נפל עליו תיק: איך ירפא אותנו שר הבריאות?
שר הבריאות ידוע כמי שרוכש לעצמו אויבים, אך מוטב כי השר הבא ישכיל לאחד את שורות מערכת הבריאות ויתרכז במי שחשוב – הציבור
האתגר הגדול מכולם אמור לשנות את אופייה של מערכת הבריאות בכללותה, ולפתור בעיה מבנית עמה מתמודדת המערכת מאז קום המדינה - תיאגוד בתי החולים הממשלתיים והוצאתם מאחריותו הישירה של משרד הבריאות.
בישראל 11 בתי חולים ממשלתיים וממשלתיים-עירוניים לאשפוז כללי, שמונה מוסדות אשפוז ממשלתיים בתחום בריאות הנפש וחמישה מוסדות ממשלתיים לאשפוז חולים במחלות ממושכות. כל אלה כפופים להנהלת משרד הבריאות, שבפועל גם אמונה על הפיקוח על איכות הטיפול הרפואי הניתן בהם, מצב היוצר ניגוד עניינים מהותי, ומקשה על תפקוד תקין במערכת הבריאות הישראלית.

ועדות רבות כבר המליצו בעבר על שינוי מבנה מערכת הבריאות, הוצאת בתי החולים הממשלתיים מבעלותו הישירה של משרד הבריאות והפיכתם לתאגידים, בדומה למבנה של חברות ממשלתיות, הנמצאות תחת פיקוח משרד המשפטים.
הדוח האחרון שהתייחס לעניין - דוח ועדת אמוראי - פורסם בשנת 2002, והציב לוח זמנים אפשרי לשינוי מבנה המערכת. אך המהלך טורפד, בין היתר בעקבות ההשקעה התקציבית הגדולה הכרוכה בו, כמו גם התנגדותם הטבעית של ועדי העובדים במוסדות הממשלתיים, שלא יוותרו בקלות על היותם עובדי מדינה כדי לעבור לסטטוס של עובדי תאגיד.
משר הבריאות הבא יידרשו כישורי על כדי להושיב יחד את כל הגורמים הניצים במערכת הבריאות, ולהניע את התהליך הנדרש.
שתי רפורמות אחרות, שגם הן תקועות כבר שנים בדיונים, נראות היום אפשריות יותר לביצוע דרך לשכתו של שר הבריאות הבא: קידום הרפורמה בבריאות הנפש והסדרת האשפוז הסיעודי. השינוי הנדרש בתחום בריאות הנפש כולל את העברת האחריות על הטיפול הנפשי של הישראלים ממשרד הבריאות לקופות החולים, שאחראיות היום על הטיפול הגופני בלבד.
על המהלך הוחלט במקור עוד לפני כעשור, אולם החלטות שנדרשו לביצועו עוכבו, ובהמשך נקברו באינספור דיונים. שר הבריאות היוצא יעקב בן-יזרי כבר הצליח להעביר החלטת ממשלה הקוראת לביצוע הרפורמה, אך כמו במהלכים רבים אחרים, היא מתעכבת על רקע כספי, בעיקר בגלל מחלוקת בין האוצר לקופות החולים על גובה הסכום שיש להעביר להן בעבור הזכות להתחיל לטפל בתחלואי הנפש של הישראלים.

באשר להסדרת האשפוז הסיעודי, הרי שגם זה נתון לאחריות משרד הבריאות, מצב שמוליד היום את שיטת ה"קודים" המפורסמת, המחייבת מבחן הכנסה במטרה לזכות לסיוע כלשהו באשפוזם סיעודי של קשישים. משפחות רבות שאינן זכאיות היום לסיוע מלא מטעם המדינה מוציאות אלפי שקלים בחודש עבור אשפוז סיעודי לקרובי משפחתם המבוגרים.
שר הבריאות היוצא ניסה לקדם מהלך לייקור דמי ביטוח הבריאות בעשרות שקלים בודדים בחודש, בתמורה להבטחת אשפוז סיעודי על חשבון המדינה לכלל הישראלים בגיל הזהב. לכאורה מדובר במהלך פופולרי, אולם השר הצליח לקדמו במעט. אולי השר הבא יצלח את המשימה, אשר גם לה צפויים מתנגדים, בין היתר מצד חברות הביטוח, שמציעות כיום ביטוחים פרטיים עבור אשפוז סיעודי - ביטוחים שירוקנו מתוכן אם הסדרת האשפוז הסיעודי לכולם תצא לפועל.
וכמו
תיק הבריאות מעולם לא היה משוש נפשם של פוליטיקאים בממשלה, כי בכל מהלך גדול רוכש לעצמו שר הבריאות אויבים, ותמיד יוצג בתקשורת כמתעמר בחולים מסכנים. לשר הבא מומלץ שישכיל לאחד את שורות מערכת הבריאות, למשל בפיוס הנדרש בין משרד הבריאות להסתדרות הרפואית - שני גופים שמנהלים בשנים האחרונות ויכוחים מתוקשרים, ויגייס את כוחותיו למאמץ עיקרי שצריך לעמוד בראש מעייניו - קידום מערכת הבריאות הישראלית, ובעיקר זו הציבורית, ובעיקר לטובת החולים והצרכנים שלה - הציבור הישראלי.