לשר החינוך הבא ממתינה עבודה רבה
להציל את מערכת החינוך מ"אופק חדש", לטפל בנוער נושר ולחדש האמון בין שר החינוך להשכלה הגבוהה. אדוני השר הנכנס - לטיפולך
1. להציל את מערכת החינוך מלשקוע ב"אופק חדש". הרפורמה המכילה כמה נקודות חיוביות מגיעה לשלב בו החסמים הרבים והביורוקרטיה הרבה הכרוכה בה, הופכים למשקולת שתטביע את ספינת החינוך.
"אופק חדש" מציעה היום שכר משופר והוראה פרטנית כנושאים חיוביים וחשובים, הן למורים והן לתלמידים ולבתי הספר. מאידך, סמכויות המנהלים מכורסמות והפיתוח המקצועי של המורים נשבר ליחידות "תחזוקה" של 60 שעות בשנה המונע מהם קידום מקצועי אמיתי, הסבה מקצועית, לימודי תעודה מקצועית ולימודי תואר שני ושלישי. חלק מהחסמים טופלו בשיתוף פעולה של כותב שורות אלה ועמיתיו עם ראשי הסתדרות המורים, נותרו עדיין חסמים רבים שטרם מצאו פתרון.
2. להגיע להסכם עבודה חדש ורפורמה מול מורי העל-יסודי והתיכוניים. הסכם שונה בחלק ממאפייניו מ"אופק חדש". העבודה בבית הספר העל-יסודי ממוקדת בתחומי הוראה מובחנים והקצאת שעות מוגבלת לכל מקצוע. לכן קשה כבר היום ויהיה קשה עוד יותר לאייש משרת הוראה מלאה, למשל בתחומי הספרות,גיאוגרפיה,לשון ועוד.
3. לחדש את האמון שהתפוגג לחלוטין בין שר/ת החינוך ומשרד החינוך לבין מערכת ההשכלה הגבוהה בכלל, והמכללות לחינוך בפרט. לייצב כלכלית את מערכת ההשכלה הגבוהה, ולצאת מהקיפאון רב-השנים ביחס לפיתוח מואץ של המכללות המובילות לחינוך. מבלי זאת האקדמיה תמשיך לקרטע, והכשרת המורים לא תמריא.
סוד גלוי הוא שתקציב האוניברסיטאות והמכללות קוצץ משמעותית עד כדי פגיעה חמורה בתשתיות מחקר בסיסיות. במכללות האקדמיות לחינוך האמונות על הכשרת מורי העתיד, מתקיימת סדרת קיצוצים כמעט ללא הפוגה כבר מעל שבע שנים, ובכלל זה עצירה מוחלטת של כל פיתוח תשתיות ההוראה וההדרכה. כך לא בונים השכלה גבוהה ולא בונים בדרך זו הכשרת מחנכים לעתיד.
4. לקדם מיידית תשתיות פיזיות ותשתיות הוראה בבתי הספר ובמכללות לחינוך. בלעדי מהלך כזה רכיבים חשובים ב"אופק חדש" בלתי אפשריים, והכשרת מורים מודרנית איננה אפשרית.
5. לחזור ולדון במעמדן של בחינות הבגרות, האם הן "חזות הכל" או תוצאה נדרשת של "בית הספר החדש" בית ספר שתכניו: ידע, למידה, חברה, אזרחות אקטיבית, מעורבות חברתית והכנת התלמידים להיות אזרחים תורמים ומעורבים.
מדינת ישראל שיעבדה את עצמה ל"מולך הבגרות" ול"מולך המדידה" (קצת בדומה לאמירה המופרכת "הכול שפיט" כאן שולטת אופנת "הכול מדיד"). מעולם לא התקיים דיון ציבורי בצורך בבחינות הבגרות, בהיקף הנושאים ומספר הבחינות והשלכתם הקשה על סדר היום הבית ספרי. אם מטרת בתי הספר היא הכנה לבגרות, אפשר לסגור את רובם מחר ולפעול ברוח האוצר מוכוון החיסכון ולתת למכוני ההכשרה לבגרות את העבודה. בשנה יעברו כולם את הבגרויות ונחסוך שנים רבות של למידה לבגרות בבתי הספר. נתוני הלמ"ס מראים כי למרות הלחץ להגיע לאחוזי מעבר גבוהים בבגרות,הרי שהחסם 45% קשה לפריצה, ויש לזכור את אותם 55% "שקופים".
6. לקבוע תכנית ליבה המחייבת
7. לפעול למתן סמכויות ניהול נרחבות למנהלי בתי הספר, ממתן כלים אפקטיביים להתמודדות עם בעיות משמעת ונוער בסיכון, ועד ליכולת לקבוע באופן אמיתי את הרכב מורי בית הספר, תוך שחרור המורים השחוקים והבלתי מתאימים.
8. לקדם האחדת הטיפול בנוער בסיכון ונוער נושר, תחת רשות אחת שאחראית לכל ההיבטים, במקום הפיזור הקיים כיום בין רשויות וגופי התערבות שונים.
9. לקדם הטיפול באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, שלא טופלו עד כה באופן משביע רצון ובהם המחוננים והמצוינים.
10. להשלים ולהפעיל את החקיקה הנדרשת המרחיבה את חוק החינוך והפיקוח לגילאי לידה עד שלוש, והכנסתם של מעונות היום והגנונים תחת פיקוח ובקרה איכותיים. המצב היום בעייתי, ובהיעדר פיקוח ורישוי אנו עדים מדי פעם לתופעות קשות מאד של התעללות הזנחה וחוסר מקצועיות משווע.
פרופ' יאיר קארו הוא ראש המכללה לחינוך "אורנים"
נא להמתין לטעינת התגובות
