הירוקים בחוץ: פאר ויסנר לא עוזב את תל אביב
טילים על אשקלון? המלחמה בעזה הרגה רק את הירוקים. ככה לפחות משוכנע פאר ויסנר, סגן ראש העירייה, שניסה להידחק בפעם הרביעית לכנסת ונכשל. לפחות בספארי הוא המלך. תשאלו את יוסי הפיל, התומך הכי גדול שלו
את ההנחה שהסבלנות משתלמת הוא שואב ממנחם בגין, האיש שחיכה במשך 29 שנים כדי לחמם את כיסא ראש הממשלה, ולשאלה למה זה לא קרה גם הפעם יש לו תשובה ברורה מאוד: לא שיש בפיו דברי הלל על מפלגת מימד החדשה, אך צלו של מבצע עופרת יצוקה סיכל את המהפך המיוחל הרבה יותר מהתהוותה הפתאומית של התנועה הירוקה.
המשפט הראשון שיצא מפיו של ויסנר עם פרסום תוצאות המדגם הוא "מה בחוץ? לא יכול להיות", אך כשאמר זאת חייך, ומשום מה לא נראה מופתע כלל. "אני ממש לא מאוכזב", אמר בליל יום הבחירות, "זו דרך שאנחנו מובילים הרבה שנים, הצלחנו להעצים את הנושא ולהביא למצב שכמעט כל המפלגות מריעות בקולי קולות שהן ירוקות".
גם התנועה הירוקה מימד לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה, אולם אין ספק שהצליחה לגנוב לירוקים קולות שייתכן כי היו כרטיס הכניסה שלהם לכנסת. התנועה הירוקה קיבלה 18 אלף קולות יותר ממפלגתו של ויסנר. "לצערי, דווקא אנשים שמתיימרים לעשות שינוי סביבתי נשענו על חבר כנסת (הרב מיכאל מלכיאור) שהביא סכום כסף חסר פרופורציות ממפלגת העבודה. הייתה להם מטרה אחת שהירוקים לא ייכנסו לכנסת".
גם במשבר המפלגתי שהתחולל בתוך מפלגתו לפני כחודשיים לא תולה ויסנר את הכישלון. כזכור, מזכ"לית המפלגה לשעבר הדס שכנאי דרשה לפסול את כהונתו של ויסנר ולקיים בחירות חדשות לראשות הירוקים, אך בית הדין של המפלגה דחה את קובלנתה. "אני ממש לא חושב שזה מה שהשפיע", הוא אומר. "אנשים בתוך המפלגה קמו ועשו את מה שעשו מתוך חוסר סיפוק או חוסר אמונה. אני מברך כל אחד ואחד מהם בדרכו הוא. הירוקים, כפי שהשם שלהם מעיד, הם רבים. אנחנו נמשיך לשתף פעולה עם כולם למען הסביבה. אני נמצא עכשיו בתל אביב, ואמשיך להילחם את המלחמות למענה".
כאמור , הסיבה נעוצה לדעתו בתזמון הבחירות. "היו כאלה שאמרו לי שהם לא מצביעים לירוקים כי זה לא זמן טוב, בגלל המלחמה. ציפיתי ממפלגות כמו העבודה ומרצ שיגידו שהן לא עושות עכשיו בחירות, והן לא עשו את זה. בזמן מלחמה לא מנהלים בחירות. היו לנו בסך הכול שבועיים להתכונן, וגם עשינו את זה בלי כסף. אדון ברק חשב שכל טיל שמגיע לישראל מעלה אותו בסקרים, וליברמן הוא סטירת הלחי שלהם. זה עצוב שמפלגה כמו קדימה קיבלה כל כך הרבה מנדטים בזמן שכולם מאחוריה זו קבוצה של אנשים שרוב הציבור הוקיע". על השאלה מי ראש הממשלה שלו ענה: "אני, הצבעתי לעצמי".
שלא כלוח הזמנים הצפוף שייעד לעצמו פאר ויסנר ביום הבחירות, ובכללו סיורים ברחבי הארץ (במודיעין, בהרצליה, ברמת גן ועוד), הכריע מזג האוויר הסוער את הכף, וויסנר ומקורביו נשארו כל היום במטה המפלגה שברחוב בלפור וטלפנו לכל מי שיכלו כדי לשכנע אותו ללכת ולשים את הפתק ובו האותיות הבעייתיות "רק".
להבדיל מרוב ראשי המפלגות, שיש להם אנשים שיעשו זאת למענם, בחר ויסנר להתקשר למצביעים פוטנציאליים בעצמו. מעברו השני של הקו היו שהתרגשו למשמע קולו של יושב הראש, היו כאלה ששיתפוהו בלבטיהם ("אני רוצה להצביע לך, אבל מישהו צריך להרחיק את יוסף סטלין מהשלטון"), היו שהתווכחו עמו (מישהי הזכירה לו שפעם הוא הסתבך בהחזקת מריחואנה), והיו גם מי שטרקו לו בפנים ללא כל אזהרה.
במקומך".
את האנשים ניסו ויסנר ואנשיו לפתות בשתי דרכים עיקריות: האחת היא הסכם העודפים שעשו הירוקים עם מפלגת קדימה (נשק שראו יעיל במיוחד נגד המתנדנדים בין שתי המפלגות ומשום שהסכם עודפים אפשר לעשות רק עם מפלגה אחת) והשאיפה של המפלגה לקבל אך ורק את התיק להגנת הסביבה ("זה משרד שנחשב זניח ופשוט, וזה הראשון שאנחנו רוצים")/
לוויסנר ולחבריו היה גם זמן לקפוץ יום לפני הבחירות לספארי ברמת גן כדי לבקר את תומכיהם הפיל יוסי, הג'ירפה והגמל. כשהברכה מגיעה מחיות (ועם כל הכבוד), לא פלא שכמות הבוחרים במערכות הבחירות השונות עולה בכל פעם רק מעט.
מפלגת הירוקים הוקמה ב-1997 בעקבות אסון המכבייה, שנהרגו בו ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית ועשרות נפגעו מהתמוטטות גשר המכבייה וממחלות שנגרמו ממימי נחל הירקון המזוהמים.
בבחירות לכנסת ה-15, ב-1999, קיבלה מפלגת הירוקים 12,833 קולות ולא עברה את אחוז החסימה, שהיה אז אחוז וחצי. בבחירות לכנסת ה-16, ב-2003, קיבלה המפלגה 13,292 קולות , ושוב לא עברה את הסף. בבחירות לכנסת ה-17, ב-2006, עלה כוחה של המפלגה, והיא זכתה ל-47,595 קולות , אולם לא עברה את אחוז החסימה, שעלה בינתיים לשני אחוזים. לעומת זאת, הבחירות המקומיות האחרונות, שנערכו בנובמבר אשתקד, הכניסו 48 נציגי ירוקים ל-22 רשויות מקומיות, אך הורידו את מספר הנציגים במועצת הדגל של המפלגה, בעיריית תל אביב, מארבעה לשלושה.
במועצה הקודמת יכלה מפלגת הירוקים להתרברב בטאלנטית העסוקה אורנה בנאי שהצטרפה אל שורותיה, אך זו עזבה, והם נותרו עם מלכת הילדים של פעם חני נחמיאס, שנכנסה לאחרונה למועצת עיריית רמת גן, ועם הצהרת תמיכה מפי התופעה שנקראת אבי ביטר. ברשימה הארצית הנוכחית אפשר למצוא את העיתונאית לשעבר אריאלה רינגל הופמן, את הווטרינר רפי קישון, את סגן ראש עיריית מודיעין אלכס ויינרב ואת מייסד תרבות גלישת הגלים בישראל אוריאן קנצפולסקי.
במשך היום - אשר ויסנר קיבל בו גם שיחת טלפון מראש העירייה רון חולדאי, שאיחל לו בהצלחה - דובר רבות על "האסון האקולוגי" המאיים על תל אביב: ביום שני השבוע נפרצה מערכת הביוב של אור יהודה, וביוב החל לזרום לכיוון נחל איילון. החשש היה שמא הביוב הזורם בזרם חזק יישטף במורד האיילון לעבר נחל הירקון, ומשם ימשיך לים. "ביום כזה, שמתרחש אסון ושפכים מוזרמים לתל אביב, לא ציפי, לא ביבי ולא ברק עושים משהו", אומר ויסנר. "זו תוצאה של מדיניות מזלזלת. אם היה נופל פה קסאם, שלושתם כבר היו פה. זה היום-יום שלנו, אנחנו עוסקים בלהציל את הארץ".
"כל המטרה של התנועה הירוקה מימד הייתה לבלבל", אמר גורם במפלגה. "למה הם היו צריכים לקרוא לעצמם תנועה ירוקה? אי-אפשר 'תנועה אקולוגית' או 'תנועה סביבתית' בכל יום התקשרו אנשים וביקשו את מלכיאור ונאלצנו להסביר להם את ההבדלים".
עניין השם חורה גם לוויסנר: "הם לקחו את השם שלנו, אבל מי שעומד בראש התנועה הזו הוא הרב מלכיאור ממימד. רשם המפלגות נתן לנו את השם, היינו המפלגה הראשונה עם השם הזה, עוד כשחשבו ש' ירוקים' זה'דולרים'. עכשיו הוא החליט שגם הוא רוצה את השם הזה".
במשך כל היום לא הפסיקו ויסנר וחבריו לבדוק בכל רגע נתון את אחוזי ההצבעה הארציים. הם אפילו התערבו ביניהם באיזה שלב תפסיק הנהירה לקלפיות ואם זה יקרה כי הגשם יתחזק או מסיבות אחרות. "צריך להכניס את החוק שמי שלא מצביע לא מקבל יום חופש", הוא אומר. "יש הרבה שאומרים שהם לא מצביעים בכלל כי לא אכפת להם, כי הם לא משתתפים במשחק שלנו, וזה עצוב. כבר היו שני סקרים שניבאו לנו כניסה לכנסת. בסקר של מינה צמח מיום שישי נכתב שהירוקים מריחים את הכנסת. אני לא בטוח שאני אוהב את המילה 'מריחים', אבל זה מראה משהו".
נא להמתין לטעינת התגובות
