בפנים ירוקות: סוחרי רעננה נגד שוק האיכרים
שוק האיכרים המצליח מנמל תל אביב פתח סניף שני ברעננה. סוחרי העיר החליטו לצאת למאבק נגד קיומו והחלו במסע הכפשות. תושבי העיר, קנו את הלוקשים. איך אמורות מארגנות השוק להוכיח שאין להן אחות?
בעצם, זה הרבה יותר משוק: זו אידאולוגיה. אנסקי והלפרן רואות בעצמן שגרירות בישראל של תנועת "סלואו פוד" העולמית (וגם קיבלו את חסות הארגון), אותה תנועה שרואה במזון המהיר והמעובד טומאה תרבותית, כלכלית ובריאותית. שוק איכרים הוא גם הצהרת נורמליות: בכל כרך במערב יש לפחות אחד כזה. יום או יומיים בשבוע שבהם מגדלי העגבניות, מגבני הגבינות, בעלי בתי הבד הקטנים ואחרוני האופים שלשים לחם ביד, אורזים את מרכולתם ומיטלטלים לעיר הגדולה כדי למכור אותה ממש כמו פעם-טרייה יותר, טעימה יותר ונטולת פער תיווך.
בחזונן רואות היזמיות את השוק פרוש על פני כל הארץ. לא רק לתל אביבים מגיע להתפנק עם עגבניות שרי עסיסיות שנקטפו באותו בוקר בחלקה של ציון כהן במושב תקומה. אז לפני כחודש וחצי נחנך סניף רעננה של השוק, בפארק העירוני. בבוקר שישי הראשון הגיעה כמות יפה של אנשים. גם בשבוע השני. בשבוע השלישי היתה ירידה משמעותית במספר המבקרים ובפדיון, ובשבוע הרביעי כבר היה ברור שמשהו כאן לא בסדר. ואז הלפרן ואנסקי הבינו שמתנהלת נגדן מלחמה.
המלחמה התנהלה מעל דפי העיתון המקומי, "קול רענן" שמו. סוחרי רעננה יצאו במתקפה פרועה נגד המתחרה החדש והאטרקטיבי. בתחילה פנו לראש העיר, וטענו שהוא "מקדם סוחרים מבחוץ במקום להתחשב בנו. בעלי העסקים שהם לא תושבי רעננה מוכרים בזול ושוברים לנו את השוק".
אפשר להבין את הסוחרים, אבל מותר לתהות - האם תפקידה של העירייה לדאוג לכמה עשרות חנוונים, או אולי דווקא לעשרות אלפי התושבים? שוק איכרים הוא קריאת תיגר על השיטה הכלכלית השלטת. בעיר גדולה כמו תל אביב הוא בטל בשישים; במקום קטן יותר, דוגמת רעננה, השיטה מרגישה מאוימת ומזדקפת על הרגליים האחוריות.
בשבוע הבא כבר עלו סוחרי רעננה מדרגה. מקיטורים על פגיעה בפרנסתם, עברו להלך אימים על תושבי העיר. בכתבה נוספת הם טענו ש"המוצרים בשוק האיכרים מוצגים ללא כל בדיקה, כל פיקוח, ללא תנאים סניטריים, ללא קירור ראוי, ללא כיסוי, עם חשיפה לפגעי מזג האוויר ולחיידקים ומעופפים למיניהם. . . בעלי הדוכנים אינם נדרשים
להכפשות האלה, כמובן, אין שחר: שוק האיכרים פועל באישור משרד הבריאות ומחלקות התברואה העירוניות. לשוק יועץ בטיחות מזון בשכר שאחראי לכך שכל התוצרת עומדת בקריטריונים של משרד הבריאות, כולל טמפרטורה ותנאי שינוע. לכל בעלי הדוכנים יש אישורים ממשרד החקלאות ומשרד הבריאות. הכל שקרים, אבל עכשיו אנסקי והלפרן תוהות איך הן אמורות להוכיח שאין להן אחות.
אפשר לומר שבסך הכל יש כאן מאבק - אמנם קצת מטונף - על לבם וכספם של הקונים. אבל קשה להחמיץ את הטונים האפלים המבצבצים מהמסרים של סוחרי רעננה: הזרים המוזרים מגיעים ממקומות מרוחקים וגוזלים את פרנסתנו, ואם לא די בכך - הם מפיצים בקרבנו מחלות ומגיפות. תודו שככה זה נשמע די מפחיד. מי יודע, אולי בשבוע הבא יואשמו האיכרים מהשוק בניסיון לפתות את בנות רעננה הטהורות.
נא להמתין לטעינת התגובות
