בג"ץ לברק: הסבר למה לא פונו מאחזים בשומרון
בג"ץ הוציא צו המורה לשר הביטחון להסביר תוך 90 ימים מדוע עדיין לא פונו 6 מאחזים בלתי חוקיים בשומרון. "צריך לפעול"
בג"ץ הוציא היום (ד') צו על תנאי המורה לשר הביטחון אהוד ברק לנמק, תוך שלושה חודשים, מדוע לא הורה על פינוי של שישה מאחזים בלתי חוקיים בשומרון. הצו, שהוצא בעקבות עתירה של תנועת שלום עכשיו, מתייחס למאחזים: גבעת אסף, מעלה רחבעם, רמת גלעד, גבעת הרואה, מצפה יצהר ומצפה לכיש.
השופטים: הנשיאה דורית ביניש, אילה פרוקצ'יה ואליקים רובינשטיין, מצאו עצמם דנים שוב בעתירה, שהוגשה כבר בשנת 2007, ושמאז כבר התחייבה בה המדינה, מספר פעמים, כי המתיישבים יפונו מהמאחזים בהידברות או בכח. אולם, עד כה לא מימשה המדינה את התחייבותה והיא ביקשה מבג"ץ ארכה נוספת כדי לאפשר לרשויות לקבל החלטות בסוגיה הרגישה.
השופטים הביעו שוב תמיהה על מדיניותו של שר הביטחון, במיוחד כשמדובר בקרקע פרטית פלסטינית עליה נבנו המאחזים. השופטת בייניש הזכירה את הבטחת המדינה לפנות את מתיישבי מאחז מגרון, וציינה כי הפתרון שהציעה המדינה מתמשך שנים ארוכות. "צריך לפעול, אין מה לעשות", היא אמרה לנציגת המדינה.
נציגת הפרקליטות, עו"ד עינב גולומב, נתנה שוב תשובה קצרה ולא מחייבת. "הדברים נתונים להחלטת הרשויות. צריך לקבל החלטות וכרגע נבדקות כל האופציות", אמרה. השופטת פרוקצ'יה העירה כי מדובר ב"קרקע פרטית" פלסטינית ( ענין האמור להפוך, לכאורה, את החלטת הרשויות לפנות את המתיישבים לברורה וממשית יותר- ש.מ).
עו"ד גולומב שוב השיבה במעורפל: "יש טענות לכאן ולכאן וכאשר תגיע העת להחלטות הן יתקבלו". כאן מחה פרקליט העותרת, עו"ד מיכאל ספרד ואמר:
בתגובה לכך העירה הנשיאה בייניש: "למדינה הייתה עמדה לפנות את המאחזים, אבל היא שינתה אותה מסיבות פוליטיות ואחרות, אינני יודעת...". בייניש הוסיפה: "אף פעם לא הייתה ממשלה בישראל שהצהירה שמאחזים ישבו על קרקעות פלסטיניות פרטיות".
לדבריה, "המדיניות המוצהרת של כל ממשלות ישראל מאז מנחם בגין הייתה שלא יתפסו קרקעות פרטיות. כנראה שזה נושא לא פשוט לממשלה. יש לו היבטים מדיניים ידועים ומכאן הפער בין הצהרת הכוונות לבין הביצוע. לכן אנו נוהגים באורך רוח, כי צריך לפעול באופן ריאלי, אבל צריך לפעול".
עו"ד ספרד השיב: "מאז דיווחה המדינה לבית המשפט על התקדמות ההידברות כבר עברו שנתיים וחצי". בשלב זה הודיעה בייניש על הוצאת הצו על תנאי נגד שר הביטחון ברק. היא פנתה אל נציגת הפרקליטות ואמרה: "אנו מבקשים שתסבירו האם מדובר בקרקע פרטית? מה עמדתכם כשמדובר בקרקע פרטית? ומה אתם מתכוונים לעשות?".
לפני כחודש וחצי, בדיון בעתירה אחרת, מתחה בייניש ביקורת נוקבת על החלטת שר הביטחון לשנות את עמדתו ולא לפנות "לעת הזו" מתיישבים שנכנסו לתשעה מבנים ביישוב עופרה שבשומרון, שהוקמו על קרקע פרטית פלסטינית, גם לדעת המדינה.
בייניש הביעה אז תמיהה על הסכמת הפרקליטות למצב בו מתקיימת לכאורה הפרת החוק בעופרה. "קשה להבין את הימנעות גורמי אכיפת החוק מלפעול בעניין אלמנטארי ולפנות אנשים שאכלסו מבנים שנבנו על קרקע של הזולת. זו הפרת חוק", אמרה נשיאת העליון.