ועדת בדיקה: ניסוי האנתרקס בחיילים לווה בליקויים
לפי ועדת הבדיקה שמונתה לבחון את הניסוי בטיפול נגד אנתרקס שבוצע בחיילים בשנות ה-90', הוועדה הצבאית שאישרה את הניסוי כשלה וגייסה משתתפים בניגוד לכל הכללים האתיים של ניסויים בבני אדם. המלצת הוועדה העיקרית: למנוע מהצבא לבצע ניסויים ללא פיקוח. משרד הביטחון: בזכות הניסוי יש מענה רפואי
הוועדה קובעת, כי ועדת הלסינקי הצבאית, שאישרה את הניסוי, כשלה בתפקידה: לא נמצאה הצדקה ברורה לניסוי, הרקע המדעי של הניסוי היה חסר, תכנון הניסוי וביצועו לא תאמו את מטרותיו, ולא ניתן היה להגיע לתוצאות המצדיקות את מטרותיו.
על פי הוועדה, מטרת הניסוי הייתה לבדוק את בטיחותו ויעילותו של החיסון לשימוש באוכלוסייה הכללית של מדינת ישראל. עם זאת, הניסוי בוצע בחיילים צעירים ובריאים, ועל כן לא ברור כיצד תוצאותיו יכולים להשליך על כלל האוכלוסייה. כמו כן, לא נבדקו לעומק הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות של הניסוי.
בדוח נכתב כי בפני החיילים שהשתתפו בניסוי הוצגו נתונים חלקיים ואף הועלמו מהם נתונים חיוניים אודות סיכונים ותופעות לוואי. טופס ההסכמה שניתן לחיילים לא כלל מידע על תופעות לוואי חמורות שעלולות היו להיגרם בניסוי, זאת על אף שברשות מתכנני הניסוי היה מידע על הצטברות תופעות לוואי לחיסון נגד אנתרקס.
בשל מעטה הסודיות, אשר הוועדה לא שוכנעה בנחיצותו, נמנע מהחיילים להיוועץ בבני משפחתם וטופס ההסכמה מדעת אף נלקח מידיהם בניגוד לדעתה של ועדת ההלסינקי שאישרה את הניסוי. הוועדה תהתה באשר למניעים האמיתיים שהובילו למעטה הסודיות.
מעדויות החיילים עולה, כי הרגישו שהופעל עליהם לחץ חברתי להשתתף בניסוי, ובחלק
המעקב אחר מצבם של משתתפי הניסוי היה לקוי בחלקו. לא הייתה התייחסות להיעדר קיומו של מעקב אחרי החיילים לאחר תום הניסוי ולאפשרות של נזק שייגרם לחיילים לאחר תום השתתפותם בניסוי.
הוועדה קובעת כי ועדת הלסינקי הצבאית, שאישרה את הניסוי, קיבלה כמובן מאליו את שהודיעו לה מתכנני הניסוי ואת שהורו לה לעשות במסגרת ההיררכיה הצבאית. הכשלים הרבים בניסוי נבעו ברובם המוחלט מביצועו של הניסוי במסגרת ההירארכיה הצבאית, אשר בה הליך קבלת ההחלטות אינו דומה כלל ועיקר לזה הקיים במערכת האזרחית.
ועדת הבדיקה גורסת, כי ועדת ההלסינקי הצבאית חסרה את הכישורים הנדרשים לאישור ניסויים רפואיים בבני אדם, וכי חבריה נבחרים לפי דרגותיהם ותפקידם הצבאי ללא זיקה לניסיונם וכישוריהם בתחום המחקר הרפואי.
לסיכום נאמר בדוח, כי "אין בידי הוועדה דרך תקיפה מספיק להביע את הסתייגותה והשגותיה מהדרך בה גויסו החיילים להשתתף בניסוי, מהליקויים שנפלו בטופס ההסכמה והדף ההסבר ומכך שלא הושארו בידי החיילים".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לפרסום הדוח כי "עומר 2 הוא מחקר לאומי בעל חשיבות אסטרטגית לביטחון מדינת ישראל. בזכותו יש לישראל מענה רפואי, לכלל האוכלוסייה נגד איום חמור ביותר. אנו מודים למתנדבים ומעריכים את הסכמתם להשתתף במחקר חשוב זה ותרומתם לביטחון כלל תושבי ישראל. החיסון שפותח בארץ יעיל ,בטוח ועומד בסטנדרטים בינלאומיים המקובלים.
"מתוך הבנת חשיבות המשימה הלאומית, נרתמו לביצוע המחקר שורה של מומחים מהאקדמיה, המוכרים כברי סמכא בישראל ובעולם בתחום המחקר ופיתוח חיסונים. המחקר בוצע בסטנדרטים המקובלים והגבוהים ביותר. פרוטוקול המחקר אושר על ידי וועדת הלסינקי של צה"ל והן על ידי וועדת הלסינקי עליונה של משרד הבריאות.
"ועדת היגוי של המחקר תכננה את הפרוטוקול ועקבה אחר התקדמותו. ועדת בטיחות עקבה ודנה באירועים הרפואיים שהופיעו במהלך המחקר וחברת ניטור חיצונית המתמחה בניטור מחקרים קליניים, ניטרה את התיקים הרפואיים של המתנדבים ובדקה את עמידתם של החוקרים בנהלי המחקר.
"המחקר הוצג ל-4,029 מתנדבים פוטנציאלים מתוכם 716 הסכימו להשתתף במחקר. כ-50%מהמשתתפים במחקר הם חיילים ותיקים וקצינים. למתנדבים ניתן הסבר מפורט אודות החיסון, מהלך המחקר, ותופעות לוואי אפשריות. למתנדבים ניתן דף הסבר לעיון ולחתימה על הסכמתו של המתנדב להשתתף במחקר.
"מתוך 716 משתתפי המחקר, 11 חיילים פנו לקבלת סיוע רפואי מאגף השיקום עקב תופעות לוואי. לכל החיילים שפנו ניתן טיפול רפואי. במקביל ממשיך אגף השיקום לטפל בקביעת זכאותם. משרד הבריאות, משרד הביטחון וצה"ל נושאים באחריות מלאה על כלל המתנדבים בכל הקשור לתופעות הלוואי שעלולות להופיע עקב המחקר. אגף השיקום ימשיך לתת את הטיפול והליווי המיטבי הנדרשים.
מערכת הביטחון תלמד את הדו"ח ולאחר מכן תתייחס אליו באופן ענייני".
נא להמתין לטעינת התגובות
