משרד או פתרון תעסוקתי?
בכל מדינה מתוקנת את הפיקוח על התקשורת מנהלת רשות מקצועית, ולא פוליטיקאים המרעילים את הדרגים המקצועיים במינויים פוליטיים. כל עוד ימשיכו ראשי הממשלה למנות שרי תקשורת, ימשיך הענף להיראות כפי שהוא נראה היום
פרופיל אריאל אטיאס
שר התקשורת אריאל אטיאס צילום: פלאש 90
בתוך שבועיים-שלושה הוא מתחלף, ושר התקשורת החדש מודיע שהוא מתכוון "ללמוד את הנושא". תקופת הלימוד מתארכת לה אי-שם למעמקי הקדנציה, למרות שהמסקנה כלל אינה מסובכת: על ביטול המשרד אין מה לדבר. לשר החדש והנמרץ אין כל כוונה לוותר על העצם הגרומה שנותרה בפיו לאחר הקרב על חלוקת התיקים.
איחוד מועצת הכבלים והלוויין? נראה את לב לבייב מוותר על מכרה יהלומים סתם כך. הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין הן כר נרחב למינויים פוליטיים ולבחישות או, כמו שאומרים המקורבים, הדרך של השר להגיע למגע עם השטח, עם האנשים העוסקים במלאכה.
מאחורי גבו של כל שר רוחשים עשרות עסקנים המקווים לתגמול הוגן על עזרתם בבחירות: יו"ר, מנכ"ל או לפחות חבר מועצה. מכיוון שאין שר המוכן להתאבד מקצועית בביטול המשרד או בקיצוץ
במספר המועצות, אפשר היה לצפות מראש הממשלה שיוותר מראש על מינוי שר תקשורת וייזום את ביטול המשרד.
אבל גם ראש הממשלה הבא וכל קודמיו זקוקים למשרד כדי להחליק את המשא ומתן הקולאיציוני. לזכותו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ייאמר, שהוא ניסה להמנע ממינוי שר תקשורת, אך כשל ונאלץ למנות את דליה איציק ואהוד אולמרט. אבל אין בכך לשנות את העובדה המצערת: משרד התקשורת אינו אלא פתרון תעסוקתי לשרים מיותרים, שלאיש מהם לא היתה תרומה להסדרה ולפיקוח על הענף. חלקם אף גרמו לנזקים של ממש באמצעות סחבת מכוונת והטיות פוליטיות.
בכל מדינה מתוקנת מהסוג שישראל מבקשת להידמות לה, את הפיקוח על התקשורת מנהלת רשות מקצועית, ולא פוליטיקאים המרעילים את הדרגים המקצועיים במינויים פוליטיים של אנשי שלומם. כל עוד ימשיכו ראשי הממשלה למנות שרי תקשורת, ימשיך הענף להיראות כפי שהוא נראה היום: פיגור קבוע של 5 שנים בתחום התשתית הנייחת למשקי הבית, שרשרת אינסופית של כישלונות וקריסות בתחום השידורים. לבנימין נתניהו ואריאל אטיאס זה כנראה מתאים.
נא להמתין לטעינת התגובות
