הרפורמה בתכנון: נתניהו מטעה את הציבור?
ח"כים, שרים ועיתונאים חוזרים על נתונים שמפיץ משרד ראש הממשלה בנוגע לרפורמה בתכנון. האם המידע שגוי?
אחת הבעיות הקשות, הכרוכות ברפורמות, היא פרסום מידע חלקי ומטעה על ידי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. כך, השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הודה, רגע לפני ההצבעה בממשלה, שאין לו מושג מה כוללת הרפורמה בתכנון ובנייה.גם חברי הכנסת, שאישרו את הרפורמה בקריאה ראשונה, הודו, שאין להם מושג על מה הם מצביעים.
בדיקת התבטאויותיהם של ח"כים ועיתונאים שכן סנגרו על רפורמות נתניהו מראה, שלעתים קרובות הם הסתמכו על פרסומים שגויים של משרד ראש הממשלה, מבלי לבדוק לעומק את העובדות.
הנה כמה דוגמאות:
אתר משרד ראש הממשלה: "היקף השטחים שתועבר בהם הבעלות עומד על כאחוז אחד בלבד משטחה של המדינה".
סבר פלוצקר, "ידיעות אחרונות",24.7.09: "הרפורמה תעביר חצי אחוז עד אחוז מהקרקעות של ישראל".
בפועל: החוק שהתקבל מאפשר הפרטתם של 800 אלף דונם, שמהווים כארבעה אחוזים מקרקעות המדינה (עמוד 16). יש לציין,
אתר משרד ראש הממשלה: "הבעלות בקרקע תועבר לידי חוכרים קיימים בקרקע עירונית, שהיא בנויה ממילא (...) הרפורמה אינה חלה על שטחים פתוחים".
שר החקלאות, שלום שמחון: "הרפורמה ממילא לא תחול על הרוב המוחלט של הקרקעות – קרקעות חקלאיות, שטחים פתוחים".
בפועל: החוק (עמוד 15) מאפשר להפריט גם קרקע המיועדת לתעסוקה - כולל "תעשיה, מלאכה, משרדים, מסחר, תיירות או מלונאות". סעיף זה מאפשר בפועל להפריט חופי ים, המיועדים לתיירות, וכן אתרים כדוגמת בקעת תמנע, שם מתוכנן פרויקט מלונאות.
אתר משרד ראש הממשלה: "חשוב להדגיש שהמוסדות הרשמיים הם שימשיכו לבצע את התכנון במטרה להבטיח שימוש בקרקע בהתאם לאינטרסים הלאומיים".
רביב דרוקר בבלוג שלו: "הוחלט למתן את הרפורמה. לא למכור קרקעות בלתי מתוכננות, קרקעות חקלאיות, אלא רק קרקעות שכבר תוכננו. ככה לכאורה העשירים לא יוכלו לקנות קרקע חקלאית ולהשתמש בכוחם כדי להפשיר אותה. הנה בא הקץ גם לחשש הזה"
שר החקלאות, שלום שמחון: "יש לזכור כי שימוש בקרקע פרטית או ציבורית, מחייב אישור מוסדות התכנון של המדינה, שמתפקידם להגן ולהעדיף את צרכי הציבור כולו".
בפועל: על פי החלטת ממשלה ממאי 2009 (עמוד 7) פעילויות התכנון במדינה יועברו בחלקן מהמוסדות הרשמיים למגזר הפרטי. כלומר, התכנון לא יהיה בידי "מוסדות התכנון של המדינה", ויתבצע לאו דווקא "בהתאם לאינטרסים הלאומיים". בנוסף, רפורמת התכנון והבנייה, שמקודמת בימים אלה, כוללת את החלשת ועדות התכנון המחוזיות המקצועיות.
אתר משרד ראש הממשלה: "החשש מפני 'השתלטות' על קרקעות המדינה מעולם לא התממש בקרקעות הנמצאות כיום בבעלות פרטית (...) נמצא מנגנון המאפשר הגבלה של העברת הבעלות לזרים באמצעות רישום הערות אזהרה במרשם המקרקעין המונעות העברת בעלות לזרים ללא אישור של מועצת מקרקעי ישראל".
בפועל: עיריית מוסקבה הצליחה בזמנו לקנות קרקעות באזור ים המלח באמצעות חברה בת ישראלית, וככל הנראה אין שום מגבלה חוקית על מהלך כזה (העסקה הנ"ל בוטלה לבסוף רק משום שעיריית מוסקבה עצמה נסוגה מהעסקה). בשנה שעברה דווח מספר פעמים ברשת ב' של "קול ישראל" על השתלטות של גורמים ממדינות עוינות לישראל על קרקעות פרטיות בצפון הארץ.
אתר משרד ראש הממשלה: "העברת הבעלות בקרקע תיעשה לידי חוכרים רבים ולא לידי מעטים. התפקיד המרכזי של הרשות החדשה יהיה להבטיח הקצאת קרקעות בהתאם לצורכי המשק, ובמסגרת זו - להבטיח את ההקצאה התחרותית הנאותה".
רביב דרוקר בבלוג שלו: "בוא נפסיק עם הפחדים והקונספירציות. נוחי דנקנר לא יקנה את המדינה. כן, קבלנים ויזמים יקנו קרקעות ותתחיל תחרות".
בפועל: בהצעת החוק כפי שהובאה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הכלכלה של הכנסת לא הייתה שום מגבלה על היקף הקרקע שיוכל לרכוש בעל הון יחיד. ברגע האחרון, במהלך ההצבעה בוועדת הכלכלה, ציין דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, שהחוק הקיים מאפשר ריכוז קרקעות בידי יחידים ופגיעה בתחרות – ובעקבות זאת נקבע בבהילות, ברגע האחרון, מגבלות מעטות.
בחוק שאושר נקבע שמגבלות על ריכוז הקרקע בידי יחידים ייקבעו בתקנות, שהיו אמורות להיקבע במהלך 2010. יש לציין כי התקנות הנ"ל אמורות להגביל רק את ריכוז הקרקעות בידי "אדם" יחיד - אך לא את ריכוז הקרקע בידי בני משפחה אחת, או בידי חברות רבות, שכולן מצויות בשליטתו של אותו אדם.