מתכננים לינה בחופי הכינרת? תשכחו מזה
חמש סטודנטיות ביקשו להנות מכמה ימי חופשה על חופי הכינרת. המשימה הפכה כמעט לבלתי אפשרית. לא עוצר בירוק, חלק ג'
- לא עוצר בירוק, חלק א': בצדי הדרך מוטלים
- לא עוצר בירוק, חלק ב': מילון עברי-סביבתי
נופשים בכינרת. לינה זו כבר אופרה אחרת צילום: פלאש 90
זה, בקיצורים מתבקשים, המייל המדכדך והמקומם שאחת מהן, שרה פלקסבורג, שלחה לי:
"לאור זה שקראתי כמה פעמים על השתלטות הגורמים הפרטיים על הכינרת, רציתי לשתף אותך בחוויה שעברנו השבוע, חברותיי ואני. לא חשבתי שהבעיה הזו כה קשה, עד עכשיו. אנחנו סטודנטיות בחופשת סמסטר, סיימנו עם המבחנים והחלטנו לחטוף כמה ימים של חופש ולצאת לטיול בצפון, חוויה נדירה בשבילנו. תכננו למצוא מקום על חוף הכינרת בלילה ולהקים אוהל. בשש בערב יצאנו לחפש מקום לישון. התחלנו ממרכז טבריה וצפונה. עברנו חוף אחרי חוף, רוב החופים היו חשוכים, ועד שמצאנו חוף מואר-הוא היה נעול.
"ניסינו להיכנס לחוף של עין גב והובהר לנו שאנחנו לא רצויות. מיואשות, החלטנו להתנחל בכניסה לכפר הנופש של האון, באזור המיועד לפיקניקים, ולהסתפק באור הקלוש שהגיע אלינו. הספקנו לשבת ולאכול עד שהוטרדנו על ידי אדם מוזר.
השעה היתה כבר קרוב לחצות. יצאנו מהמקום מבוהלות, לא יודעות מה לעשות ואיפה לישון. המשכנו לנסוע. הגענו עד טבריה בלי למצוא אפילו חוף אחד שפתוח לציבור, ושבמקרה גם יש בו תאורה כלשהי. הגענו חזרה לטבריה מדרום, ואחרי זמן מה גילינו למרבה
ההפתעה פאב על הכינרת, שיש ממנו גישה חופשית לים וגם שלט של'חוף רחצה מוכרז'. מאושרות מיהרנו להיכנס ולחנות, והקמנו את האוהל.
יצאנו לפאב לכמה זמן, וחזרנו לאוהל לישון. רק כשהיינו כבר באוהל, שמענו אדם קורא לנו מבחוץ להסתלק. אחת הבנות יצאה לדבר איתו, וניסתה להסביר לו את המצב שלנו ולהתחנן. הוא טען בתוקף שזה החוף שלו, דיבר בצורה מכוערת, דפק על האוהל ואיים עלינו. אני לא מבינה-האם זה הגיוני שחוף יהיה שייך לאדם פרטי, שיחליט אם אני אישן שם או לא?
"לא נשארה לנו ברירה, קיפלנו את האוהל והלכנו. בכניסה לטבריה, ליד קבר רבי מאיר בעל הנס, ראינו חניון נטוש. כשיצאנו מהאוטו גילינו שיש גישה מהחניון אל החוף, ושיש תאורה מהמלון הסמוך, ושמדובר בחוף לא מוכרז אך נחמד מאוד. הקמנו שם אוהל, וסוף סוף נרדמנו. בבוקר התברר שכנראה מדובר בחוף האחרון הפתוח של טבריה, או לפחות ככה הסקתי מהעובדה שאנשים הגיעו לשם מהעיר באוטובוס בשביל לשחות, לדוג, או לשבת לדבר.
"זהו, אני חוזרת לחיים שלי, ולא אראה את הכינרת בזמן הקרוב, ובטח שאדאג לא להגיע לשם בחורף.
שרה פלקסבורג, בשם חברותיי רחלי, צביה, עינת ואורטל".
נא להמתין לטעינת התגובות
