאים סביבתיים במהלך הקמפיין.

מאידך, לכנסת השמונה עשרה נכנסו לפחות שני ח"כים חדשים בעלי אג'נדה סביבתית מובהקת: ניצן הורוביץ (התנועה החדשה-מרצ) – לשעבר עיתונאי בערוץ 10, שיצר, בין השאר, את סרט התעודה הסביבתי המעולה אגדה אורבנית; ולאה נס (ליכוד), ח"כית חדשה-ישנה, שבכהונתה הקודמת, לפני כמה שנים, נחשבה לח"כית סביבתית מצטיינת. בין השאר היתה נס מיוזמי חוק אוויר נקי; ו"חוק התניית מענקים", שעל פיו מפעלים שמזהמים או לא משלמים לעובדיהם שכר מינימום לא יקבלו יותר מענקים מהמדינה.

לצידם של נס והורוביץ יכהנו בכנסת השמונה עשרה כמה ח"כים ותיקים, שכבר הוכיחו את עצמם כמחוקקים סביבתיים מצטיינים – למשל, הח"כים ארדן (ליכוד), פז-פינס (עבודה), גפני (יהדות התורה) וחנין (חד"ש), שאף זכו בשנה שעברה לאות הוקרה מטעם עמותת "אדם טבע ודין". בין השאר, הח"כים הללו יזמו והעבירו את חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, שמגביל את הבנייה בקרבת החוף, ומחייב מתן מעבר חופשי בחופים ציבוריים; וכן את חוק המזהם המשלם המגדיל את הקנסות ומגבירים את האכיפה נגד מזהמים. האם הכנסת החדשה תהיה יותר "ירוקה" יותר מהכנסת היוצאת?
דמוקרטיה פעילה

עם כל הכבוד לכישוריהם ולכוונותיהם הטובות של נס, חנין ושאר הח"כים ה"ירוקים", היכולת שלהם לשנות ולשפר את הסביבה שאנו חיים בה, תלויה בעיקר בנו.

המחשבה של הישראלי הממוצע, שזכותו /חובתו הדמוקרטית מסתכמת בהצבעה בבחירות פעם בשנתיים-שלוש מעידה שמשהו בשיעורי האזרחות שלנו היה פגום.

ח"כ שרוצה לקדם איזשהו עניין סביבתי לטובת הציבור הרחב, כמעט תמיד יתקל בבעל אינטרס, שדווקא מרוויח מהמשך

הזיהום וההרס: לבעלי המפעלים המזהמים נוח יותר להמשיך ולזהם במקום להשקיע את הסכומים הנדרשים בהפסקת הזיהום; לאלה שהשתלטו באופן לא-חוקי על חופי הים ששייכים לכולנו משתלם יותר להמשיך ולגבות דמי כניסה מהמתרחצים, וכן הלאה.

לעתים קרובות המזהמים והורסי הסביבה למיניהם הם גורמים עתירי-ממון, כוח וקשרים פוליטיים. אף ח"כ – מקצועי ונמרץ ככל שיהיה – לא יוכל לגבור על הגורמים האלה לבדו.

מה לעשות? לעשות!

הארגונים הסביבתיים הגיעו בשנים האחרונות להישגים גדולים ומשמעותיים: ביטול תכנית ספדי, הקמת פארק איילון, העברת חוק אוויר נקי ועוד. מה שהביא להישגים האלה הוא קודם כל ההשתתפות של הציבור הרחב – בהפגנות, בפניות לתקשורת, ואפילו בכתיבת טוקבקים אוהדים למאבק.

לרבים מהח"כים המצטיינים יש רשימות תפוצה. הם שולחים מדי שבוע-שבועיים עדכון על פעילותם – ומבקשים מהציבור עזרה: כתיבת מכתבי לחץ לח"כים אחרים, כדי שיתמכו בהצעות חוק, הגעה להפגנות ולכנסים וכן הלאה. זוהי, בעצם, הדמוקרטיה האמיתית: נבחר הציבור מדווח לתומכיו על פעילותו, מבקש מהם עזרה – ועונה לפניותיהם.

היכולת של הח"כים החברתיים והסביבתיים המצטיינים לקדם נושאים בכנסת, לטובת כולנו, תלויה במידת הגיבוי שנעניק להם במאבק נגד כוחות מושחתים ואינטרסנטים. לפיכך, מומלץ מאוד לבקר באתרים של הח"כים הנ"ל, ואף להצטרף לרשימות התפוצה שלהם, כדי לחזק אותם בתוך מפלגותיהם – בלי קשר לעמדותיהם המדיניות (למשל, אני חבר ברשימת התפוצה של ח"כים ממפלגות שונות, מימין ומשמאל).

קישורים לאתרים של חברי הכנסת שזכו באותות הצטיינות של "אדם טבע ודין" (על פעילות סביבתית) או של "במעגלי צדק" (על פעילות חברתית): יחימוביץ', פינס (עבודה), סער  (ליכוד), אורלב(הבית היהודי), חנין (חד"ש).


כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

איתמר כהן

צילום: פרטי

"אופנן". פעיל חברתי סביבתי, ורוכב אופניים מושבע (ומכאן הכינוי)

לכל הטורים של איתמר כהן

עוד ב''איתמר כהן''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים