הרי ירושלים: נהר צחנה בלב הנחל

למה טיול למעיין עין לימון צריך להסתיים בגל אשפה? או על ההבדל הקטן בין ישראל ליוון. לא עוצר בירוק, חלק ג'

סופ
אביב לביא | 5/6/2009 20:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
הרי ירושלים בדרך לעין לימון. הנוף מושלם: טראסות, גפנים ועצי זית
הרי ירושלים בדרך לעין לימון. הנוף מושלם: טראסות, גפנים ועצי זית צילום: גלעד דור
עין לימון (במקור: עין אל-עומור) הוא חבר של כבוד במסדר המעיינות של הרי ירושלים. כמו רבים מחבריו, ההגדרה מעיין גדולה עליו בשלושה מספרים, בוודאי בשנה כזו. המים הצלולים מפכים בזרזיף מתוך נקבה לחה ומתנקזים לבריכה קטנטונת, לא מפתה למראה אבל נעימה להפליא לטבילה.

כדי להגיע למקום צריך לחצות את הכפר עין רפא, שכנו האלמוני של אבו גוש, ולנחות בערוץ נחל כיסלון. המים אמנם זורמים במנות קמצניות, אבל הנוף מושלם: טראסות, גפנים ועצי זית. יש מעט מקומות בישראל שמספקים תזכורת כה מוחשית לקרבה
שלנו לאיי יוון. כשמשתרר רגע של שקט אפשר אפילו לשמוע את תזמורת הציקדות.

יוון, אמרנו? כמעט. מכל האשפה העצום, הגולש על גדותיו, שניצב ממש מעבר לסיבוב, מחזיר אותנו למציאות. בהמשך השביל נשמע לצד הדרך קול פכפוך נעים. מבט קצר מגלה את מקור השאון: ביוב שעולה על גדותיו בזרם אדירים, הופך לנהר של צחנה וזורם במקביל לאפיק היבש של הנחל. הלב נחמץ. אולי בכל זאת הגיע הזמן לקפוץ לביקור בסנטוריני.

- לא עוצר בירוק, חלק א': אמונות תפלות
- לא עוצר בירוק, חלק ב': חלב אורגני עמיד
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

לא עוצר בירוק

צילום: דעות

אביב לביא במסע שבועי במטרה להפוך את הסביבה למקום נעים יותר

לכל הכתבות של לא עוצר בירוק

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים