כמה עלה לנו ביקורו של משרד הביטחון בפריז?
נציגים של חיה"א, אמ"ן וגל"צ, יועץ מיוחד לשר, המזכירה, אפילו האחראית על הטקסים. זה רק חלק ממשלחת משרד הביטחון שיצאה לסלון האווירי

הסלון הוא הרי התערוכה המרכזית שבה מציגים צה"ל והתעשיות הביטחוניות הישראליות את מיטב תוצרתן, ומפא"ת הוא הצומת דרכו עוברת התוצרת הזו מן הדרישה המבצעית אל חדרי התכנון וקווי הייצור וחזרה אל הכוחות הלוחמים. אבל קרן לא היה השנה בפריז - ולא מפני שחשב שאין זה מתפקידו להיות שם.
ברגע האחרון ממש, אחרי כמה פרסומים לא מחמיאים בתקשורת על גודלה והוצאותיה של המשלחת לסלון, החליט קרן להישאר בארץ. במשרד הביטחון מתגאים בצדק בכך שבפריז נחתמו חוזים בשווי של 200 מיליון דולר; מתברר שכל זה נעשה בלי נוכחותו הפיזית של ראש מפא"ת.
כ- 50 ישראלים אחרים, חלקם כאלה שנוכחותם בסלון מעוררת הרמת גבה, לא חשבו לוותר. החלטתו הנעלבת של קרן רק מעצימה את סימני השאלה לגבי הצורך בנסיעה של רובם, בעלות של מאות אלפי שקלים לקופת המשרד.
הסיפור על המשלחת לסלון האווירי הוא רק סמל: סמל לדם הרע הזורם כרגע בכמויות בין הקריה בתל אביב למשרד האוצר בירושלים; סמל לכך שתקציב הביטחון, 50 מיליארד שקל ועוד 3 מיליארד דולר סיוע אמריקאי, ממשיך להיות בחלקו הגדול קופסה שחורה, לא מפוענחת ולא מפוקחת, שהעדר הדיון בה הופך את כל ויכוחי התקציב האחרים לנלעגים מעט; סמל לכך שמערכת הביטחון ממשיכה לראות במדינת ישראל ישות קטנה ומעט מפגרת.
לא רק קרן שכח השנה מפריז. מפקד גלי צה"ל, יצחק טוניק, ביטל גם הוא את נסיעתו לפריז ברגע האחרון, כמוהו גם ראש ענף מחקר ופיתוח במפא"ת. אבל לא פחות משני צלמים (האחד מטעם סיב"ט, האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון, והשני מטעם אמו"ן, האגף למבצעים לוגיסטיים ונכסים במשרד), תיעדו את המתרחש למען הנצח.
שני אנשים מטעם מלמ"ב, האגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, פיקחו ודאי על הנציג במדים של מחלקת ביטחון המידע בצה"ל, שגם הוא היה שם. היו שם גם שני מזכיריו הצבאיים של שר הביטחון, יועץ התקשורת שלו רונן משה וגם שלום קיטל, המוגדר יועץ מיוחד לאהוד ברק; הם, ולא פחות משלושה אנשים מטעם גלי צה"ל, תחנת הבית.
תחילה היה אמור להגיע גם כתב של עיתון "במחנה". כשתהו במשרד הביטחון למה נחוץ לממן את נסיעתו,
משרד הביטחון מוציא מדי שנה למעלה מ- 60 מיליארד שקל, בשקלים ובדולרים. עד לפני כשש שנים לא פיקח על ההוצאות האלה איש מטעם משרד החשב הכללי באוצר - בניגוד לנעשה בכל משרד ממשלתי אחר, שם אי אפשר להוציא צ'ק או לקחת התחייבות בלי אישורו של החשב, איש האוצר.
לפני שש שנים, בלחצו של שר האוצר בנימין נתניהו, הסכימה מערכת הביטחון לראשונה להכניס לשורותיה חשב, אבל לא איש אוצר מובהק. האיש שמונה, דוד ואיש שמו, היה פקיד ותיק של מערכת הביטחון. שלושת יורשיו מאז באו מן האוצר: זה לא סייע הרבה למעמדם.
לחשב הנוכחי קוראים צחי מלאך. הוא מסרב לדבר עם התקשורת, ובצדק: אנשי אוצר אחרים מתארים אותו כמי שמהלך בשדה מוקשים. במקומות רבים אין לו נגיעה של ממש, מטעמי סודיות. וכשצריך, כפי שמראה פרשת הסלון האווירי, אפשר במערכת כה גדולה לעקוף אותו ללא בעיה של ממש.

במשלחת בפריז החליטו להיות יעילים: בזמן הסלון קשה להשיג חדרים, ולכן יוזמנו החדרים שנה מראש - וללא אפשרות לקבל את הכסף חזרה, במקרה של ביטול. וכך נמצאה לשר סוויטה ב- 2,500 יורו ללילה (מדובר בשני חדרים, מבהירים במשרד; אחד למאבטחים ולמשרד המאולתר בפריז, השני לברק ולרעייתו); למנכ"ל סוויטה ב-1,300 יורו, ולבני התמותה האחרים, כ- 50 במספר, חדרים במחירים שנעים סביב 400 יורו ללילה.
מי עוד בבאים? לא פחות מארבעה נציגי חיל האוויר, בראשות האיש מס' 2 בחיל, ראש המטה תא"ל יוחנן לוקר; שלושה נציגי אמ"ן, וכן חמישה מסיב"ט, לא כולל הצלם. מזכירת שר הביטחון ואפילו נציגת מינהלת אח"מ וטקס במשרד הביטחון. ראש האגף הביטחוני מדיני עמוס גלעד, לך דע עם מי צריך לקיים דיונים דחופים, ושני עוזרים למנכ"ל.
בעידן שבו אתה מוצא באינטרנט חדרים לכל דורש, בכל מחיר ותנאי תשלום, נוצרה התחייבות של עשרות אלפי יורו מראש בלי אפשרות להחזיר. חשוב במיוחד לציין שאיש לא היה יודע את הנתונים האלה, אלמלא נכנסו לתמונה שר התחבורה ישראל כץ ושר המדע דניאל הרשקוביץ. שניהם ביקשו גם הם לנסוע לפריז, סלון אווירי הרי קשור גם למדע וגם לתחבורה, ולעצמם ביקשו רק תנאים דומים לאלה של שר הביטחון. אלא שלהם יש חשבים כהלכתם, וכשאלה פנו לדעת מה בדיוק התנאים של שר הביטחון נגלתה התמונה כולה.
היא נפלה כפרי בשל לידיים של פקידי האוצר הזועמים. זה לא סוד שדיוני התקציב האחרונים הותירו אותם מתוסכלים. ההחלטות המיקרו- כלכליות התקבלו על ידי נתניהו ויועצו החיצוני אורי יוגב, יו"ר ההסתדרות תפס עמדת כוח חסרת תקדים. תקציב הביטחון נסגר בין נתניהו לברק באופן משפיל כמעט לאוצר.
במשרד הביטחון מודים שכמה התבטאויות תקשורתיות של בכיריו, שחגגו את ניצחונם על האוצר באופן מופגן מדי, לא עזרו לאווירה בין שני הגופים. כשהתגלו נתוני הנסיעה לסלון (כולל נסיעתם של לא פחות מ- 11 בכירים במחלקת עסקים) מיהר החשב הכללי שוקי אורן לשלוח מכתב עוקצני, בכירי משרד הביטחון מיהרו להיעלב, וההמשך ידוע.
ואז, הפלא ופלא, התברר שהסלון של השנה הוא כישלון. כמות המדינות והחברות המציגות צנחה פלאים, בפריז נותרו חדרים פנויים לרוב. כמו על פי חוק פרקינסון - ובלי שום קשר, כמובן, לפרסומים בארץ - הוזמנו לחברי המשלחת חדרים זולים יותר. אלא שבמקרים רבים, כאמור, אי אפשר היה לקבל את הכסף חזרה על החדרים שכבר הוזמנו מראש.
כל זה, כמובן, רק משל. הדברים האמיתיים סקסיים הרבה פחות מצ'ופרים של נסיעה לחו"ל: כך, למשל, הוצאה מספר התקציב החלטה, לפיה ישופרו הפיקוח והשקיפות ביחס לחלקים נרחבים יותר של תקציב הביטחון. כך, למשל, אין אנשי האוצר שותפים לרבים מהמשאים ומתנים הכספיים שמתנהלים במשרד, שמסרב גם להשתתף, כמו משרדים אחרים, במכרזים ממשלתיים לרכישת מחשבים או כלי רכב, שנועדו להוזיל עלויות.
כך, למשל, מסרב המשרד להיכנס גם לגוף מרכזי, מעין חברת נסיעות ממשלתית, שתרכז בידיה את כל הנסיעות לחו"ל ואמורה לחסוך כסף רב. כך ימשיכו באוצר לומר ש"מדינת הביטחון מרגישה שיש לה מדינה בת לידה", ואילו בביטחון ימשיכו לטעון שהאוצר נטפל לזוטות.